שמואל יצחק רייצס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(39 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שמואל יצחק רייצס''' (מכונה בשם החיבה בראשית תיבות: '''רש"י''', [[תרנ"ב]]-[[תשמ"ו]]), היה חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]] שזכה להימנות על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בגלגולה הראשון בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].
[[קובץ:שמואל יצחק רייצס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל יצחק רייצס]]
הרב '''שמואל יצחק רייצס''' (הרבי כינה אותו{{הערה|מפי ר' [[חיים דלפין]] בוידאו: 'חבד עם הרב חיים דלפין #4 - להתפלל לכהפ עם מזומן' ביוטיוב.}} בשם החיבה (ראשי תיבות של שמו): '''רש"י''', [[תרנ"ב]] - [[כ"ב באלול]] [[תשמ"ו]]), היה חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]] שזכה להימנות על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
נולד בעיירה נייביכב שברוסיה בסביבות שנת [[תרנ"ב]], לאביו הרב [[יוסף בן ציון רייצעס]].
נולד ב[[עיירה]] ניי-ביכוב שברוסיה בסביבות שנת [[תרנ"ב]], לאביו הרב יוסף בן ציון רייצס.


בגיל שלוש עשרה נסע ללמוד בישיבה ב[[רוגוצ'וב]], ומאוחר יותר נסע ללמוד בישיבתו של האדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד הצמח צדק)|שמריה נח שניאורסון]] ב[[בוברויסק]].
בגיל שלוש עשרה נסע ללמוד בישיבה ב[[רוגוצ'וב]], ומאוחר יותר נסע ללמוד בישיבתו של האדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד הצמח צדק)|שמריה נח שניאורסון]] ב[[בוברויסק]].


בזמן לימודיו בישיבה בבוברויסק ניסו לשכנעו לנסוע ללמוד בישיבה ליטאית שם יוכל לקבל הסמכה לכהן כ'רב מטעם', אך בעקבות התערבותו של אחד מחסידי חב"ד בעיר, שינה את החלטתו ונסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כשהגיע לליובאוויטש לא הסכימו לקבל אותו כתלמיד מן המניין אך הוא התעקש ונעמד לבכות על יד חדרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] שיצא להתעניין במקור הבכי והחליט להורות להנהלת הישיבה לקבל אותו, והורה לו לדאוג לעצמו למצוא איפה לאכול.
בזמן לימודיו בישיבה בבוברויסק ניסו לשכנעו לנסוע ללמוד בישיבה ליטאית שם יוכל לקבל הסמכה לכהן כ'רב מטעם', אך בעקבות התערבותו של אחד מחסידי חב"ד בעיר, שינה את החלטתו ונסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] לא הסכימו לקבל אותו כתלמיד מן המניין אך הוא התעקש ונעמד לבכות על יד חדרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] שיצא להתעניין במקור הבכי והחליט להורות להנהלת הישיבה לקבל אותו, והורה לו לדאוג לעצמו למצוא איפה לאכול.


לאחר נישואיו לרעייתו אלטע יהודית בשנת [[תרע"ב|תער"ב]] קבע את מגוריו ב[[מינסק]], וקיבל הוראה מאדמו"ר הרש"ב לחזור חסידות בבתי כנסיות ברחבי העיר ולעשות זאת גם במקומות בהם הוא לא יהיה רצוי על באי בית הכנסת, אך לא איפה שתופסים מהצווארון וזורקים אותו.
לאחר נישואיו עם רעייתו אלטע יהודית בת משה וחיה לאה פדנוס בשנת [[תרע"ב|תער"ב]] קבע את מגוריו ב[[מינסק]], וקיבל הוראה מ[[אדמו"ר הרש"ב]] לחזור חסידות בבתי כנסיות ברחבי העיר ולעשות זאת גם במקומות בהם הוא לא יהיה רצוי על באי בית הכנסת, אך לא איפה שתופסים מהצווארון וזורקים אותו.


בשנת [[תש"ו]] הצטרף לאלפי חסידי חב"ד שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזויפים במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]', ויחד עם משפחתו נדד עד שהגיע למחנה הפליטים [[פוקינג]] ושהה שם עם משפחתו במשך שנתיים ולאחר תקופה נוספת של חודשים ספורים ב[[פריז]] עבר להתגורר בסמיכות לחצר הרבי בשכונת [[קראון הייטס]], שם החל לעסוק לפרנסתו באומנות השחיטה, ושם גם נשאר להתגורר עד לפטירתו ב[[כ"ב אלול]] [[תשמ"ו]].
בשנת [[תש"ו]] הצטרף לאלפי חסידי חב"ד שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזויפים במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]', ויחד עם משפחתו נדד עד שהגיע למחנה הפליטים [[פוקינג]] ושהה שם עם משפחתו במשך שנתיים ולאחר תקופה נוספת של חודשים ספורים ב[[פריז]] עבר להתגורר בסמיכות לחצר הרבי בשכונת [[קראון הייטס]], שם החל לעסוק לפרנסתו באומנות השחיטה, ושם גם נשאר להתגורר עד לפטירתו ב[[כ"ב אלול]] [[תשמ"ו]].
==לקריאה נוספת==
*'''השוחט בשירות הרבי''', אלחנן רייצס, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]]  ע' 177-186.
==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1275/PFtf12753579.pdf הוספות לחוברת ועד הנחות בלה"ק ימים אחרונים של חג הפסח תשפ"ד]


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]]
;גיסו, [[יקותיאל שלמה קויפמן - רובין]] בעל הינדא אחות אשתו.
*בנו, הרב [[יוסף בן ציון רייצס]], מלמד ומחנך ב[[קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]].
*נכדו, הרב [[יעקב רייצס]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורב יישוב יסוד המעלה
*בנו, הרב [[יוסף בן ציון רייצס]], מלמד ומחנך ב[[קראון הייטס]].
*נכדו, החזן הרב מנחם מענדל רייצס, [[קראון הייטס]]
*בתו מרת רבקה, אשת חתנו ר' צבי שכטר ע"ה, [[כפר חב"ד]].
*בתו, מרת דאבא גיטא, אשת חתנו ר' אברהם טעוול ע"ה. [[קראון הייטס]]
*בתו מרת שרה אשת חתנו, ר' [[אברהם קיובמן]] [[קראון הייטס]].
*נכדו, הרב [[יעקב רייצס]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורב יישוב יסוד המעלה.
*נכדו, החזן הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]], [[קראון הייטס]].
*נינו, הרב [[מנחם מענדל רייצס]] - [[קריית גת]].


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רייצס שמואל יצחק}}
{{מיון רגיל:רייצס שמואל יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:משפחת רייצס]]

גרסה אחרונה מ־18:09, 6 במאי 2024

הרב שמואל יצחק רייצס

הרב שמואל יצחק רייצס (הרבי כינה אותו[1] בשם החיבה (ראשי תיבות של שמו): רש"י, תרנ"ב - כ"ב באלול תשמ"ו), היה חסיד חב"ד תושב קראון הייטס שזכה להימנות על תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה ניי-ביכוב שברוסיה בסביבות שנת תרנ"ב, לאביו הרב יוסף בן ציון רייצס.

בגיל שלוש עשרה נסע ללמוד בישיבה ברוגוצ'וב, ומאוחר יותר נסע ללמוד בישיבתו של האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון בבוברויסק.

בזמן לימודיו בישיבה בבוברויסק ניסו לשכנעו לנסוע ללמוד בישיבה ליטאית שם יוכל לקבל הסמכה לכהן כ'רב מטעם', אך בעקבות התערבותו של אחד מחסידי חב"ד בעיר, שינה את החלטתו ונסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. כשהגיע לליובאוויטש לא הסכימו לקבל אותו כתלמיד מן המניין אך הוא התעקש ונעמד לבכות על יד חדרו של אדמו"ר הרש"ב שיצא להתעניין במקור הבכי והחליט להורות להנהלת הישיבה לקבל אותו, והורה לו לדאוג לעצמו למצוא איפה לאכול.

לאחר נישואיו עם רעייתו אלטע יהודית בת משה וחיה לאה פדנוס בשנת תער"ב קבע את מגוריו במינסק, וקיבל הוראה מאדמו"ר הרש"ב לחזור חסידות בבתי כנסיות ברחבי העיר ולעשות זאת גם במקומות בהם הוא לא יהיה רצוי על באי בית הכנסת, אך לא איפה שתופסים מהצווארון וזורקים אותו.

בשנת תש"ו הצטרף לאלפי חסידי חב"ד שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזויפים במסגרת 'הבריחה הגדולה', ויחד עם משפחתו נדד עד שהגיע למחנה הפליטים פוקינג ושהה שם עם משפחתו במשך שנתיים ולאחר תקופה נוספת של חודשים ספורים בפריז עבר להתגורר בסמיכות לחצר הרבי בשכונת קראון הייטס, שם החל לעסוק לפרנסתו באומנות השחיטה, ושם גם נשאר להתגורר עד לפטירתו בכ"ב אלול תשמ"ו.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

גיסו, יקותיאל שלמה קויפמן - רובין בעל הינדא אחות אשתו.

הערות שוליים

  1. מפי ר' חיים דלפין בוידאו: 'חבד עם הרב חיים דלפין #4 - להתפלל לכהפ עם מזומן' ביוטיוב.