חיים חזקיהו מדיני: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| (55 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:שדי חמד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים חזקיה מדיני]] | ||
רבי '''חיים חזקיה מדיני''', ([[ז' בחשוון]] [[ה'תקצ"ג]] - [[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]]), לעיתים מכונה '''החח"מ'''. מחבר הספר '''שדי חמד''', רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שבאוקראינה ושל [[חברון]]. | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד בירושלים, לרב אליהו רפאל מדיני, ממשפחה וותיקה בירושלים, הוסמך להוראה כבר בגיל 13. עקב קשיים כלכליים היגר לקושטא ([[איסטנבול]]) ונתמנה ל[[דיין (משפט עברי)|דיין]]. בשנת [[תרכ"ו]] נקרא להיות הרב הראשי בעיר קרסו-בזאר בקרים שב[[אוקראינה]] לקהילת קרימצ'קים - קהילה יהודית עתיקה בחצי האי קרים ודוברי הטטרית. התפרסם מאוד באזור ונערץ גם על ידי נוצרים ומוסלמים מקומיים. שם החל בחיבורו האנציקלופדי "שדי חמד". בהיותו בקרים חלה במחלה סופנית בשנת [[תרל"ח]], וכ[[סגולה (יהדות)|סגולה]] לרפואתו הוסיפו לו את השם "חיים". | |||
שמו הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מגלויות רחוקות. וכך הוא מעיד על כך: "רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים". | שמו הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מגלויות רחוקות. וכך הוא מעיד על כך: "רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים". | ||
ב[[י"ט בתמוז]] [[תרנ"ט]] שב ל[[ארץ ישראל]], לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנות בקרים. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך נתמנה לרב הראשי בחברון, ושימש שם כרב עד יום פטירתו. בהגיעו לעיר פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב מנחם מענדל נאה]]. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו. | ב[[י"ט בתמוז]] [[תרנ"ט]] שב ל[[ארץ ישראל]], לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנות בקרים. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך נתמנה לרב הראשי בחברון, ושימש שם כרב עד יום פטירתו. בהגיעו לעיר פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]]. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו{{הערה|הוא מעיד עליו בספרו (קצות השולחן לחלק ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז') שראה מנהג דומה בעת שאיפת עשן הנר של הבדלה: "ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז"ל. והיה דרכו אחר שהריח לומר "אח אח" בקול גדול מאוד, עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א" - ראה ספר נפש חיים (לרב חיים פלאג'י מערכת צחוק) "צא ובדוק כי לא על חינם הוקבע בעת ראית הצפורניים במוצאי שבת להמציא צחוק"}}. | ||
הרב מדיני קרא להרחבת הקהילות היהודיות בארץ: "עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה | הרב מדיני קרא להרחבת הקהילות היהודיות בארץ: "עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה - ישוב ארץ ישראל ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה אי"ה מאוד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות ב[[גאולה]] האמיתית". | ||
הרב מדיני היה מכובד מאוד בין הערבים, שחשבוהו | הרב מדיני היה מכובד מאוד בין הערבים, שחשבוהו ל'איש אלוקים' בשל מראהו הנאה, וזקנו שהיה יורד על-פי מדותיו והגיע, יש אומרים, עד ברכיו. כאשר הובא לקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי העתיק בחברון, ליווהו גם ערבים רבים ביראת כבוד, ובלילה שלאחר הקבורה, התגנבו לבית הקברות, חפרו בקברו ורצו לפנותו לחצר [[מסגד]] סמוך. הדבר נתגלה, והקהילה היהודית הציבה שומרים לשמור במקום, במשך תקופה ארוכה. צוואתו המפורטת נדפסה בראש החלק הארבע-עשר של ה"שדי חמד". | ||
על שמו בי"ס יסודי ממלכתי-דתי ב[[מעלה אדומים]], ורחובות בערי הארץ. | על שמו בי"ס יסודי ממלכתי-דתי ב[[מעלה אדומים]], ורחובות בערי הארץ. | ||
== | === השדי חמד והרבי הרש"ב === | ||
לרבי הרש"ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ"ה כתב אליו הרבי הרש"ב מכתב בעניין ספרו ה"שדי חמד" וכן הפנה אליו שאלה הלכתית {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק א, עמ' קעה.}}. במכתב משנת תרס"ג הרבי הרש"ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון {{הערה| שם, עמ' רצט-שא}}. | |||
בשנת [[תרס"ח]] שלח פעם מכתב לרבי הרש"ב, בוא סיפר לו על בניין בחברון שמיועד ללומדי תורה, אך חברת מיסיונרים מעוניינים לקחת אותו לעצמם על מנת לייסד בו בית ספר מיסיונרי. הרבי הרש"ב עשה מיד אסיפה של עסקנים בה נתרם כסף על מנת לקנות את הבניין ולמנוע את לקיחתו על ידי המיסיונרים{{הערה|[chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf שיחת פורים תרפ"ו, עמ' ו' - ח'].}}. | |||
===הערכת פועלו=== | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו, כך למשל מתאר הרבי את הערכת רבי חיים חזקיהו בעיני הרבי הרי"צ: {{ציטוטון|ספר-אנציקלופדיה זה אשר מו"ח הרבי בחר בו [בנמען] לזכות אותו בזכות הנצחית של המזכה את הרבים, היא אנציקלופדיה חשובה ביותר המכילה פסקי דינים להנהגתו של יהודי, יחיד ורבים, על פי האחרונים ואחרוני אחרונים}}{{הערה|'''אגרות קודש''', מכתב מ[[ז' באדר א']] [[תש"ח]].}}. בנוסף, שיטתו של הרב מדיני התקבלה בהערכה בחב"ד, והרבי עודד את החסידים, ללמוד בחיבוריו. | |||
===ספרייתו=== | |||
כשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' [[פרץ מוצ'קין]] ב[[סימפרופל]] שבקרים ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור [[ספריית אדמו"ר הריי"צ|ספרייתו]]. | |||
לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' [[אהרן משה פרדין]] והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות. | |||
הספרים האלה הינם חלק מ[[אוסף שניאורסון]] שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר{{הערה|אלה תולדות פרץ.}}. | |||
== הדפסת ספרו == | == הדפסת ספרו == | ||
| שורה 30: | שורה 36: | ||
הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראה סקירה על הדפסת הספר בספר "הוצאת ספרים קה"ת" עמ' 100-111.}} שרצה בכך כיון שמלקט הרבה מפסקי האחרונים (מסוף שנות הרי"שים). | הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראה סקירה על הדפסת הספר בספר "הוצאת ספרים קה"ת" עמ' 100-111.}} שרצה בכך כיון שמלקט הרבה מפסקי האחרונים (מסוף שנות הרי"שים). | ||
במכתב משנת [[תש"ח]] | במכתב משנת [[תש"ח]]{{הערה|1=[[אגרות קודש]] להרבי, כרך ב', [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/348&search=%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%9E%D7%93 ע' שמח]}} אנו מוצאים מכתב מהרבי: כ"ק מו"ח הרבי רוצה להדפיס את כל השדי חמד בנייר וכריכה היותר יפים, ומטובו לחקור ולהודיע האפשריות והמחירים בזה. | ||
כשנה לאחר מכן חוזר הרבי וכותב שם כרך ג', | כשנה לאחר מכן חוזר הרבי וכותב שם כרך ג',{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/512&search=%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%9E%D7%93 עמ' תקיג]}}: מאנשי אונגארן הדפיסו עתה כמה מחלקי השדי חמד כמו שנדפס מאז, עתה נגשנו להו"ל הוצאה חדשה בכמה שינוים לשלמות הענין הננו מחפשים [[גוף]] כת"י החח"מ ז"ל (לאו דוקא מהשד"ח גופא) עלים אחדים לכה"פ פרטים אדותו, נוסף על הנדפס בשד"ח, תמונתו (זולת זו הנדפסת באוצר ישראל) וכיוצא בזה, ובטח יוכל לעזרני בזה כי בסוף ימיו הרי עלה החח"מ ז"ל ל[[ארץ הקודש]] ת"ו, ות"ח מראש. והענין נחפז מפני כמה תנאים פה. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* | *'''מכתב לחזקיהו''' - חדושים ו[[שו"ת]] ([[איזמיר]], [[ה'תרכ"ה]]). | ||
* | *'''אור לי''' - שו"ת (איזמיר [[תרל"א]]) - לזכר בנו היחיד שמת בחייו. הספר נדפס בעילום שם. | ||
* | *'''שדי חמד''' - פסקים וחידושים וכללים בערכין בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. הספר "שדי חמד" הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הספר "שדי חמד" הוא מעין אנציקלופדיה המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. בעל שדי חמד מאריך מאוד, הספר נעשה במהדורות שונות, והרוצה למצוא ערך צריך לחפשו בחלקים שונים. למעט הספר "פחד יצחק" שנכתב 300 שנה קודם לכן, השדי חמד הוא חלוץ בשדה האנציקלופדיות היהודיות. | ||
* | *'''פקועות שדה''' - (ירושלים [[תר"ס]]) תוספת ל"שדי חמד". | ||
בקרים הדפיס גם "בקשות" ו"נעים זמירות". | בקרים הדפיס גם "בקשות" ו"נעים זמירות". | ||
== ראו | == ראו גם == | ||
*[[שלמה יהודה לייב אליעזרוב#ביוגרפיה#עם ה"שדי חמד"|הרב אליעזרוב והשדי חמד]] | *[[שלמה יהודה לייב אליעזרוב#ביוגרפיה#עם ה"שדי חמד"|הרב אליעזרוב והשדי חמד]] | ||
| שורה 48: | שורה 54: | ||
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] | * [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
* [[נודע בשיעורים]] | * [[נודע בשיעורים]] | ||
*'''ה'שדי חמד' ורבותינו נשיאינו''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ"א | |||
* ראשי פרקים מתולדות חיי בעל השד"ח כתובים בידי הרבי [נדפסו בשדי חמד, מהדורת קה"ת תשי"ב, סוף כרך י. נדפסו מחדש בקונטרס: ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים, קה"ת תשע"ט, עמ' כה.] | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
ספריו באתר [[HebrewBooks]]: | |||
* [http://www.hebrewbooks.org/14146 שדי חמד חלק ראשון | * '''[http://www.hebrewbooks.org/14146 שדי חמד]''', חלק ראשון | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/1643 אור לי] | * '''[http://www.hebrewbooks.org/1643 אור לי]''' | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/14152 מכתב לחזקיהו חלק ראשון | * '''[http://www.hebrewbooks.org/14152 מכתב לחזקיהו]''', חלק ראשון {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/1393 חלק שני] | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/34605 פקעת שדה] | * '''[http://www.hebrewbooks.org/34605 פקעת שדה]''' | ||
''אודותיו | ;אודותיו | ||
* שניאור זלמן ברגר, [http:// | * שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65078 חשובי רבני חב"ד בבית המדרש של השדי חמד]''', באתר חב"ד אינפו, כ"ד בחשון ה'תשע"ב | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:אחרונים]] [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:33, 3 במאי 2024
רבי חיים חזקיה מדיני, (ז' בחשוון ה'תקצ"ג - כ"ד בכסלו תרס"ה), לעיתים מכונה החח"מ. מחבר הספר שדי חמד, רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שבאוקראינה ושל חברון.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בירושלים, לרב אליהו רפאל מדיני, ממשפחה וותיקה בירושלים, הוסמך להוראה כבר בגיל 13. עקב קשיים כלכליים היגר לקושטא (איסטנבול) ונתמנה לדיין. בשנת תרכ"ו נקרא להיות הרב הראשי בעיר קרסו-בזאר בקרים שבאוקראינה לקהילת קרימצ'קים - קהילה יהודית עתיקה בחצי האי קרים ודוברי הטטרית. התפרסם מאוד באזור ונערץ גם על ידי נוצרים ומוסלמים מקומיים. שם החל בחיבורו האנציקלופדי "שדי חמד". בהיותו בקרים חלה במחלה סופנית בשנת תרל"ח, וכסגולה לרפואתו הוסיפו לו את השם "חיים".
שמו הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מגלויות רחוקות. וכך הוא מעיד על כך: "רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים".
בי"ט בתמוז תרנ"ט שב לארץ ישראל, לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנות בקרים. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך נתמנה לרב הראשי בחברון, ושימש שם כרב עד יום פטירתו. בהגיעו לעיר פתח ישיבה בבית רומנו, ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב מנחם מענדל נאה כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה. ואילו הרב אברהם חיים נאה בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו[1].
הרב מדיני קרא להרחבת הקהילות היהודיות בארץ: "עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה - ישוב ארץ ישראל ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה אי"ה מאוד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות בגאולה האמיתית".
הרב מדיני היה מכובד מאוד בין הערבים, שחשבוהו ל'איש אלוקים' בשל מראהו הנאה, וזקנו שהיה יורד על-פי מדותיו והגיע, יש אומרים, עד ברכיו. כאשר הובא לקבורה בבית העלמין היהודי העתיק בחברון, ליווהו גם ערבים רבים ביראת כבוד, ובלילה שלאחר הקבורה, התגנבו לבית הקברות, חפרו בקברו ורצו לפנותו לחצר מסגד סמוך. הדבר נתגלה, והקהילה היהודית הציבה שומרים לשמור במקום, במשך תקופה ארוכה. צוואתו המפורטת נדפסה בראש החלק הארבע-עשר של ה"שדי חמד".
על שמו בי"ס יסודי ממלכתי-דתי במעלה אדומים, ורחובות בערי הארץ.
השדי חמד והרבי הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרבי הרש"ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ"ה כתב אליו הרבי הרש"ב מכתב בעניין ספרו ה"שדי חמד" וכן הפנה אליו שאלה הלכתית [2]. במכתב משנת תרס"ג הרבי הרש"ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון [3].
בשנת תרס"ח שלח פעם מכתב לרבי הרש"ב, בוא סיפר לו על בניין בחברון שמיועד ללומדי תורה, אך חברת מיסיונרים מעוניינים לקחת אותו לעצמם על מנת לייסד בו בית ספר מיסיונרי. הרבי הרש"ב עשה מיד אסיפה של עסקנים בה נתרם כסף על מנת לקנות את הבניין ולמנוע את לקיחתו על ידי המיסיונרים[4].
הערכת פועלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ והרבי, העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו, כך למשל מתאר הרבי את הערכת רבי חיים חזקיהו בעיני הרבי הרי"צ: "ספר-אנציקלופדיה זה אשר מו"ח הרבי בחר בו [בנמען] לזכות אותו בזכות הנצחית של המזכה את הרבים, היא אנציקלופדיה חשובה ביותר המכילה פסקי דינים להנהגתו של יהודי, יחיד ורבים, על פי האחרונים ואחרוני אחרונים"[5]. בנוסף, שיטתו של הרב מדיני התקבלה בהערכה בחב"ד, והרבי עודד את החסידים, ללמוד בחיבוריו.
ספרייתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' פרץ מוצ'קין בסימפרופל שבקרים ביקש ממנו הרבי הריי"צ לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור ספרייתו.
לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' אהרן משה פרדין והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות.
הספרים האלה הינם חלק מאוסף שניאורסון שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר[6].
הדפסת ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שדי חמד |
הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ[7] שרצה בכך כיון שמלקט הרבה מפסקי האחרונים (מסוף שנות הרי"שים).
במכתב משנת תש"ח[8] אנו מוצאים מכתב מהרבי: כ"ק מו"ח הרבי רוצה להדפיס את כל השדי חמד בנייר וכריכה היותר יפים, ומטובו לחקור ולהודיע האפשריות והמחירים בזה.
כשנה לאחר מכן חוזר הרבי וכותב שם כרך ג',[9]: מאנשי אונגארן הדפיסו עתה כמה מחלקי השדי חמד כמו שנדפס מאז, עתה נגשנו להו"ל הוצאה חדשה בכמה שינוים לשלמות הענין הננו מחפשים גוף כת"י החח"מ ז"ל (לאו דוקא מהשד"ח גופא) עלים אחדים לכה"פ פרטים אדותו, נוסף על הנדפס בשד"ח, תמונתו (זולת זו הנדפסת באוצר ישראל) וכיוצא בזה, ובטח יוכל לעזרני בזה כי בסוף ימיו הרי עלה החח"מ ז"ל לארץ הקודש ת"ו, ות"ח מראש. והענין נחפז מפני כמה תנאים פה.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתב לחזקיהו - חדושים ושו"ת (איזמיר, ה'תרכ"ה).
- אור לי - שו"ת (איזמיר תרל"א) - לזכר בנו היחיד שמת בחייו. הספר נדפס בעילום שם.
- שדי חמד - פסקים וחידושים וכללים בערכין בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. הספר "שדי חמד" הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הספר "שדי חמד" הוא מעין אנציקלופדיה המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. בעל שדי חמד מאריך מאוד, הספר נעשה במהדורות שונות, והרוצה למצוא ערך צריך לחפשו בחלקים שונים. למעט הספר "פחד יצחק" שנכתב 300 שנה קודם לכן, השדי חמד הוא חלוץ בשדה האנציקלופדיות היהודיות.
- פקועות שדה - (ירושלים תר"ס) תוספת ל"שדי חמד".
בקרים הדפיס גם "בקשות" ו"נעים זמירות".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חב"ד בארץ הקודש
- נודע בשיעורים
- ה'שדי חמד' ורבותינו נשיאינו, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ"א
- ראשי פרקים מתולדות חיי בעל השד"ח כתובים בידי הרבי [נדפסו בשדי חמד, מהדורת קה"ת תשי"ב, סוף כרך י. נדפסו מחדש בקונטרס: ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים, קה"ת תשע"ט, עמ' כה.]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספריו באתר HebrewBooks:
- שדי חמד, חלק ראשון
- אור לי
- מכתב לחזקיהו, חלק ראשון • חלק שני
- פקעת שדה
- אודותיו
- שניאור זלמן ברגר, חשובי רבני חב"ד בבית המדרש של השדי חמד, באתר חב"ד אינפו, כ"ד בחשון ה'תשע"ב
הערות שוליים
- ↑ הוא מעיד עליו בספרו (קצות השולחן לחלק ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז') שראה מנהג דומה בעת שאיפת עשן הנר של הבדלה: "ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז"ל. והיה דרכו אחר שהריח לומר "אח אח" בקול גדול מאוד, עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א" - ראה ספר נפש חיים (לרב חיים פלאג'י מערכת צחוק) "צא ובדוק כי לא על חינם הוקבע בעת ראית הצפורניים במוצאי שבת להמציא צחוק"
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק א, עמ' קעה.
- ↑ שם, עמ' רצט-שא
- ↑ [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf שיחת פורים תרפ"ו, עמ' ו' - ח'].
- ↑ אגרות קודש, מכתב מז' באדר א' תש"ח.
- ↑ אלה תולדות פרץ.
- ↑ ראה סקירה על הדפסת הספר בספר "הוצאת ספרים קה"ת" עמ' 100-111.
- ↑ אגרות קודש להרבי, כרך ב', ע' שמח
- ↑ עמ' תקיג