יהושע צייטלין (שקלוב) – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־10:00, 15 באפריל 2026

ערך זה עוסק ביהושע צייטלין משקלוב. אם התכוונתם ליהושע העשיל צייטלין, משפיע במונטריאול, ראו יהושע העשיל צייטלין.

הרב יהושע צייטלין היה מגאוני שקלוב המתנגדים, שדלן ציבורי ומתומכי המשכילים. אדמו"ר הזקן ביקר בביתו לפי תנאו של נתן נטע נוטקין תמורת סיועו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' יהושע נולד בשנת תק"ב או תק"ג בשקלוב (מחוז מוהילב), היום בבלארוס. בצעירותו למד אצל השאגת אריה.

שלח ידיו במסחר, והתעשר. היה בעל קשרים עם צמרת המלוכה, וסיפק את צורכי הצבא הרוסי. בשנת תקנ"ב בנה אחוזה גדולה בעיירה אוסטיה. באחוזה פתח בית מדרש עם ספרייה גדולה, וסיפק את צרכיהם של תלמידי חכמים משכילים.

ביקור אדמו"ר הזקן בביתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשיצא אדמו"ר הזקן ממאסרו הראשון נלקח בטעות לביתו של נטע נטקין, מגדולי המתנגדים שהיה לו חלק במאסר, במקום לביתו של החסיד ר' מרדכי מליעפלי.

בביתו של המתנגד גידף אותו נטע והרצה קושיות על דרך החסידות. כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו לאחר שחילצוהו החסידים משם התבונן בדמותו האצילית, ושינה את יחסו כלפיו לטובה, עד כדי שסייע לשחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו השני. את הסיוע התנה בתנאי שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ביניהם ר' יהושע צייטלין^[1].

בעת ביקור אדמו"ר הזקן בביתו של ר' יהושע, רצה הלה לתהות על קנקנו של אדמו"ר הזקן, לראות אם אכן הרבי צדיק או לא, וקרא למשרת הגוי שגידל זקן ודיבר יידיש, וציווה עליו להביא יין^[2].

כשהגיש המשרת הגוי את היין, מזג אדמו"ר הזקן לכוסו ובירך: "שהכול נהיה בדברו"^[3]. ר' יהושע תמה מאוד על הברכה ושאל: "הרי זה יין". השיב לו אדמו"ר הזקן, "יש לך טעות, זה מעד^[4]" (משקה אלכוהול). נסיונו להכשיל את אדמו"ר הזקן בשתיית יין נסך, גרמה לו להפסד כספי גדול, היות שהמשרת הגוי נכנס למרתף והדבר גרם לכך שכל היין שהיה שם ייאסר בשתייה^[5].

אחרי שניסהו עם ה"מעד", שאל את אדמו"ר הזקן אם משיח יהיה חסיד או מתנגד. אדמו"ר הזקן ענה: "מתנגד, ווארעם חסידים זיינען דאָך מאמינים אָבער מתנגדים זיינען דאָך בלתי מאמינים. אָבער אַז ער וועט זיין אַ מתנגד - וועלען זיי גלייבען. זיי גלייבען דאָך מער אַ מתנגדישען ציג ווי אַ חסידישען גאון" [ = מתנגד, כי חסידים הם מאמינים, אבל מתנגדים הם בלתי מאמינים. אבל אם הוא יהיה מתנגד - יאמינו. הם מאמינים יותר למתנגד שבבחינת "עז" מאשר לגאון חסידי].

ושאלו ר' יהושע צייטלין מה לראה לדבר כזה, וראיה שאין זה כך - כגון אנא, מתנגד גדול שכזה, ובכל זאת יש אצלי תורה וגדולה במקום אחד, וגם לקחתי חתנים תלמידי חכמים, וענה לו אדמו"ר הזקן: מתורה שלא לשמה - מקבלים חתן משומד^[6].

