שלום דובער פרידמן (איטליה): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:32, 14 במאי 2024

ערך זה עוסק באיש עסקים מפעילי בית חב"ד באיטליה. אם התכוונתם לאיש המחתרת היהודית בברית המועצות וממייסדי ארגון שמי"ר, ראו שלום דובער פרידמן (שמי"ר).

הרב שלום דוב בער פרידמן (י"ח ניסן תרצ"ב – י"א אלול תשנ"ו) היה מפעילי בית חב"ד באיטליה, וגביר שהיה מעמודי התווך שתמכו בפעולות השלוחים במקום.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ח ניסן תרצ"ב, בעיירה דונילוביץ' שברוסיה הלבנה, לאביו הרב ישעיהו פרידמן. הוא היה בנו השישי של אביו ונקרא שמו שלום דב בער, על שם אדמו"ר הרש"ב. אביו, שהיה מכונה בפי חבריו "שייקע דוקשיצער" על שם מוצאו מהעיירה דוקשיץ, היה מהתמימים שלמדו בתומכי תמימים ליובאוויטש. הוא היה שוחט, מוהל, שימש כמו"צ בעירו, והיה סוחר מצליח בפרוות.

בהיותו בגיל עשר אימו נפטרה.

הצלתו במלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימים הראשונים לאחר שנכנסו הגרמנים לעיירה, הוציאו מספר מסויים של אנשים מהעיירה ולקחו אותם מרחק חמש ק"מ בתוך היער, שם העסיקו אותם בעבודות שונות. כך נמשך הדבר מספר ימים. יום אחד, שתי משאיות עמוסות בחיילים גרמנים נכנסו למבנה העבודה המאולתר. והחלו ביחד עם השוטרים הפולנים לרכז את כל הצעירים בקומה שנייה של אחד המבנים (העיירה דונילוביץ' שכנה במקום שהיה שייך פעם לפולין). ופתאום ניתנה פקודה מהגרמנים שכל הנשים והבנות ייצאו החוצה. לאחר מכן נשמעו קול יריות.

שלום בער הבחין באחד משכניו שהיה נגר, שאחז בידו גרזן והחל לנפץ את אחד החלונות. הנגר קפץ החוצה, אחריו קפץ אחיו המבוגר של שלום-בער, ארי' לייב, ושלום-בער קפץ בעקבותיהם.

בחצר אליה נפלו היו גרמנים ושוטרים פולנים. ארי' לייב החל לרוץ לצד ימין, הנגר ושלום בער החלו לרוץ אל היער.

ביער נפצע שלום בער מירי שוטר פולני אך אישה פולנית אחת ריחמה עליו וטיפלה בו אך בעלה רצה להלשין עליו והוא ברח עד שגש בחבורה של פרטיזנים, עימם חי כ"פרטיזן" עד סיום המלחמה.

לאחר המלחמה המשיך לשרת בצבא האדום.

בשנת תשי"ט עלה ר' שלום-בער לארץ הקודש, שם נשא לאישה את רעייתו מרת גיטל. לאחר מספר שנים, עבר לגור במילאנו שבאיטליה. שם עסק במסחר בפנינים.

ידידות נקשרה בינו לבין הרב גרשון מענדל גרליק, והוא עזר לו בביסוס והקמת מוסדות חב"ד באיטליה בעיקר בהקמת מקוואות עד שהיה מעורב בבניית כל מקוואות חב"ד הקיימים היום באיטליה.

שליח באיטליה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהחל זרם הפליטים היהודיים לצאת מרוסיה בשנות השבעים, חיפשו משרדי הג'וינט מקום בשבילם עד שיטפלו בהוצאת הפליטים מרוסיה וסידור ניירותיהם כדי שיוכלו להמשיך בדרכם לארה"ב, הוחלט להשכיר דירות בעיירה לאדיספולי שבפרברי רומא שם דאג ר' שלום-בער לעניינים הרוחנים ובחודשי תשרי ניסן עבר לגור בעיירה ומאוחר יותר הביא את הרב צבי יוסף רביסקי בתור שליח מקומי וכן דאג גם להקמת מבנה לבית חב"ד.

עם זאת, לא חדל ר' שלום-בער מלפקוד את העיר, והמשיך לבוא לעיר לחודש החגים ולפסח כדי לארגן את מבצעי החג הגדולים.

שליח ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם נפילת מסך הברזל, הפסיקה לאדיספולי לשמש כעיירת מעבר, והשליח הרב ביסק עזב את המקום.

באותה התקופה החלו להישלח שלוחים לערים השונות ברוסיה, ור' שלום-בער היה מממנים ועהעוזרים לאותם שלוחים.

