כ"ט בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פתיח יום}} | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ג'תמ"ט - [[שמעון הצדיק]], הכהן הגדול משיירי כנסת הגדולה, | *ג'תמ"ט (-312 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[שמעון הצדיק]], הכהן הגדול משיירי כנסת הגדולה, הסתלק. | ||
* | *ה'תר"א (26/10/1840 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אברהם דוד מבטשאטש מגדולי הגאונים הצדיקים האדמו"רים בדורו הסתלק. | ||
* | *ה'תרמ"ה (18/10/1884 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי מנחם מענדל הגר מוויזניץ האדמו"ר הראשון לבית ויזניץ הסתלק. | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===נולדו=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
*[[תש"ח]] - הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], משלוחי הרבי ב[[צפת]], וממחדשי ההתיישבות החב"דית בעיר. | *ה'[[תש"ח]] (13/10/1947 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], משלוחי הרבי ב[[צפת]], וממחדשי ההתיישבות החב"דית בעיר. | ||
===נפטרו=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
*[[תשס"ד]] - הרב [[שניאור חיים גוטניק]], מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, כיהן במשך שנים כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה. | *ה'[[תשס"ד]] (25/10/2003 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[שניאור חיים גוטניק]], מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, כיהן במשך שנים כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה. | ||
*[[תשע"ב]] - הרב [[אהרן חיטריק]], יושב ראש מערכת ההוצאה לאור הרשמית של חסידות חב"ד - [[אוצר החסידים]]. | *ה'[[תשע"ב]] (27/10/2011 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אהרן חיטריק]], יושב ראש מערכת ההוצאה לאור הרשמית של [[חסידות חב"ד]] - [[אוצר החסידים]]. | ||
*ה'[[תש"פ]] - ר' [[אבי טאוב]], איש עסקים חב"די, משלוחי הרבי ל[[ברית המועצות]] לפני [[נפילת מסך הברזל]], מעמודי התווך של [[ניידות חב"ד]], מנהל [[שפע ימים]] ומקים בית הכנסת מרכז ממש ב[[נתניה]]. | |||
{{להיום יום|כ"ט|תשרי}} | {{להיום יום|כ"ט|תשרי}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כט]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כט]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:11, 27 בנובמבר 2023
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
כ"ט בתשרי הוא היום העשרים ותשעה בחודש הראשון[1] בלוח השנה היהודי.
תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים שני, שלישי, חמישי ושבת.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ג'תמ"ט (-312 לפנה"ס) - שמעון הצדיק, הכהן הגדול משיירי כנסת הגדולה, הסתלק.
- ה'תר"א (26/10/1840 למניינם) - רבי אברהם דוד מבטשאטש מגדולי הגאונים הצדיקים האדמו"רים בדורו הסתלק.
- ה'תרמ"ה (18/10/1884 למניינם) - רבי מנחם מענדל הגר מוויזניץ האדמו"ר הראשון לבית ויזניץ הסתלק.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תש"ח (13/10/1947 למניינם) - הרב אהרן יצחק לייכטר, משלוחי הרבי בצפת, וממחדשי ההתיישבות החב"דית בעיר.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תשס"ד (25/10/2003 למניינם) - הרב שניאור חיים גוטניק, מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, כיהן במשך שנים כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה.
- ה'תשע"ב (27/10/2011 למניינם) - הרב אהרן חיטריק, יושב ראש מערכת ההוצאה לאור הרשמית של חסידות חב"ד - אוצר החסידים.
- ה'תש"פ - ר' אבי טאוב, איש עסקים חב"די, משלוחי הרבי לברית המועצות לפני נפילת מסך הברזל, מעמודי התווך של ניידות חב"ד, מנהל שפע ימים ומקים בית הכנסת מרכז ממש בנתניה.
| הפתגם היומי - כ"ט בתשרי - מלוח היום יום |
|---|
| מברכים ברכת הקשת, ולא כיש מפקפקים בזה.
איינער פון די מעזיבוזשער בעלי בתים האט געהאט א מחלוקת מיט נאך א בעל הבית, און זייענדיג אמאל בא דעם בעש"ט אין שוהל האט ער געשריען, אז ער וואלט זיין בר פלוגתא קורע געווען כדג זיין. דער בעש"ט האט געהייסען די תלמידים געבען איינע די אנדערע די הענט, און זיך שטעלען לעבען אים מיט צוגעמאכטע אויגען. דער בעש"ט האט ארויפגעלייגט זיינע הייליגע הענט אויף די אקסלען פון די צוויי תלמידים, וועלכע זיינען געשטאנען לעבען אים, פלוצלונג האבען די תלמידים אנגעהויבען שרייען פון גרויס שרעק: זיי האבען געזעהן ווי דער בעל הבית איז קורע כדג זיין בר פלוגתא. דאס באווייזט קלאהר, אז פון יעדער כח איז פאראן א פועל דבר: אדער אין א לבוש חומרי, אדער א רוחני וואס מי קאן אים אנעמען נאר מיט העכערע און איידעלערע געפילען. תרגום מאידיש: לאחד מה'בעלי-בתים' של העיר מעזיבוז היה ריב עם 'בעל-בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל הבעל שם טוב בבית הכנסת, הוא צעק שהיה "קורע את יריבו כדג". הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לעצוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם בלבוש חומרי, או רוחני, שאפשר לתופסו רק בחושים נעלים ועדינים יותר. |