בגירסא אחרת מסופר בבית רבי מהדורא קמא^[7]: פעם שאל את את אדמו"ר הזקן: מנין לכם שתורה בלי יראה, היא בבחינת בלי 'גדפין' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים)^[8]. השיב לו אדמו"ר הזקן שזהו מפורש בזוהר. השיב לו ר' יהושע שאנחנו פוסקים מהגמרא ולא מהזוהר. השיב לו אדמו"ר הזקן שזהו גם גמרא מפורש, ור' יהושע לא ידע איזה. ואח"כ אמר לו באיזה מסכתות, ועדיין לא ידע ר' יהושע, עד שהראה לו רבנו הזקן. אכר כך שאל ר' יהושע כמה מסקנות יש, והשיב רבנו הזקן מכוון רק בא' יש פלוגתא והוא הכריע וכו'. אחר כך אמר לו רבנו הזקן שהמסקנות דגמרא יכולים לדעת אך המסקנות דאדם אין יכולים לדעת (כוונתו היתה לחתנו אברהם פרץ שהשתמד, כדלקמן).

השתמדות חתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נבואת האדמו"ר הזקן, התממשה כעבור כעשר שנים. חתנו של ר' יהושע, אברהם פרץ, נסע בעצת ידידו, נטע נוטקין לפטרבורג על מנת לשלוח יד במסחר. אברהם נסע בהשאירו את אשתו וילדיו אצל חותנו, ר' יהושע, וכעבור מספר שנים כשכבר הפך לעשיר גדול חזר לקחת את אשתו וילדיו. חותנו הרגיש שמצבו הרוחני לא טוב, למרות שלא שינה את מראהו החיצוני, ואסר על אשתו להצטרף אליו. הוא לקח את שתי הילדים, בן ובת, ונסע לפטרבורג, שם השתמדו כעבור זמן, בשנת תקס"ט או תק"ע.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ניסן מינדל, ר' יהושע צייטלין, שמועסן מיט קינדער און יוגנד גליון 281 עמוד 3 ואילך. בתרגום לעברית, ר' יהושע צייטלין, שיחות לנוער, אלול תשכ"ה עמוד 7 ואילך.

הערות שוליים

^ ראה אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש עמ' קא-ב.
^ יין שגוי נוגע בו נקרא "יין נסך" ואסור לשתיה. ר' יהושע רצה לבדוק האם אדמו"ר הזקן יכשל בשתיית יין נסך, שכן כתוב ש"צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם", גם לא בשוגג.
^ ברכה אותה מברכים על מיני משקים, חוץ מן היין - עליו מברכים "בורא פרי הגפן".
^ מי דבש העוברים תסיסה והופכים למשקה אלכוהול.
^ לקוטי דיבורים ח"א קמו, ב (292).
^ רשימת היומן ע' תכג (חוברת קנו ע' 7 - 8).
^ היכל הבעש"ט גליון לא עמ' קצו-ז.
^ מובא בתניא פרק מ'

[1] ראה אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש עמ' קא-ב.

[2] יין שגוי נוגע בו נקרא "יין נסך" ואסור לשתיה. ר' יהושע רצה לבדוק האם אדמו"ר הזקן יכשל בשתיית יין נסך, שכן כתוב ש"צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם", גם לא בשוגג.

[3] ברכה אותה מברכים על מיני משקים, חוץ מן היין - עליו מברכים "בורא פרי הגפן".

[4] מי דבש העוברים תסיסה והופכים למשקה אלכוהול.

[5] לקוטי דיבורים ח"א קמו, ב (292).

[6] רשימת היומן ע' תכג (חוברת קנו ע' 7 - 8).

[7] היכל הבעש"ט גליון לא עמ' קצו-ז.

