ממוצע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " א"ס " ב־" אין סוף ") |
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ממוצע''' הינו | '''ממוצע''' הינו מינוח ב[[תורת החסידות]] המתייחס ל[[דרגה]] המתווכת בין שני [[בחינה|בחינות]]. בכל ממוצע ישנן שתי מדריגות: המדריגה ה[[תחתון|תחתונה]] של ה[[עליון]], והמדריגה העליונה של התחתון - והם ה[[פנימיות]] וה[[חיצוניות]] של הממוצע. הממוצע מורכב משני העניינים להם הוא ממוצע. | ||
==סוגי ממוצעים== | ==סוגי ממוצעים== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ממוצע העומד '''בין''' העניינים אותם הוא מחבר. | ממוצע העומד '''בין''' העניינים אותם הוא מחבר. | ||
===ממוצע המחבר=== | ===ממוצע המחבר=== | ||
ממוצע המחבר הוא דבר המהווה ממוצע בין שני דברים. [[הרבי]] היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין ה[[צדיק]], | ממוצע המחבר הוא דבר המהווה ממוצע בין שני דברים. [[הרבי]] היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין ה[[צדיק]], הממוצע שהוא חציו איש וחציו אלוקים, וממצע כביכול בין בחינת אלוקים לבחינת אדם.{{הערה|1=הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] חלק א' עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[תהלים]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש. וראה בהרחבה בערך [[משה רבינו]].}} | ||
ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי [[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]] | ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}} | ||
כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]] | כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע, פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף. | ||
כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי אדמו"ר הזקן לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל אין סוף | כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}} | ||
בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב אותיות]] המבטא. | ב[[דבר מלכות בראשית]] [[הרבי]] מה"מ אומר ששבת בראשית היא ממוצע המחבר בין חודש החגים, חודש תשרי, לבין ימי החול שאחריו. | ||
בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב אותיות]] המבטא.{{הערה|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־21:17, 24 באוקטובר 2023
ממוצע הינו מינוח בתורת החסידות המתייחס לדרגה המתווכת בין שני בחינות. בכל ממוצע ישנן שתי מדריגות: המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון - והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע. הממוצע מורכב משני העניינים להם הוא ממוצע.
סוגי ממוצעים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בממוצעים ניתן להבחין בשני סוגים כלליים:
ממוצע המפסיק[עריכה | עריכת קוד מקור]
ממוצע העומד בין העניינים אותם הוא מחבר.
ממוצע המחבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ממוצע המחבר הוא דבר המהווה ממוצע בין שני דברים. הרבי היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין הצדיק, הממוצע שהוא חציו איש וחציו אלוקים, וממצע כביכול בין בחינת אלוקים לבחינת אדם.[1]
ענין זה נזכר גם בספרי החסידות לגבי התפילה שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם במסירות נפש[2]
כן מוזכר בספרי אדמו"ר הזקן[3]ענין זה פעמים רבות לגבי תורה, שהתורה היא המחברת בחינת מקור נשמות ישראל שעלו במחשבה עם בחינת הנשמה המתפשטת בגוף.
כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי אדמו"ר הזקן לגבי בחינת כתר, שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל אין סוף ברוך הוא להנאצלים.[4]
בדבר מלכות בראשית הרבי מה"מ אומר ששבת בראשית היא ממוצע המחבר בין חודש החגים, חודש תשרי, לבין ימי החול שאחריו.
בשם הבעש"ט ותלמידו המגיד ממזריטש, שאות א' הוא הממוצע בין הבל הלב, ובין כ"ב אותיות המבטא.[5]
הערות שוליים
- ↑ הרבי בתורת מנחם השי"ת חלק א' עמ' 201 בשם ספר השיחות תורת שלום ע' 158. ועיין באור תורה תהלים עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש. וראה בהרחבה בערך משה רבינו.
- ↑ אדמו"ר הזקן, ליקוטי תורה, פרשה בשלח, ב ב.
- ↑ ליקוטי תורה, פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע, פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.
- ↑ ליקוטי תורה, שיר השירים, כ ד. ושם - שכמו שכתר הוא בחינת ממוצע המחבר, כך תורה וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.
- ↑ אדמו"ר ה"צמח צדק", אור התורה, במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.