דאגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " לקוטי תורה " ב־" לקוטי תורה ") |
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (22 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דאגה''' היא סניף והבאה | '''דאגה''' הוא רגש של חשש ממה שהוא. דאגה היא סניף והבאה ל[[עצב]]{{הערה|שם=כ"ו|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|תניא פרק כ"ו]].}}. | ||
== שלילתו == | |||
בחסידות מובא שדאגה היא מדה שלילית, שמפריעה לזריזות ב[[עבודת ה']] שמצריך לב שמח ופתוח, ולכן צריכים להרחיק אותה{{הערה|שם=כ"ו}}. | |||
מהעצות לשחרר מדאגה: | |||
* להבין שהכל בא מלמעלה{{הערה|שם=כ"ו}}, ולתקוע מחשבתו (דהיינו שזה לא ישאר ידיעה בדרך מקיף) כי ה' מנהיג אותנו ב[[השגחה פרטית]] וזה ברור שהוא ינהג באופן היותר טוב, והדבר שאנו דואגים עליו לא מוטלת על שכמנו{{הערה|[[אגרות-קודש]] ח"ד אגרת תתקכט.}}. | |||
* בנוסף לזה אין לחשוב על ענין שצריך לעשותו שאין בידך לעשותו עכשיו, אלא שבבוא הזמן שיבוא לפועל אז עושים הכול{{הערה|[[אגרות-קודש]] חלק י"ט אגרת ז'מד.}}. | |||
* לימוד [[תהילים כ"ג|פרק כ"ג בתהילים]] עם מפרשים ומזמן לזמן יחזור על זה{{הערה|[[אגרות-קודש]] חלק כ"ג אגרת ח'תשנז. בחי"ז אגרת ו'תפו מוזכר שכדאי ללמדו בעל פה. ענין זה יוסיף בבטחון (העצה הבאה) שה' רועי וכו' עיין [[תהילים כ"ג#ביאור הרבי]].}}. | |||
* [[בטחון]] בה'{{הערה|הרבה מכתבי הרבי ראו לדוגמה [[אגרות קודש]] חלק ח' אגרת ב'תקפ.}} - [[טראכט גוט וועט זיין גוט]]{{הערה|[[מענות קודש]] תש"נ מענה ו.}}. | |||
* מי שאינו חש בטוב מבריאותו, כתב הרבי שאין להעמיק ברפואתו (שזה תפקידו של הרופא) אלא רק ימלא הוראותיו (היסח הדעת){{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט' אגרת ב'תתקג.}}. | |||
*לדאוג על מה שצריכים אותו - דהיינו תפקידו בעולם - לשמש את קונו{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ח אגרת ב'תקמ"ז.}}. | |||
== דאגה גשמית == | == דאגה גשמית == | ||
על דאגות גשמיות אמרו [[חז"ל]], "דאגה בלב איש ישיחנה". ויש בזה שני פירושים{{הערה|[[מסכת סוטה]] דף מב}}: | {{ערך מורחב|ערך=[[ידידים מבינים]]}} | ||
על דאגות [[גשמיות]] אמרו [[חז"ל]], "דאגה בלב איש ישיחנה". ויש בזה שני פירושים{{הערה|[[מסכת סוטה]] דף מב.}}: | |||
#יסיחנה מדעתו. | #יסיחנה מדעתו. | ||
#ישיחנה לאחרים. | #ישיחנה לאחרים. | ||
ופירש [[הרבי הצמח צדק]]: {{ציטוטון|לאחרים רק בגוף אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את ענינו}}{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה סיון]].}} | ופירש [[הרבי הצמח צדק]]: {{ציטוטון|לאחרים רק בגוף אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את ענינו}}{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה סיון|היום יום כ"ה סיון]].}} | ||
העצה והתרופה של ה'ישיחנה לאחרים', היא משום שעל ידי הסיפור לאחר, יוצאת הדאגה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/1/1c&search= | העצה והתרופה של ה'ישיחנה לאחרים', היא משום שעל ידי הסיפור לאחר, יוצאת הדאגה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/1/1c&search=דאגה [[לקוטי תורה]] פרשת בשלח].}}. | ||
== דאגה רוחנית == | == דאגה רוחנית == | ||
דאגה של [[יהודי]] ממצבו הרוחני, היא חיובית, כיוון שעל ידה יתקן את מעשיו. | דאגה של [[יהודי]] ממצבו הרוחני, היא חיובית, כיוון שעל ידה יתקן את מעשיו. | ||
בספר [[אמרי בינה (ספר)|אמרי בינה]] מובא המעלה ב'דאגה רוחנית', בלימוד [[תורה]]: | בספר [[אמרי בינה (ספר)|אמרי בינה]] מובא המעלה ב'דאגה רוחנית', בלימוד [[תורה]]: | ||
| שורה 17: | שורה 29: | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט| | ||
|מרכאות=כן | |מרכאות=כן | ||
|מקור=[[אמרי בינה (ספר)|אמרי בינה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/imrei/2/5a&search= | |מקור=[[אמרי בינה (ספר)|אמרי בינה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/imrei/2/5a&search=דאגה אמרי בינה]}} | ||
|תוכן=כי העוסק בלימוד התורה לא בנקל יבא לשלימות לימודו כי אם אחרי היגיעה הרבה והצער הנפשו עד היותו מרוחק כמו יאוש בנפשו לעמוד על דבר החכמה, ומצטער בשפלות עצומה, ויגע ללבו בדאגה יתירה על העדר ההשגחה, עד שיחלה בגופו וכדומה, אז דוקא יבא על דעת החכמה לעומקה, באור המאיר בפנים מאירות ומסבירות כו', וכמאמר חז"ל - "אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר אדם כי ימות באהל". | |תוכן=כי העוסק בלימוד התורה לא בנקל יבא לשלימות לימודו כי אם אחרי היגיעה הרבה והצער הנפשו עד היותו מרוחק כמו יאוש בנפשו לעמוד על דבר החכמה, ומצטער בשפלות עצומה, ויגע ללבו בדאגה יתירה על העדר ההשגחה, עד שיחלה בגופו וכדומה, אז דוקא יבא על דעת החכמה לעומקה, באור המאיר בפנים מאירות ומסבירות כו', וכמאמר חז"ל - "אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר אדם כי ימות באהל". | ||
}} | }} | ||
| שורה 23: | שורה 35: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024
דאגה הוא רגש של חשש ממה שהוא. דאגה היא סניף והבאה לעצב[1].
שלילתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מובא שדאגה היא מדה שלילית, שמפריעה לזריזות בעבודת ה' שמצריך לב שמח ופתוח, ולכן צריכים להרחיק אותה[1].
מהעצות לשחרר מדאגה:
- להבין שהכל בא מלמעלה[1], ולתקוע מחשבתו (דהיינו שזה לא ישאר ידיעה בדרך מקיף) כי ה' מנהיג אותנו בהשגחה פרטית וזה ברור שהוא ינהג באופן היותר טוב, והדבר שאנו דואגים עליו לא מוטלת על שכמנו[2].
- בנוסף לזה אין לחשוב על ענין שצריך לעשותו שאין בידך לעשותו עכשיו, אלא שבבוא הזמן שיבוא לפועל אז עושים הכול[3].
- לימוד פרק כ"ג בתהילים עם מפרשים ומזמן לזמן יחזור על זה[4].
- בטחון בה'[5] - טראכט גוט וועט זיין גוט[6].
- מי שאינו חש בטוב מבריאותו, כתב הרבי שאין להעמיק ברפואתו (שזה תפקידו של הרופא) אלא רק ימלא הוראותיו (היסח הדעת)[7].
- לדאוג על מה שצריכים אותו - דהיינו תפקידו בעולם - לשמש את קונו[8].
דאגה גשמית[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ידידים מבינים |
על דאגות גשמיות אמרו חז"ל, "דאגה בלב איש ישיחנה". ויש בזה שני פירושים[9]:
- יסיחנה מדעתו.
- ישיחנה לאחרים.
ופירש הרבי הצמח צדק: "לאחרים רק בגוף אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את ענינו"[10]
העצה והתרופה של ה'ישיחנה לאחרים', היא משום שעל ידי הסיפור לאחר, יוצאת הדאגה[11].
דאגה רוחנית[עריכה | עריכת קוד מקור]
דאגה של יהודי ממצבו הרוחני, היא חיובית, כיוון שעל ידה יתקן את מעשיו.
בספר אמרי בינה מובא המעלה ב'דאגה רוחנית', בלימוד תורה:
כי העוסק בלימוד התורה לא בנקל יבא לשלימות לימודו כי אם אחרי היגיעה הרבה והצער הנפשו עד היותו מרוחק כמו יאוש בנפשו לעמוד על דבר החכמה, ומצטער בשפלות עצומה, ויגע ללבו בדאגה יתירה על העדר ההשגחה, עד שיחלה בגופו וכדומה, אז דוקא יבא על דעת החכמה לעומקה, באור המאיר בפנים מאירות ומסבירות כו', וכמאמר חז"ל - "אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר אדם כי ימות באהל".
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 תניא פרק כ"ו.
- ↑ אגרות-קודש ח"ד אגרת תתקכט.
- ↑ אגרות-קודש חלק י"ט אגרת ז'מד.
- ↑ אגרות-קודש חלק כ"ג אגרת ח'תשנז. בחי"ז אגרת ו'תפו מוזכר שכדאי ללמדו בעל פה. ענין זה יוסיף בבטחון (העצה הבאה) שה' רועי וכו' עיין תהילים כ"ג#ביאור הרבי.
- ↑ הרבה מכתבי הרבי ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ח' אגרת ב'תקפ.
- ↑ מענות קודש תש"נ מענה ו.
- ↑ אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתקג.
- ↑ אגרות קודש ח"ח אגרת ב'תקמ"ז.
- ↑ מסכת סוטה דף מב.
- ↑ היום יום כ"ה סיון.
- ↑ לקוטי תורה פרשת בשלח.
- ↑ אמרי בינה