[8] מובא בתניא פרק מ'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=יהושע צייטלין משקלוב|אחר=יהושע העשיל צייטלין, משפיע במונטריאול|ראו=יהושע העשיל צייטלין}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=יהושע צייטלין משקלוב|אחר=יהושע העשיל צייטלין, [[משפיע]] במונטריאול|ראו=יהושע העשיל צייטלין}}
-ר' '''יהושע צייטלין''' (או צייטלס, צייטליש), מגאוני [[שקלוב]] ה[[מתנגדים]], שדלן ציבורי ומתומכי ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הזקן]] ביקר בביתו לפי תנאו של [[נטע נטקין]] תמורת סיועו בשחרור אדמו"ר הזקן מ[[אדמו"ר הזקן#מאסריו|המאסר השני]].
+הרב '''יהושע צייטלין''' היה מגאוני [[שקלוב]] ה[[מתנגדים]], שדלן ציבורי ומתומכי ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הזקן]] ביקר בביתו לפי תנאו של [[נתן נטע נוטקין]] תמורת סיועו בשחרור אדמו"ר הזקן מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|המאסר השני]].
+==תולדות חיים==
+ר' יהושע נולד בשנת [[תק"ב]] או [[תק"ג]] ב[[שקלוב]] ([[מחוז מוהילב]]), היום ב[[בלארוס]]. בצעירותו למד אצל [[השאגת אריה]].
-==תולדות חיים==
+שלח ידיו במסחר, והתעשר. היה בעל קשרים עם צמרת המלוכה, וסיפק את צורכי הצבא הרוסי. בשנת [[תקנ"ב]] בנה אחוזה גדולה ב[[עיירה]] אוסטיה. באחוזה פתח בית מדרש עם ספרייה גדולה, וסיפק את צרכיהם של תלמידי חכמים [[משכילים]].
-ר' יהושע נולד בשנת [[תק"ב]] או [[תק"ג]] ב[[שקלוב]] ([[מחוז מוהילב]]), היום ב[[בלארוס]]. בצעירותו למד אצל בעל ה"שאגת אריה".
+== ביקור [[אדמו"ר הזקן]] בביתו ==
+כשיצא אדמו"ר הזקן מ[[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] נלקח בטעות לביתו של [[נטע נטקין]], מגדולי ה[[מתנגדים]] שהיה לו חלק במאסר, במקום לביתו של ה[[חסיד]] ר' [[מרדכי מליעפלי]].
-שלח ידיו במסחר, והתעשר. היה בעל קשרים עם צמרת המלוכה, וסיפק את צורכי הצבא הרוסי. בשנת [[תקנ"ב]] בנה אחוזה גדולה בעיירה אוסטיה. באחוזה פתח בית מדרש עם ספרייה גדולה, וסיפק את צרכיהם של תלמידי חכמים [[משכילים]].
+בביתו של המתנגד גידף אותו נטע והרצה קושיות על דרך ה[[חסידות]]. כשיצא [[אדמו"ר הזקן]] מביתו לאחר שחילצוהו החסידים משם התבונן בדמותו האצילית, ושינה את יחסו כלפיו לטובה, עד כדי שסייע לשחרור אדמו"ר הזקן מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]].
+את הסיוע התנה בתנאי שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ביניהם ר' יהושע צייטלין<ref>ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]] עמ' קא-ב.</ref>.
-== ביקור אדמו"ר הזקן בביתו ==
+בעת ביקור [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של ר' יהושע, רצה הלה לתהות על קנקנו של אדמו"ר הזקן, לראות אם אכן הרבי [[צדיק]] או לא, וקרא למשרת הגוי שגידל [[זקן]] ודיבר [[יידיש]], וציווה עליו להביא [[יין]]{{הערה|יין שגוי נוגע בו נקרא "[[יין נסך]]" ואסור לשתיה. ר' יהושע רצה לבדוק האם [[אדמו"ר הזקן]] יכשל בשתיית [[יין]] נסך, שכן כתוב ש"[[צדיק|צדיקים]] אין [[הקדוש ברוך הוא]] מביא תקלה על ידם", גם לא ב{{מונחון|שוגג|טעות}}.}}.
