יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים")
אין תקציר עריכה
 
(20 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''יהודה אריה ליב אליצור - אקסלרוד''' ([[תרפ"ט]] - [[תשנ"ו]]) היה בנו של הרב [[משה אקסלרוד]] ורעייתו רבקה.  
[[קובץ:514673.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה אליצור - אקסלרוד]]
הרב '''יהודה ליב (אליצור) - אקסלרוד''' ([[י"ד בניסן]] [[תרפ"ט]] - [[י"ז באדר]] [[תשנ"ו]]) היה בנו של הרב [[משה אקסלרוד]] ורעייתו רבקה.  


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ביום [[י"ד ניסן]] [[תרפ"ט]] בעיר [[קלימוביץ]] שברוסיה הסובייטית. בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן שבע, עלה אריה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. שנות ילדותו עברו עליו ב[[רמת גן]]. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן ובבני ברק, ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק וב[[תומכי תמימים תל אביב]]. בתום לימודיו, בתחילת חודש [[סיוון]] [[תשי"א]], התגייס אריה ל[[צה"ל]] ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי".  
נולד ב[[י"ד ניסן]] [[תרפ"ט]] בעיר [[סוראז']] שב[[רוסיה]] הסובייטית שם כיהן ברבנות אביו החסיד הרב [[משה אקסלרוד]], ולאמו מרת רבקה.


לאחר שחרורו מ[[צה"ל]], בשנת [[תשי"ד]], נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו בבני ברק ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם אריה בלימודי קודש והוסמך לרבנות. בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"ב]] חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח כשרות. בשנת [[תשכ"ח]] נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית.  
בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן שבע, עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. שנות ילדותו עברו עליו ב[[רמת גן]]. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן וב[[בני ברק]], ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ומשנת [[תש"א]] עד [[תשי"א]] למד ב[[אחי תמימים תל אביב|תומכי תמימים תל אביב]]. בתום לימודיו, בתחילת חודש [[סיוון]] [[תשי"א]], התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי".


בשנת [[תשל"ב]] עבר ר' אריה קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום המזון המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת המזון והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת [[תשל"ו]] מונה הרב אריה לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת [[תש"מ]] הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות המזון והמטבחים. בשנת [[תנש"א]] קיבל תעודת כשר רב עיר.  
החזיק בידו כתבי יד ו'[[ביכלאך]]' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת [[תשכ"ח]] עם נסיעת אחיינו ר' [[דוד נחשון]] לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ"ח [[הרבי]] התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו "מן המיצר אל המרחב..".


הרב אריה נפטר ביום [[י"ז באלול]] [[תשנ"ו]] ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" בפתח תקווה. בן שישים ושבע היה במותו. הותיר אשה, שלוש בנות - חיה רבקה, לאה ועליזה, תשעה אחים ואחיות - מלכה, צירה, שרה, חנה, [[גדליה אקסלרוד|גדליהו]], נחמה, דבורה, יוכבד וזהבה, ונכדים ונכדות רבים.  
לאחר שחרורו מ[[צה"ל]], בשנת [[תשי"ד]], נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו ב[[בני ברק]] ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב יהודה ליב בלימודי קודש ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"ב]] חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח [[כשרות]]. בשנת [[תשכ"ח]] נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית.  


משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" בבני ברק.
בשנת [[תשל"ב]] עבר הרב יהודה ליב קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום ה[[מזון]] המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת ה[[מזון]] והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת [[תשל"ו]] מונה הרב יהודה ליב לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת [[תש"מ]] הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות ה[[מזון]] והמטבחים. בשנת [[תנש"א]] קיבל תעודת כשר רב עיר.  


נפטר בגיל 67 ב[[י"ז אלול]] [[תשנ"ו]] ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" ב[[פתח תקווה]].
משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" ב[[בני ברק]].


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אליצור יהודה]] [[קטגוריה:רבנים|אליצור יהודה]]
==משפחתו==
*אחיו, הרב [[גדליה אקסלרוד]] [[אב"ד]] [[חיפה]].
*גיסו, הרב [[אליהו קוק]], [[כפר חב"ד]].
*ביתו, חיה רבקה.
*ביתו, לאה.
*ביתו, עליזה.
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_252.jpg כרטיס שמילא בכתב ידו לספר החסידים]
 
{{מיון רגיל:אליצור, יהודה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]]

גרסה אחרונה מ־04:28, 22 בינואר 2023

הרב יהודה אליצור - אקסלרוד

הרב יהודה ליב (אליצור) - אקסלרוד (י"ד בניסן תרפ"ט - י"ז באדר תשנ"ו) היה בנו של הרב משה אקסלרוד ורעייתו רבקה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ד ניסן תרפ"ט בעיר סוראז' שברוסיה הסובייטית שם כיהן ברבנות אביו החסיד הרב משה אקסלרוד, ולאמו מרת רבקה.

בשנת תרצ"ו, בהיותו בן שבע, עלה עם משפחתו לארץ ישראל. שנות ילדותו עברו עליו ברמת גן. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן ובבני ברק, ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ומשנת תש"א עד תשי"א למד בתומכי תמימים תל אביב. בתום לימודיו, בתחילת חודש סיוון תשי"א, התגייס לצה"ל ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי".

החזיק בידו כתבי יד ו'ביכלאך' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת תשכ"ח עם נסיעת אחיינו ר' דוד נחשון לרבי לשנת ה'קבוצה' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ"ח הרבי התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו "מן המיצר אל המרחב..".

לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת תשי"ד, נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו בבני ברק ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב יהודה ליב בלימודי קודש והוסמך לרבנות. בתחילת חודש חשוון תשכ"ב חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח כשרות. בשנת תשכ"ח נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית.

בשנת תשל"ב עבר הרב יהודה ליב קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום המזון המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת המזון והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת תשל"ו מונה הרב יהודה ליב לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת תש"מ הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות המזון והמטבחים. בשנת תנש"א קיבל תעודת כשר רב עיר.

נפטר בגיל 67 בי"ז אלול תשנ"ו ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" בפתח תקווה. משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" בבני ברק.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]