זלמן נחמיה גולדברג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]]]") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (49 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:הגרז"נ.jpeg|ממוזער|הרב גולדברג]] | ||
[[קובץ:הגרז"ן.jpeg|ממוזער|הרב גולדברג כותב אות בסיום כתיבת [[ספר התורה של ילדי ישראל]]]] | |||
הרב '''זלמן נחמיה גולדברג''' המכונה גם הגרז"ן, ([[י' שבט]] [[תרצ"א]] – [[ל' מנחם אב]] [[תש"פ]]) שימש כעורך ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], דיין בבית הדין הגדול, אב"ד לדיני ממונות וראש כולל וישיבת דרכי משה. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[רוסיה]] ב[[י' שבט]] [[תרצ"א]] לאביו הרב אברהם גולדברג - שהיה בקשרים טובים עם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ניתן לראות ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] מכתבים רבים אליו.}}, ולאמו מרת פריידל. שניים מדודיו של הרב גולדברג למדו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | |||
בשנת [[תרצ"ה]] עלה יחד עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. | בשנת [[תרצ"ה]] עלה יחד עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. | ||
הרב גולדברג | בשנת [[תשי"ד]] נשא את רחל, בתו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. הם התגוררו ב[[שיכון חב"ד ירושלים]]. | ||
הרב גולדברג היה גאון עצום. שימש כדיין בבית הדין הגדול, ראש [[כולל אברכים|כולל]] וישיבת "דרכי משה" סדיגורה שב[[ירושלים]]. | |||
שימש כאב"ד "הישר והטוב" לדיני ממונות ובשנותיו האחרונות שימש כעורך ראשי ב[[אנציקלופדיה תלמודית]]. | |||
שיש גם כראש ישיבת דעת משה. | |||
כתב ספרים רבים. | |||
במשך השנים עמד הרב גולדברג בקשר הדוק עם [[הרבי]] | נפטר ב[[ל' מנחם אב]] [[תש"פ]], לאחר שעבר אירוע מוחי. | ||
== קשריו עם חב"ד == | |||
[[קובץ:אברהם גולדברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמו"ר הריי"צ לאביו בנוגע להצלחתו בלימודים]] | |||
במשך השנים עמד הרב גולדברג בקשר הדוק עם חב"ד. | |||
הוא שימש כראש כולל ב[[נחלת הר חב"ד]] בשנותיו הראשונות. | |||
מדי שנה הרב גולדברג מסר שיעור מעמיק ב[[כינוס תורה]] המאורגן ב[[שיכון חב"ד]] בירושלים כהוראת הרבי. ושנים רבות מסר גם שיעור ב[[ירחי כלה]] ב[[כפר חב"ד]]. | |||
ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] לאחר הסתלקות [[הרבנית]], כל הארץ סערה מהאירוע המצער. לאחר יממה נתלה על דלת בית הכנסת בירושלים פקס שהגיע ובו השיחה המוגהת שאמר הרבי מיד עם תחילת השבעה. בשיחה זו הרבי לקח את הדבר המצער של כ"ב שבט ושם את הדגש על "ביטול ענין המוות על ידי אהבת ישראל", כאשר הרב זלמן נחמיה גולדברג למד את השיחה, הוא התבטא "הליובאוויטשער נשאר הליובאוויטשער"{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1QYT9S-tvBXTCGjCyVJyL5Nf30sb_OlUJ/view מאמינים בני מאמינים], מאמר הרב [[שמעון וייצהנדלר]] (עמ' 4)}}. | |||
בשנת [[תשנ"ה]] הצטרף הרב גולדברג ל[[קונגרס הרבנים למען השלום]] ולמען [[שלימות הארץ]]. | בשנת [[תשנ"ה]] הצטרף הרב גולדברג ל[[קונגרס הרבנים למען השלום]] ולמען [[שלימות הארץ]]. | ||
הרב גולדברג | ב[[תשרי]] [[תשס"ח]] קיבל את הספר פלפול התמימים כרך כ"ב של מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32763|ספר פלפול התמימים חולק לגדולי ישראל ||כ"ז תשרי תשס"ח}}}}. | ||
הרב גולדברג היה בעל ידע נרחב בתורת הרבי, ובשל כך מונה לעמוד בראשות [[הועדה להפצת המאור שבתורה]]. | |||
הרב גולדברג שימש כ"יועץ הלכתי" ל[[מכון הרמב"ם השלם]]. | |||
הרב גולדברג עמד בראש הפרויקט [[עיון הלכה]] של הרב [[חיים שלום דייטש]] ו[[כולל צמח צדק (ירושלים)]]. | |||
== משפחתו == | |||
בניו: | |||
* הרב חיים יהודה, ר"מ בישיבת נועם התלמוד | |||
* הרב אליהו, דיין בביה"ד 'הישר והטוב' | |||
* הרב אהרן, עורך כתבי סבו הרב שלמה זלמן אויערבאך | |||
חתניו: | |||
הרב | * הרב אברהם ישעיה וולפא ראש ישיבת יגדיל תורה | ||
* הרב יצחק חיים פוס ראש כולל בירושלים ומחבר ספרים | |||
* הרב צבי ויסבקר, ראש ישיבת בית מתתיהו | |||
* הרב אריה שפירא, מחבר הספרים אחרית כראשית, מגדיל ישועות מלכו, ייחוד ברכה וקדושה, ועוד. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*מנחם ברונפמן, '''מורה הדיינים''', שבועון כפר חב"ד גליון 187 עמוד 23 | |||
*'''במחיצתו של גאון אמיתי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1873 עמוד 35 | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=590 הרב גולדברג למען] [[מיהו יהודי]]. | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=590 הרב גולדברג למען] [[מיהו יהודי]]. | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרב גולדברג ותלמידי עיון הלכה] | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרב גולדברג ותלמידי עיון הלכה] | ||
*[https://chabad.info/news/614279/ הרב גולדברג: במאבק על ארץ ישראל עלינו לשמוע להוראת הרבי] | |||
*[https://col.org.il/news/126486 הרב שמעון אייזנבך על הרב גולדברג], באתר {{COL|}} | |||
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4885908/jewish/Rabbi-Zalman-Nechemia-Goldberg-89-Teacher-and-Guide-to-Thousands.htm מורה ומדריך אלפים ומבכירי הסמכות התורנית בדורנו]''' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
[[קטגוריה:רבנים | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גולדברג, זלמן נחמיה}} | |||
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:49, 27 באוקטובר 2024
הרב זלמן נחמיה גולדברג המכונה גם הגרז"ן, (י' שבט תרצ"א – ל' מנחם אב תש"פ) שימש כעורך האנציקלופדיה תלמודית, דיין בבית הדין הגדול, אב"ד לדיני ממונות וראש כולל וישיבת דרכי משה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ברוסיה בי' שבט תרצ"א לאביו הרב אברהם גולדברג - שהיה בקשרים טובים עם אדמו"ר הריי"צ[1], ולאמו מרת פריידל. שניים מדודיו של הרב גולדברג למדו בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
בשנת תרצ"ה עלה יחד עם הוריו לארץ הקודש.