-כשיצא [[אדמו"ר הזקן]] מ[[המאסר הראשון|ממאסרו הראשון]] נלקח בטעות לביתו של [[נטע נטקין]], מגדולי המתנגדים שהיה לו חלק במאסר, במקום לביתו של ה[[חסיד]] ר' [[מרדכי מליעפלי]].
-בביתו של המתנגד גידף אותו נטע והרצה קושיות על דרך ה[[חסידות]]. כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו לאחר שחילצוהו החסידים משם התבונן בדמותו האצילית, ושינה את יחסו כלפיו לטובה, עד כדי שסייע לשחרור אדמו"ר הזקן מ[[אדמו"ר הזקן#מאסריו|מאסרו השני]].
+כשהגיש המשרת הגוי את היין, מזג [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] לכוסו ובירך: "שהכול נהיה בדברו"{{הערה|ברכה אותה מברכים על מיני משקים, חוץ מן היין - עליו מברכים "בורא פרי הגפן".}}. ר' יהושע תמה מאוד על הברכה ושאל: "הרי זה [[יין]]". השיב לו אדמו"ר הזקן, "יש לך טעות, זה מעד<ref>מי דבש העוברים תסיסה והופכים למשקה אלכוהול.</ref>" (משקה אלכוהול). נסיונו להכשיל את אדמו"ר הזקן בשתיית יין נסך, גרמה לו להפסד כספי גדול, היות שהמשרת הגוי נכנס למרתף והדבר גרם לכך שכל היין שהיה שם ייאסר בשתייה<ref>[[לקוטי דיבורים (ספר)|לקוטי דיבורים]] ח"א קמו, ב (292).</ref>.
-את הסיוע התנה בתנאי שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ביניהם ר' יהושע צייטלין.
-בעת ביקור אדמו"ר הזקן בביתו של ר' יהושע, רצה הלה לתהות על קנקנו של אדמו"ר הזקן, לראות אם אכן הרבי [[צדיק]] או לא, וקרא למשרת הגוי שגידל [[זקן]] ודיבר [[יידיש]], וציווה עליו להביא [[יין]]{{הערה|יין שגוי נוגע בו נקרא "יין נסך" ואסור לשתיה. ר' יהושע רצה לבדוק האם אדמו"ר הזקן יכשל בשתיית יין נסך, שכן כתוב ש"צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם", גם לא ב{{מונחון|שוגג|טעות}}.}}.
+אחרי שניסהו עם ה"מעד", שאל את אדמו"ר הזקן אם משיח יהיה חסיד או מתנגד. אדמו"ר הזקן ענה: "מתנגד, ווארעם חסידים זיינען דאָך מאמינים אָבער מתנגדים זיינען דאָך בלתי מאמינים. אָבער אַז ער וועט זיין אַ מתנגד - וועלען זיי גלייבען. זיי גלייבען דאָך מער אַ מתנגדישען ציג ווי אַ חסידישען גאון" [ <small>=</small> מתנגד, כי חסידים הם מאמינים, אבל מתנגדים הם בלתי מאמינים. אבל אם הוא יהיה מתנגד - יאמינו. הם מאמינים יותר למתנגד שבבחינת "עז" מאשר לגאון חסידי].
-כשהגיש המשרת הגוי את היין, מזג אדמו"ר הזקן לכוסו ובירך: "שהכול נהיה בדברו"{{הערה|ברכה אותה מברכים על מיני משקים, חוץ מן היין - עליו מברכים "בורא פרי הגפן".}}. ר' יהושע תמה מאוד על הברכה ושאל: "הרי זה יין". השיב לו אדמו"ר הזקן, "יש לך טעות, זה מעד" (משקה אלכוהול). נסיונו להכשיל את אדמו"ר הזקן בשתיית יין נסך, גרמה לו להפסד כספי גדול, היות שהמשרת הגוי נכנס למרתף והדבר גרם לכך שכל היין שהיה שם ייאסר בשתייה.
+ושאלו ר' יהושע צייטלין מה לראה לדבר כזה, וראיה שאין זה כך - כגון אנא, מתנגד גדול שכזה, ובכל זאת יש אצלי תורה וגדולה במקום אחד, וגם לקחתי חתנים תלמידי חכמים, וענה לו אדמו"ר הזקן: מתורה שלא לשמה - מקבלים חתן משומד<ref>רשימת היומן ע' תכג ([https://w2.chabad.org/media/pdf/893/JyXW8932715.pdf חוברת קנו] ע' 7 - 8).</ref>.
