מיכאל בן ארי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]")
 
(46 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:בן ארי.jpg|left|thumb|250px|בן ארי ב[[כינוס הקהל]] ב[[תל אביב]] ב[[שנת הקהל תשס|תשס"ט]]]
[[קובץ:בן ארי 55.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ארי בהתוועדות יכסלו המרכזית בכפר חב"ד]]
הרב ד"ר ח"כ '''מיכאל בן ארי''' הוא דוקטור להסטוריה וראש ישיבת "הרעיון היהודי". מתגורר בקרני שומרון ומאנשיו של מאיר כהנא.
ד"ר '''מיכאל בן ארי''' (יליד שנת [[תשכ"ד]]) הוא דוקטור להסטוריה וראש ישיבת "הרעיון היהודי". כיהן כחבר כנסת בשנים [[תשס"ח]] - [[תשע"ג]] ונחשב לאחד מממשיכי דרכו של ר' [[מאיר כהנא]].


בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשס"ט]] התמודד בן ארי במקום הרביעי במפלגת האיחוד הלאומי כנציגם האישי של תנועת [[ארץ ישראל שלנו]] והרב [[שלום דובער וולפא]], נבחר לכנסת, ופעל רבות במסדרונות השלטון לקדיום האינטרסים החב"דיים, והביא את דעתו של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] על גבי בימת הכנסת.
== תולדות חיים ==
בן ארי נולד ב[[כ"ד בתשרי]] [[תשכ"ד]].


בשנת תשע"ג רץ ברשימה נפרדת יחד עם חבר הכנסת אריה אלדד והתמודד שוב, אך סיעתו לא נכנסה לכנסת.
גדל בדרום תל אביב. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת ההסדר בימית. שירת במסגרת הישיבה בחטיבת גולני ולאחר פציעה עבר לחיל השריון והשתתף במבצע [[שלום הגליל]] כלוחם שריון. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב. השתתף בגרעין המייסד של ישיבת הרעיון היהודי.
 
את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת בר-אילן. בעל תואר ראשון בחינוך, תואר שני ב[[תלמוד]] ומרבה לעסוק במחקריו ב[[הר הבית]] וב[[בית המקדש]]. הקים את מכון ההסברה 'מורשת הר הבית' להנחלת תולדות [[הר הבית]] והמקדש ואת המדרשה לידע המקדש.
 
שימש בתפקידי חינוך שונים בין היתר כמנהל בית ספר, רב בית ספר, כמורה לתנ"ך וכמחנך, בנוסף הוא מרצה מבוקש על בית המקדש והר הבית{{הערה|[https://chabad.info/news/70686/ בן ארי הרצה על בית הבחירה]}}.
 
מתגורר בקרני שומרון. נשוי למרת שרה ואב לתשעה ילדים. אחיו, היה ראש מועצת קרני שומרון.
 
===פעולות ציבוריות===
היה אחד מתלמידיו של ר' [[מאיר כהנא]] הי"ד, מה שהוביל להצטרפותו לתנועת כ"ך. בהמשך הצטרף ל'חזית יהודית לאומית' של [[ברוך מרזל]].
 
פועל רבות בענייני [[שלימות הארץ]] ובבעיית המסתננים באפריקה, ועקב מגוריו בילדותו בשכונות דרום [[תל אביב]] סבל מאלימות קשה מצד המסתננים ובמשך השנים ארגן הפגנות רבות נגד ההסתננות, בנוסף עם היבחרותו לכנסת בחר לשכן את לשכתו בלב שכונה בדרום תל-אביב.
 
יזם את '''הקרן להצלת עם ישראל''' בה הוא עוסק בענייני סכנת פינוי ישובים ובעיית המסתננים באפריקה.
 
משמש כשדרן בתוכנית רדיו ביחד עם [[איתמר בן גביר]]{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/429799/ בן ארי בתוכנית השבועית שלו מראיין את דובל'ה הלפרין]}}, וכתב שתי ספרים: אחד על [[בית המקדש]] ואחד על בעיית המסתננים.
 
===פעילות פוליטית===
[[קובץ:בן ארי 22.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בן ארי לצד תמונת [[הרבי]] בפתח לשכתו בכנסת]]
התמודד לכנסת בפעם הראשונה ביחד עם [[ברוך מרזל]] בתוך מפלגת חירות בראשות מיכאל קליינר ולא עבר את אחוז החסימה.
 