בשנת תשי"ד נשא את רחל, בתו של הרב שלמה זלמן אוירבך. הם התגוררו בשיכון חב"ד ירושלים.
הרב גולדברג היה גאון עצום. שימש כדיין בבית הדין הגדול, ראש כולל וישיבת "דרכי משה" סדיגורה שבירושלים.
שימש כאב"ד "הישר והטוב" לדיני ממונות ובשנותיו האחרונות שימש כעורך ראשי באנציקלופדיה תלמודית.
שיש גם כראש ישיבת דעת משה.
כתב ספרים רבים.
נפטר בל' מנחם אב תש"פ, לאחר שעבר אירוע מוחי.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך השנים עמד הרב גולדברג בקשר הדוק עם חב"ד.
הוא שימש כראש כולל בנחלת הר חב"ד בשנותיו הראשונות.
מדי שנה הרב גולדברג מסר שיעור מעמיק בכינוס תורה המאורגן בשיכון חב"ד בירושלים כהוראת הרבי. ושנים רבות מסר גם שיעור בירחי כלה בכפר חב"ד.
בכ"ב שבט תשמ"ח לאחר הסתלקות הרבנית, כל הארץ סערה מהאירוע המצער. לאחר יממה נתלה על דלת בית הכנסת בירושלים פקס שהגיע ובו השיחה המוגהת שאמר הרבי מיד עם תחילת השבעה. בשיחה זו הרבי לקח את הדבר המצער של כ"ב שבט ושם את הדגש על "ביטול ענין המוות על ידי אהבת ישראל", כאשר הרב זלמן נחמיה גולדברג למד את השיחה, הוא התבטא "הליובאוויטשער נשאר הליובאוויטשער"[2].
בשנת תשנ"ה הצטרף הרב גולדברג לקונגרס הרבנים למען השלום ולמען שלימות הארץ.
בתשרי תשס"ח קיבל את הספר פלפול התמימים כרך כ"ב של מערכת הערות התמימים ואנ"ש של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד[3].
הרב גולדברג היה בעל ידע נרחב בתורת הרבי, ובשל כך מונה לעמוד בראשות הועדה להפצת המאור שבתורה.
הרב גולדברג שימש כ"יועץ הלכתי" למכון הרמב"ם השלם.
הרב גולדברג עמד בראש הפרויקט עיון הלכה של הרב חיים שלום דייטש וכולל צמח צדק (ירושלים).
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו:
- הרב חיים יהודה, ר"מ בישיבת נועם התלמוד
- הרב אליהו, דיין בביה"ד 'הישר והטוב'
- הרב אהרן, עורך כתבי סבו הרב שלמה זלמן אויערבאך
חתניו:
- הרב אברהם ישעיה וולפא ראש ישיבת יגדיל תורה
- הרב יצחק חיים פוס ראש כולל בירושלים ומחבר ספרים
- הרב צבי ויסבקר, ראש ישיבת בית מתתיהו
- הרב אריה שפירא, מחבר הספרים אחרית כראשית, מגדיל ישועות מלכו, ייחוד ברכה וקדושה, ועוד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם ברונפמן, מורה הדיינים, שבועון כפר חב"ד גליון 187 עמוד 23
- במחיצתו של גאון אמיתי, שבועון כפר חב"ד גליון 1873 עמוד 35
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב גולדברג למען מיהו יהודי.
- הרב גולדברג ותלמידי עיון הלכה
- הרב גולדברג: במאבק על ארץ ישראל עלינו לשמוע להוראת הרבי
- הרב שמעון אייזנבך על הרב גולדברג, באתר
- מורה ומדריך אלפים ומבכירי הסמכות התורנית בדורנו
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ ניתן לראות באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ מכתבים רבים אליו.
- ↑ מאמינים בני מאמינים, מאמר הרב שמעון וייצהנדלר (עמ' 4)
- ↑ ספר פלפול התמימים חולק לגדולי ישראל - באתר כ"ז תשרי תשס"ח