-אדמו"ר הזקן החל לדבר על דרך ה[[חסידות]] בשיטת [[הבעל שם טוב]], ש[[תורה]] בלי [[יראה]] שמגיעה על ידי לימוד החסידות והליכה בדרכיה, היא בבחינת בלי '[[גדפין]]' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים){{הערה|מובא ב[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק מ'|פרק מ']]}}. השיב לו ר' יהושע: "הנה אני לומד בלי זה", ואז השיב לו אדמו"ר הזקן: "אם כך, יהיה לך חתן שישתמד".
+בגירסא אחרת מסופר ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מהדורא קמא<ref>[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65723&st=&pgnum=195&hilite= היכל הבעש"ט גליון לא עמ' קצו-ז].</ref>: פעם שאל את את אדמו"ר הזקן: מנין לכם ש[[תורה]] בלי [[יראה]], היא בבחינת בלי '[[גדפין]]' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים){{הערה|מובא ב[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק מ'|פרק מ']]}}. השיב לו אדמו"ר הזקן שזהו מפורש ב[[ספר הזוהר|זוהר]]. השיב לו ר' יהושע שאנחנו פוסקים מה[[תלמוד|גמרא]] ולא מהזוהר. השיב לו אדמו"ר הזקן שזהו גם גמרא מפורש, ור' יהושע לא ידע איזה. ואח"כ אמר לו באיזה מסכתות, ועדיין לא ידע ר' יהושע, עד שהראה לו רבנו הזקן. אכר כך שאל ר' יהושע כמה מסקנות יש, והשיב רבנו הזקן מכוון רק בא' יש פלוגתא והוא הכריע וכו'. אחר כך אמר לו רבנו הזקן שהמסקנות דגמרא יכולים לדעת אך המסקנות דאדם אין יכולים לדעת (כוונתו היתה לחתנו אברהם פרץ שהשתמד, כדלקמן).
 === השתמדות חתנו ===
-נבואת האדמו"ר הזקן, התממשה כעבור כעשר שנים. חתנו של ר' יהושע, [[אברהם פרץ]], נסע בעצת ידידו, [[נטע נוטקין]] ל[[פטרבורג]] על מנת לשלוח יד במסחר. אברהם נסע בהשאירו את אשתו וילדיו אצל חותנו, ר' יהושע, וכעבור מספר שנים כשכבר הפך לעשיר גדול חזר לקחת את אשתו וילדיו. חותנו הרגיש שמצבו הרוחני לא טוב, למרות שלא שינה את מראהו החיצוני, ואסר על אשתו להצטרף אליו. הוא לקח את שתי הילדים, בן ובת, ונסע לפטרבורג, שם השתמדו כעבור זמן, בשנת [[תקס"ט]] או [[תק"ע]].
+נבואת האדמו"ר הזקן, התממשה כעבור כעשר שנים. חתנו של ר' יהושע, [[אברהם פרץ]], נסע בעצת ידידו, [[נטע נוטקין]] ל[[פטרבורג]] על מנת לשלוח יד במסחר. אברהם נסע בהשאירו את אשתו וילדיו אצל חותנו, ר' יהושע, וכעבור מספר שנים כשכבר הפך ל[[עשירות|עשיר]] גדול חזר לקחת את אשתו וילדיו. חותנו הרגיש שמצבו הרוחני לא טוב, למרות שלא שינה את מראהו החיצוני, ואסר על אשתו להצטרף אליו. הוא לקח את שתי הילדים, בן ובת, ונסע לפטרבורג, שם השתמדו כעבור זמן, בשנת [[תקס"ט]] או [[תק"ע]].
+== לקריאה נוספת ==
+* הרב [[ניסן מינדל]], '''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16058&st=&pgnum=282&hilite= ר' יהושע צייטלין]''', [[שיחות לנוער#שמועסן מיט קינדער און יוגנד|שמועסן מיט קינדער און יוגנד]] גליון 281 עמוד 3 ואילך. בתרגום לעברית, '''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26521&st=&pgnum=7&hilite= ר' יהושע צייטלין]''', [[שיחות לנוער]], אלול תשכ"ה עמוד 7 ואילך.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מתנגדים]]
+[[קטגוריה:אישים בשקלוב]]