בשנת [[תשס"ד]] הקים ביחד עם [[ברוך מרזל]] את מפלגת '''חזית יהודית לאומית''' המוכרת כיום בשם '''עוצמה יהודית''' והתמודד במקום השני בבחירות [[תשס"ד]] אך לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.
 
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשס"ט]] הקים בן ארי ביחד עם [[ברוך מרזל]] והרב [[שלום דובער וולפא]] את תנועת "ארץ ישראל שלנו" והתמודד מטעמה במקום הרביעי במפלגת האיחוד הלאומי ונבחר לכנסת{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44798 הנאום הראשון של בן ארי בכנסת] {{אינפו}}}}. פעל רבות במסדרונות השלטון לקידום האינטרסים ה[[חב"ד]]יים, והביא את דעתו של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] על גבי בימת הכנסת, בנוסף, הקים את שדולת '''גיור כהלכה''' ופעל רבות בנושאי הגיור, [[שלימות הארץ]] ובעיית המסתננים במשך כהונתו בכנסת.
 
בשנת [[תשע"ג]] רץ ברשימה נפרדת תחת השם "עוצמה לישראל" יחד עם חבר הכנסת אריה אלדד והתמודד שוב, אך סיעתו לא עברה את אחוז החסימה ולא נכנסה לכנסת.
 
בשנת [[תשע"ה]] לא התמודד לכנסת עקב כך שהוא נוהג לעלות להר הבית, ובבחירות אלו התמודד ראש המפלגה ברוך מרזל כמועמד יחיד מטעם "עוצמה יהודית" בתוך רשימת יחד.
 
בשנת [[תשע"ט]] מונה לראש מפלגת עוצמה יהודית במקומו של [[ברוך מרזל]] והוצב במקום החמישי ברשימת 'איחוד מפלגות הימין' אך נפסל מריצה לכנסת על ידי בג"ץ{{הערה|[https://chabad.info/news/462011/ בן ארי נפסל מלרוץ לכנסת]}}.
 
== קשריו עם חב"ד ==
[[קובץ:בן ארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ארי ב[[כינוס הקהל]] ב[[תל אביב]] ב[[שנת הקהל תשס"ט|תשס"ט]]]]
בן ארי פועל רבות למען חב"ד והצהיר כי בראש ובראשונה פועל לביצוע [[שלושת השלמויות]] אותם קבע [[הרבי]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44234 בן ארי מצהיר כי לא יכנס לממשלה המדברת על מסירת שטחים] {{אינפו}}}}{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44798 הנאום הראשון של בן ארי בכנסת]}}{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/431283/ בן ארי מדבר על ארץ ישראל השלימה]}} ורואה את עצמו כנציג [[חב"ד]] לכנסת{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44450 בן ארי קורא לעצמו נציג חב"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43458 בן ארי רואה את עצמו כשליח הרבי לכנסת] {{אינפו}}}}, הוא מוזמן לעשרות כנסים ואירועים של חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/blogs/378368/ הרשמים של בן ארי ממשיח בכיכר].}}{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/431283/ בן ארי בהתוועדות י"ט כסלו המרכזית]}} ושותף בפעילות חב"ד בשלל נושאים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51041 בן ארי מדבר בכנסת על כינוס השלוחים] {{אינפו}}}}.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43458 בן ארי רואה את עצמו כשליח הרבי לכנסת]
*[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%a8%d7%99/ ידיעות נוספות על מיכאל בן ארי]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44450 בן ארי קורא לעצמו נציג חב"ד]
*{{קישור שטורעם|77474|news|"מי שמדבר על אחוז החסימה – שייקח בחשבון שאני חרש"|מאת: מנדי ריזל|י"ב בטבת תשע"ה}} {{שטורעם}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44234 בן ארי מצהיר כי לא יכנס לממשלה המדברת על מסירת שטחים]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47750 הקנאות, החורבן והציפייה ● ראיון מרתק] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44798 הנאום הראשון של בן ארי בכנסת]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51041 בן ארי מדבר בכנסת על כינוס השלוחים]


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בן ארי, מיכאל}}
{{מיון רגיל:בן ארי, מיכאל}}
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]

גרסה אחרונה מ־14:47, 27 באוקטובר 2024

בן ארי בהתוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד

ד"ר מיכאל בן ארי (יליד שנת תשכ"ד) הוא דוקטור להסטוריה וראש ישיבת "הרעיון היהודי". כיהן כחבר כנסת בשנים תשס"ח - תשע"ג ונחשב לאחד מממשיכי דרכו של ר' מאיר כהנא.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בן ארי נולד בכ"ד בתשרי תשכ"ד.

גדל בדרום תל אביב. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת ההסדר בימית. שירת במסגרת הישיבה בחטיבת גולני ולאחר פציעה עבר לחיל השריון והשתתף במבצע שלום הגליל כלוחם שריון. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב. השתתף בגרעין המייסד של ישיבת הרעיון היהודי.

את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת בר-אילן. בעל תואר ראשון בחינוך, תואר שני בתלמוד ומרבה לעסוק במחקריו בהר הבית ובבית המקדש. הקים את מכון ההסברה 'מורשת הר הבית' להנחלת תולדות הר הבית והמקדש ואת המדרשה לידע המקדש.

שימש בתפקידי חינוך שונים בין היתר כמנהל בית ספר, רב בית ספר, כמורה לתנ"ך וכמחנך, בנוסף הוא מרצה מבוקש על בית המקדש והר הבית[1].

מתגורר בקרני שומרון. נשוי למרת שרה ואב לתשעה ילדים. אחיו, היה ראש מועצת קרני שומרון.

פעולות ציבוריות[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה אחד מתלמידיו של ר' מאיר כהנא הי"ד, מה שהוביל להצטרפותו לתנועת כ"ך. בהמשך הצטרף ל'חזית יהודית לאומית' של ברוך מרזל.

פועל רבות בענייני שלימות הארץ ובבעיית המסתננים באפריקה, ועקב מגוריו בילדותו בשכונות דרום תל אביב סבל מאלימות קשה מצד המסתננים ובמשך השנים ארגן הפגנות רבות נגד ההסתננות, בנוסף עם היבחרותו לכנסת בחר לשכן את לשכתו בלב שכונה בדרום תל-אביב.

יזם את הקרן להצלת עם ישראל בה הוא עוסק בענייני סכנת פינוי ישובים ובעיית המסתננים באפריקה.

משמש כשדרן בתוכנית רדיו ביחד עם איתמר בן גביר[2], וכתב שתי ספרים: אחד על בית המקדש ואחד על בעיית המסתננים.

פעילות פוליטית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בן ארי לצד תמונת הרבי בפתח לשכתו בכנסת

התמודד לכנסת בפעם הראשונה ביחד עם ברוך מרזל בתוך מפלגת חירות בראשות מיכאל קליינר ולא עבר את אחוז החסימה.

בשנת תשס"ד הקים ביחד עם ברוך מרזל את מפלגת חזית יהודית לאומית המוכרת כיום בשם עוצמה יהודית והתמודד במקום השני בבחירות תשס"ד אך לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.

בבחירות שהתקיימו בשנת תשס"ט הקים בן ארי ביחד עם ברוך מרזל והרב שלום דובער וולפא את תנועת "ארץ ישראל שלנו" והתמודד מטעמה במקום הרביעי במפלגת האיחוד הלאומי ונבחר לכנסת[3]. פעל רבות במסדרונות השלטון לקידום האינטרסים החב"דיים, והביא את דעתו של הרבי בנושא שלימות הארץ על גבי בימת הכנסת, בנוסף, הקים את שדולת גיור כהלכה ופעל רבות בנושאי הגיור, שלימות הארץ ובעיית המסתננים במשך כהונתו בכנסת.

בשנת תשע"ג רץ ברשימה נפרדת תחת השם "עוצמה לישראל" יחד עם חבר הכנסת אריה אלדד והתמודד שוב, אך סיעתו לא עברה את אחוז החסימה ולא נכנסה לכנסת.

בשנת תשע"ה לא התמודד לכנסת עקב כך שהוא נוהג לעלות להר הבית, ובבחירות אלו התמודד ראש המפלגה ברוך מרזל כמועמד יחיד מטעם "עוצמה יהודית" בתוך רשימת יחד.

בשנת תשע"ט מונה לראש מפלגת עוצמה יהודית במקומו של ברוך מרזל והוצב במקום החמישי ברשימת 'איחוד מפלגות הימין' אך נפסל מריצה לכנסת על ידי בג"ץ[4].

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בן ארי בכינוס הקהל בתל אביב בתשס"ט

בן ארי פועל רבות למען חב"ד והצהיר כי בראש ובראשונה פועל לביצוע שלושת השלמויות אותם קבע הרבי[5][6][7] ורואה את עצמו כנציג חב"ד לכנסת[8][9], הוא מוזמן לעשרות כנסים ואירועים של חב"ד[10][11] ושותף בפעילות חב"ד בשלל נושאים[12].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים