אליהו סורקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "”" ב־""")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
 
(44 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:סורקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סורקין נואם בכנס ב-[[770]]]]
[[קובץ:פרופסר אליהו סורקין.jpg|שמאל|ממוזער|פרופסר הרב סורקין]]
פרופסור '''אליהו סורקין''' (יליד שנת [[תש"ח]]) הינו מנהל מחלקת טיפול נמרץ [[בית רפואה|בבית הרפואה]] 'מעייני הישועה' ב[[בני ברק]], ובעבר ב'איכילוב' ב[[תל אביב]].
[[קובץ:אליהו סורוקין.jpg|שמאל|ממוזער|בעבודתו כמנהל מחלקת טיפול נמרץ ב'איכילוב']]


הרב סורקין הינו מנהל מחלקת טיפול נמרץ [[בית רפואה|בבית הרפואה]] 'איכילוב' ב[[תל אביב]], ומהפעילים הבולטים ב'מרכז משיח' בעיר [[רעננה]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[פריז]] בשנת תש"ח.


==ילדותו==
בשנות ילדותו לא התוודע לדבר היותו יהודי עד כדי כך שבהגיעו לגיל מצוות ביקש מהוריו שיערכו לו טקס בכנסייה משסרבו הוריו לבקשתו התאכזב קשות, להוריו לא נותר אלא לגלות לו את דבר היותו יהודי שמבטא את היותו שונה משאר העמים אך לא ידעו להסביר מה יחודו של העם היהודי.


אליהו סורקין נולד בפאריז. גדל כילד רגיל למדי, ללא ידיעה קלושה על דבר יהדותו. כישרונותיו הברוכים ניכרו בו מינקותו; הוא הרבה לעיין בספרים, וביכר ספרי קריאה על-פני משחקי חצר וכדומה.
מאז התוודע לדבר היותו יהודי החל במסע ארוך של חיפוש אחר שורשיו היהודים שבעטיו התחיל לחוש זיקה לארץ ישראל. וב[[תשכ"ז]] בעת [[מלחמת ששת הימים]] פנה לסניף הסוכנות היהודית בצרפת והציע את התנדבותו, משנתקל באדישות נסע באופן עצמאי לישראל והרגיש הרגשה עילאית בעת ביקורו בארץ. לאחר תום המלחמה שב לצרפת תוך שהוא מרגיש את שייכותו לעם היהודי, אך עדיין לא היה לזה משמעות מעשית. והחל ללמוד את לימודי הרפואה ולאחר מכן לשמש כרופא כשמעת לעת הוא מתקדם במעמדו הרפואי.


כשהגיע לגיל מצוות, דרש מהוריו לקיים טקס המציין את 13 שנותיו בכנסיה! להפתעתו הוריו סרבו להצעתו. המום ומאוכזב, פנה לחדרו ומעיניו זלגו דמעות.  
===בארץ ישראל===
בהמשך הגשים את חלומו ועלה לארץ הקודש ושימש כרופא בכיר במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה והיה משוייך לקהילת עולי צרפת, לאחר מכן עבר להתגורר ברעננה שם שלח את ילדיו ללמוד ברשת המזרחי אך חש עדיין בחסר.


הוריו האוהבים לא ציפו לתגובה קשה שכזו. שעות ספורות הסתודדו ביניהם בלחש, ואז, קראו לו לחדרם, ובעיניים כבויות סיפרו לו כי הם יהודים, ובשל-כך לא יכלו לקיים את הטקס בכנסייה.  
כשעבר להתגורר ברעננה נפגש בשליח הרבי בעיר - הרב [[אליהו שדמי]] ובעקבות שיחותיו עימו רשם את ילדיו למוסדות החינוך של חב"ד, וכן החל להשתתף בשיעורי תניא ובהתוועדויות עם הרב [[ראובן דונין]], וכתוצאה מכך התגבשה אצלו ההחלטה להשתייך לחסידות חב"ד.


שאלתו להוריו מהו יהודי נותרה תלויה בחלל האוויר. רק מאותו יום ידע אליהו כי הוא שייך לעם השונה מכל הדתות, אך את עומקם ותוכנם של הדברים לא ידע.
לאחר תחושתו הקשה עקב פטירתו (בחודש [[אב]] [[תשס"ב]]) של הרב דונין (שהיה [[משפיע]]ו). זכה לראות ב[[חלום]] את ה[[רבי]] ובעקבות כך נסע ל[[770]] לראשונה.
[[קובץ:הרב סורקין בהדפסת תניא.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב סורקין במעמד הדפסת ספר התניא במרכז הרפואי מעייני הישועה]]
עם פרוץ [[נגיף הקורונה]], הפך לדמות משמעותית בין הקוראים לחסידי חב"ד לנהוג באחריות ולהישמע להוראות משרד הבריאות, ואף בצורה רחבה יותר בקרב כלל הציבור הישראלי, כשאת תפקידו המרכזי ניצל פעמים רבות להשמיע את קולו של הרבי ואת דבר הגאולה. על פעילותו זו נבחר בשנת [[תשפ"א]] על ידי אתר חב"ד אינפו כאחד מ'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ הכתבה באתר]{{אינפו}} .}}.


מאז נודע לו דבר יהדותו השתנו חייו במקצת. כל העת היה עסוק בחיפוש אחר משמעות שתגוון את חייו הריקים מתוכן. הוא תר אחר סממנים יהודיים מהם יוכל לעמוד במקצת על אורח החיים היהודי, אך תקופה ארוכה לא מצא כאלה.  
בשנת [[תשפ"ד]] ערך [[הדפסת ספר התניא]] במרכז הרפואי מעייני הישועה בשיתוף [[בית חב"ד]] בשיכון ה' ב[[בני ברק]]{{הערה|1=[https://www.hageula.com/news/days_picture/25589.htm תמונת היום / לכשיפוצו מעיינותיך במעייני הישועה]. {{הגאולה}}}}.
כשבגר מעט והגיע לגיל עשרים, החלו מלחמות אידיאולוגיות בצרפת. המחנה הצרפתי נחלק לכמה קבוצות, חלקם אהדו את ישראל והשאר לא. סורקין הצטרף לקבוצה האוהדת את ישראל, והרבה לשוחח על-כך עם חבריו.  


דעתו האוהדת את הארץ באה לידי ביטוי בשנת תשכ"ז, בעת שנסע לביקור התחזקות בארץ. היה זה בעיצומה של מלחמת ששת הימים, כאשר נודע לאליהו על מלחמה שפרצה בארץ. הוא התמלא דאגה והחליט לסייע ככל שביכולתו. הוא פנה לסניף הסוכנות היהודית בצרפת, אך לא קיבל מענה מתאים. בסופו של דבר החליט לנסוע לבדו בצורה עצמאית.  
==קישורים חיצוניים==
 
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1494 החב"דניק של איכילוב]''' מתוך מגזין שעה טובה. {{חב"ד בישראל}}
תחושה משונה לוותה אותו בעת שרגליו דרכו על אדמת הארץ. המחשבה כי המקום הזה מוכר לו עד מאוד, לא הרפתה ממנו. בכל מקום שהלך חש כאלו ביקר בארץ בעבר, ותחושה זו הוסיפה לאהבת הארץ שלו.
*שניאור זלמן לוין, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81791 טיפול (חסידי) נמרץ]''' - כתבת פרופיל במגזין 'עולמות' של [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} ט"ו [[אייר]] התשע(15.05.2014)
 
* [http://chabad.info/magazine/במשמרת-שלו-הפרופ-שלא-מתבייש-באמונתו/ במשמרת שלו: הפרופ' שלא מתבייש באמונתו], מתוך כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ח' באייר ה'תשע"ח {{אינפו}}
כשתם הביקור, שב לצרפת כשתחושת שייכותו לעם ישראל חזקה מתמיד. כך עברו שנות נערותו ובחרותו של אליהו. ידיעה על יהדותו, ותו לא.  
 
כעשר שנים השקיע את ראשו בלימוד הרפואה. את כל מרצו וזמנו רתם לטובת לימודיו, והתוצאה לא איחרה לבוא - תעודות המעידות על הידע הרב שרכש בתחום הרפואה.  
 
את השנים הרבות בהן למד רפואה עשה כשבליבו חלום לעלות לארץ ישראל ולשמש כרופא באחד מהמרכזים הרפואיים.
 
==בארץ ישראל==
 
בהמשך חייו, לאחר רצף של השגחות פרטיות, עבר לעיר חיפה, והחל לשמש כרופא בכיר בבית-הרפואה רמב"ם בעיר. הוא שוייך לקהילה מיוחדת של עולי צרפת שהתגוררה בעיר. בהמשך עבר להתגורר בעיר [[רעננה]] שבשרון, שם רשם את ילדיו למוסדות חינוך דתיים המשתייכים לזרם ה’מזרחי’, אך הרגיש שעדיין לא בא אל המנוחה ואל הנחלה. על-אף התחזקותו בשמירת התורה והמצוות, חש עדיין חסר מסויים, ושאף לגלות עוד ועוד ביהדות.
 
באחד הימים נפגש עם הרב [[אליהו שדמי]] שהתגורר בסמיכות לביתו. קשרי הידידות באו לידי ביטוי, כאשר רשם את ילדיו לגן חבשפתח הרב שדמי, ובמקביל התחיל להתפלל במניין החב"די שהקים.  
 
במקביל, נענה להצעתו של הרב שדמי והתחיל ללמוד בצוותא את [[ספר התניא]]. משיעור לשיעור, ואט אט התחיל להרגיש כי ספר התניא מחלחל למוחו.
 
המכה בפטיש בהתקרבותו [[הרבי|לרבי מלך המשיח]] באה בעקבות [[התוועדות]], בה פגש לראשונה את ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]].


==הפעם הראשונה אצל הרבי ==
{{הערות שוליים}}
 
השנים חולפות, ופרופסור סורקין מצא את עצמו פוסע אל השביל המוביל ל-[[‏770]].
 
לאחר פטירתו של ר’ ראובן, זכה ד"ר סורקין לראות בחלום את דמותו של הרבי. חלום מרגש זה, הוא זה שהביא אותו לבית חיינו 770.
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1494 החב"דניק של איכילוב] מתוך מגזין שעה טובה. {{חב"ד בישראל}}


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|סורקין אליהו]]
{{מיון רגיל:סורקין, אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים ברעננה]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]

גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024

פרופסר הרב סורקין

פרופסור אליהו סורקין (יליד שנת תש"ח) הינו מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית הרפואה 'מעייני הישועה' בבני ברק, ובעבר ב'איכילוב' בתל אביב.

בעבודתו כמנהל מחלקת טיפול נמרץ ב'איכילוב'

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בפריז בשנת תש"ח.

בשנות ילדותו לא התוודע לדבר היותו יהודי עד כדי כך שבהגיעו לגיל מצוות ביקש מהוריו שיערכו לו טקס בכנסייה משסרבו הוריו לבקשתו התאכזב קשות, להוריו לא נותר אלא לגלות לו את דבר היותו יהודי שמבטא את היותו שונה משאר העמים אך לא ידעו להסביר מה יחודו של העם היהודי.

מאז התוודע לדבר היותו יהודי החל במסע ארוך של חיפוש אחר שורשיו היהודים שבעטיו התחיל לחוש זיקה לארץ ישראל. ובתשכ"ז בעת מלחמת ששת הימים פנה לסניף הסוכנות היהודית בצרפת והציע את התנדבותו, משנתקל באדישות נסע באופן עצמאי לישראל והרגיש הרגשה עילאית בעת ביקורו בארץ. לאחר תום המלחמה שב לצרפת תוך שהוא מרגיש את שייכותו לעם היהודי, אך עדיין לא היה לזה משמעות מעשית. והחל ללמוד את לימודי הרפואה ולאחר מכן לשמש כרופא כשמעת לעת הוא מתקדם במעמדו הרפואי.

בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהמשך הגשים את חלומו ועלה לארץ הקודש ושימש כרופא בכיר במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה והיה משוייך לקהילת עולי צרפת, לאחר מכן עבר להתגורר ברעננה שם שלח את ילדיו ללמוד ברשת המזרחי אך חש עדיין בחסר.

כשעבר להתגורר ברעננה נפגש בשליח הרבי בעיר - הרב אליהו שדמי ובעקבות שיחותיו עימו רשם את ילדיו למוסדות החינוך של חב"ד, וכן החל להשתתף בשיעורי תניא ובהתוועדויות עם הרב ראובן דונין, וכתוצאה מכך התגבשה אצלו ההחלטה להשתייך לחסידות חב"ד.

לאחר תחושתו הקשה עקב פטירתו (בחודש אב תשס"ב) של הרב דונין (שהיה משפיעו). זכה לראות בחלום את הרבי ובעקבות כך נסע ל770 לראשונה.

הרב סורקין במעמד הדפסת ספר התניא במרכז הרפואי מעייני הישועה

עם פרוץ נגיף הקורונה, הפך לדמות משמעותית בין הקוראים לחסידי חב"ד לנהוג באחריות ולהישמע להוראות משרד הבריאות, ואף בצורה רחבה יותר בקרב כלל הציבור הישראלי, כשאת תפקידו המרכזי ניצל פעמים רבות להשמיע את קולו של הרבי ואת דבר הגאולה. על פעילותו זו נבחר בשנת תשפ"א על ידי אתר חב"ד אינפו כאחד מ'אנשי השנה'[1].

בשנת תשפ"ד ערך הדפסת ספר התניא במרכז הרפואי מעייני הישועה בשיתוף בית חב"ד בשיכון ה' בבני ברק[2].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים