שמחה זילברשטרום: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{ערך מורחב|[ערך=[[" ב־"{{ערך מורחב|ערך=[[") |
(←משפחתו) |
||
| (33 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אבל יד החמשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת אבל שהתפרסמה ב[[בטאון חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]]]] | [[קובץ:אבל יד החמשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת אבל שהתפרסמה ב[[בטאון חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]]]] | ||
ה[[תמים]] '''שמחה זילברשטרום''' היה בוגר ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ומדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע '[[רצח יד החמישה]]' | ה[[תמים]] '''שמחה זילברשטרום''' ([[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] – [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]]) היה בוגר ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ומדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע '[[רצח יד החמישה]]'. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב | נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב בנימין נחום זילברשטרום ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום{{הערה|נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.}}. | ||
בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם | בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השנייה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]]. | ||
משפחתו קבע את מקום מגוריה ב[[כפר חב"ד]], והוא נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. עם השלמת חוק לימודיו, החל לשמש כמדריך ראשי ב[[בית הספר למלאכה]] | משפחתו קבע את מקום מגוריה ב[[כפר חב"ד]], והוא נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. עם השלמת חוק לימודיו, החל לשמש כמדריך ראשי ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד, ומידי תקופה היה נוסע למרכז הקליטה 'עליית הנוער' בירושלים, ובהשפעתו הלבבית היה משכנע ילדים לבוא ללמוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד. | ||
חיבר את הניגון "[[הרבי שלנו (ניגון)|הרבי שלנו]]". | |||
==הרצח בבית הספר למלאכה== | ==הרצח בבית הספר למלאכה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[רצח יד החמישה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[רצח יד החמישה]]}} | ||
בעת תפילת ערבית של [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]], הסתננה קבוצת מחבלים ערבים- | בעת [[תפילת ערבית]] של [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]], הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצרים לשטח [[כפר חב"ד]], וחדרה ל[[בית הכנסת]] של [[בית הספר למלאכה]], המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי{{הערה|1=כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=19472 עדות אחיו, ר' אהרן מרדכי זילברשטרום].}}. | ||
למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים. | למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו == | ||
'''אחיו:''' | '''אחיו:''' | ||
*'''[[אהרן מרדכי זילברשטרום]]''' | *'''[[אהרן מרדכי זילברשטרום]]''' נפטר י"ז תמוז תשע"ב | ||
*'''יעקב | *''' זאב יעקב זילברשטרום - נפטר ג אייר תשס"ו | ||
*'''אליהו פרץ זילברשטרום''' - [[ירושלים]]. | *'''[[אליהו פרץ זילברשטרום]]''' - [[ירושלים]]. | ||
*'''רחל לוי''' - אשת הרב בן ציון | *'''רחל לוי''' - אשת הרב בן ציון - נפטרה א מנחם אב תשס"ט. | ||
*'''שרה רות זילברשטרום | *'''שרה רות זילברשטרום - נפטרה כ"א תמוז תשנ"ה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*מבוא ל[[אגרות קודש ( | *מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] - חלק י"ג. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=70155 כך חולקו כספי שמחה זילברשטרום]''' - אתר COL. | *'''[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=70155 כך חולקו כספי שמחה זילברשטרום]''' - אתר COL. | ||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html כתבתו של שניאור זלמן ברגר אחרי פטירת אחיו, ר' אהרן מרדכי]''' - [[שבועון | *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html כתבתו של שניאור זלמן ברגר אחרי פטירת אחיו, ר' אהרן מרדכי]''' - [[שבועון בית משיח]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | {{מיון רגיל:זילברשטרום שמחה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|זילברשטרום שמחה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות|זילברשטרום שמחה]] | |||
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]] | |||
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:49, 23 ביוני 2024
התמים שמחה זילברשטרום (י"ז במנחם אב תרצ"א – ראש חודש אייר תשט"ז) היה בוגר ישיבות 'תומכי תמימים' ומדריך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע 'רצח יד החמישה'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ז במנחם אב תרצ"א בלייפציג שבגרמניה, לאביו הרב בנימין נחום זילברשטרום ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום[1].
בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה מלחמת העולם השנייה, החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת תש"ה. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי צבי הירש רוזנבוים.
משפחתו קבע את מקום מגוריה בכפר חב"ד, והוא נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב. עם השלמת חוק לימודיו, החל לשמש כמדריך ראשי בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ומידי תקופה היה נוסע למרכז הקליטה 'עליית הנוער' בירושלים, ובהשפעתו הלבבית היה משכנע ילדים לבוא ללמוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
חיבר את הניגון "הרבי שלנו".
הרצח בבית הספר למלאכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – רצח יד החמישה |
בעת תפילת ערבית של ראש חודש אייר תשט"ז, הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצרים לשטח כפר חב"ד, וחדרה לבית הכנסת של בית הספר למלאכה, המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי[2].
למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים, לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחיו:
- אהרן מרדכי זילברשטרום נפטר י"ז תמוז תשע"ב
- זאב יעקב זילברשטרום - נפטר ג אייר תשס"ו
- אליהו פרץ זילברשטרום - ירושלים.
- רחל לוי - אשת הרב בן ציון - נפטרה א מנחם אב תשס"ט.
- שרה רות זילברשטרום - נפטרה כ"א תמוז תשנ"ה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מבוא לאגרות קודש - חלק י"ג.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כך חולקו כספי שמחה זילברשטרום - אתר COL.
- כתבתו של שניאור זלמן ברגר אחרי פטירת אחיו, ר' אהרן מרדכי - שבועון בית משיח.
הערות שוליים
- ↑ נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.
- ↑ כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי עדות אחיו, ר' אהרן מרדכי זילברשטרום.