במיוחד נודעה לו חיבה מיוחדת לעיר ילדותו של הרבי, דנייפרופטרובסק. ברוסיה גם עשה בשליחויות נוספות, כגון בהשתדלות להציל את ספריית רבותינו נשיאנו מספריית לנין, וניצל קשרים רבים שהשיג לטובת העניין.

בג' תמוז תשנ"ו ביקר ר' שלום-בער ב770. זמן קצר לאחר שחזר לאיטליה, נפל למשכב שממנו לא קם. ליבו אמר לו לקום ולנסוע לארץ ישראל, שם עשה את הימים האחרונים לחייו, ונפטר בי"א אלול תשנ"ו. נטמן בהר הזיתים בירושלים.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

דוד זאב רוטנברג, הפרטיזן שחיכו לו חיים אחרים.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:שלום דוב בער פרידמן (בן ישעיהו).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שד"ב פרידמן מקבל דולר מ[[הרבי]]]]
+{{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים מפעילי בית חב"ד באיטליה|אחר=איש המחתרת היהודית בברית המועצות וממייסדי ארגון [[שמי"ר]]|ראו=[[שלום דובער פרידמן (שמי"ר)]]}}
-הרב '''שלום דוב בער פרידמן''' נולד בח"י [[ניסן]] [[תרצ"ב]], בעיירה [[דונילוביץ]]' שברוסיה הלבנה, לאביו הרב ישעיהו פרידמן. הוא היה בנו השישי של אביו ונקרא שמו שלום דב בער, על שם [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע. הרב פרידמן, או כפי שכינוהו "שייקע דוקשיצער" (על שם מוצאו - העיירה דאקשיץ), היה מה[[תמים|תמימים]] שלמדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוא היה שוחט, מוהל, שימש כמו"צ בעירו, ובנוסף לכל זאת היה סוחר מצליח בפרוות; שילוב מעניין שיאפיין גם את בנו שלום-בער.
+[[קובץ:שלום דוב בער פרידמן (בן ישעיהו).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער פרידמן מקבל דולר מ[[הרבי]]]]
+הרב '''שלום דוב בער פרידמן''' ([[י"ח ניסן]] [[תרצ"ב]] – [[י"א אלול]] [[תשנ"ו]]) היה מפעילי בית חב"ד ב[[איטליה]], וגביר שהיה מעמודי התווך שתמכו בפעולות השלוחים במקום.
-בגיל עשר ספג שלום-בער את הטרגדיה הראשונה בחייו: אימו מרת חסיה בוניא, נפטרה.
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[י"ח ניסן]] [[תרצ"ב]], בעיירה [[דונילוביץ]]' שברוסיה הלבנה, לאביו הרב ישעיהו פרידמן. הוא היה בנו השישי של אביו ונקרא שמו שלום דב בער, על שם [[אדמו"ר הרש"ב]]. אביו, שהיה מכונה בפי חבריו "שייקע דוקשיצער" על שם מוצאו מהעיירה [[דוקשיץ]], היה מה[[תמים|תמימים]] שלמדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוא היה שוחט, מוהל, שימש כמו"צ בעירו, והיה סוחר מצליח בפרוות.
-==סיפור הצלתו במלחמת העולם השניה ==
+בהיותו בגיל עשר אימו נפטרה.
-בימים הראשונים לאחר ששנכנסו הגרמנים לעיירה, הוציאו מספר מסויים של אנשים מהעיירה ולקחום מרחק חמש ק"מ בתוך היער, שם העסיקו אותם בעבודות שונות. כך נמשך הדבר מספר ימים. יום אחד, שמע ר' שלום-בער בשעת מוקדמת לפנות בוקר, קול שאון גדול. הוא הציץ מהחלון, וראה שתי משאיות עמוסות בחיילים גרמנים נכנסות למבנה העבודה המאולתר.
-כשהאיר יום החלו השוטרים הפולנים ביחד עם החיילים הגרמנים לרכז את כל הצעירים בקומה שניה של אחד המבנים (העיירה דונילוביץ' שכנה במקום שהיה שייך פעם לפולניה). האנשים הצטופפו בחדר הגדול, ופתאום ניתנה פקודה מהגרמנים שכל הנשים והבנות ייצאו החוצה. לאחר מכן נשמעו קול יריות.
+===הצלתו במלחמת העולם השנייה===
+בימים הראשונים לאחר שנכנסו הגרמנים לעיירה, הוציאו מספר מסויים של אנשים מהעיירה ולקחו אותם מרחק חמש ק"מ בתוך היער, שם העסיקו אותם בעבודות שונות. כך נמשך הדבר מספר ימים. יום אחד, שתי משאיות עמוסות בחיילים גרמנים נכנסו למבנה העבודה המאולתר. והחלו ביחד עם השוטרים הפולנים לרכז את כל הצעירים בקומה שנייה של אחד המבנים (העיירה דונילוביץ' שכנה במקום שהיה שייך פעם לפולין). ופתאום ניתנה פקודה מהגרמנים שכל הנשים והבנות ייצאו החוצה. לאחר מכן נשמעו קול יריות.
 שלום בער הבחין באחד משכניו שהיה נגר, שאחז בידו גרזן והחל לנפץ את אחד החלונות. הנגר קפץ החוצה, אחריו קפץ אחיו המבוגר של שלום-בער, ארי' לייב, ושלום-בער קפץ בעקבותיהם.
-בחצר אליה נפלו היו גרמנים ושוטרים פולנים. ארי' לייב החל לרוץ לצד ימין, הנגר החל לרוץ ישר לכיוון היער ושלום בער החל לרוץ בעקבותיו של הנגר אל תוך מעבה היער. לאחר זמן חש שלום בער כי אינו מסוגל לרוץ יותר. הוא צעק לנגר שרץ כמה מטרים לפניו שיחכה מעט, כי אין בכוחו להמשיך. הנגר נענה לו שיתחבא כמוהו אחר אחד העצים. הם התחבאו והמתינו מספר דקות, וכאשר חלף השוטר הראשון לידו של הנגר, רוצץ הלה את גולגלתו בגרזן שבידו ושניהם המשיכו לרוץ.
+בחצר אליה נפלו היו גרמנים ושוטרים פולנים. ארי' לייב החל לרוץ לצד ימין, הנגר ושלום בער החלו לרוץ אל היער.
-קול יריה נשמע. שלום-בער הרגיש את הכדור חולף בשריקה ליד אוזנו. יריה שניה, והפעם הרגיש שלום-בער כאב בין הצלעות. הוא הושיט את ידו למשש את מקום הכאב, והיא יצאה משם מגואלת בדם. שלום-בער הבחין בבית איכרים בלב היער, והחליט ליפול ולעשות את עצמו ללא רוח חיים. השוטר נעצר לידו, ראה שהינו פצוע, ורצה לירות בו כדור נוסף כדי לוודא שרצחו נפש. אך ברגע זה יצאה מהבית אשת איכרים פולניה, ואמרה לשוטר בשפתו שירחם עליו כי הלוא עיניו הרואות שאינו כבר בין החיים.
+ביער נפצע שלום בער מירי שוטר פולני אך אישה פולנית אחת ריחמה עליו וטיפלה בו אך בעלה רצה להלשין עליו והוא ברח עד שגש בחבורה של פרטיזנים, עימם חי כ"פרטיזן" עד סיום המלחמה.
-לאחר שהשוטר הסתלק מהמקום, הכניסה האשה את שלום-בער לביתה, ונתנה לו מטלית רטובה לחטא את מקום הפצע. הוא ניגב את הדם, ואז ראה כי בצד גופו שני חורים - אחד מגבו ואחד בבטנו.
+לאחר המלחמה המשיך לשרת בצבא האדום.
-זמן קצר לאחר מכן הגיע לבית בעלה האיכר של האשה, והחל לחקור מיהו הילד הלזה. שלום-בער ניסה להמציא סיפור שהוא שיחק ביער ונפל ונפצע ונכנס לכאן, אך הגוי אמר לו שהוא כבר יודע על מה שהיה היום בעיירה, ושכמה יהודים ניסו לברוח מגורלם, ויצא מהבית.
+בשנת [[תשי"ט]] עלה ר' שלום-בער ל[[ארץ הקודש]], שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו מרת גיטל. לאחר מספר שנים, עבר לגור ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]]. שם עסק במסחר בפנינים.
-שלום-בער  שוב ראה שסכנה לפניו, ונמלט תיכף מהבית. הוא רץ כמה מאות מטרים, ושם מאחורי גזע של עץ עבות ראה כיצד אותו איכר נכנס בשנית לבית - בלויית שוטר פולני.
+ידידות נקשרה בינו לבין הרב [[גרשון מענדל גרליק]], והוא עזר לו בביסוס והקמת מוסדות חב"ד באיטליה בעיקר בהקמת מקוואות עד שהיה מעורב בבניית כל מקוואות חב"ד הקיימים היום באיטליה.
-שלום-בער המשיך להמלט על נפשו בתוך היער, עד שפגש בחבורה של פרטיזנים, עימם חי כ"פרטיזן" עד סיום המלחמה. לאחר מכן שירת בצבא הרוסי והצליח גם שם לשמור על יהדותו.
+===שליח באיטליה===
+כשהחל זרם הפליטים היהודיים לצאת מרוסיה בשנות השבעים, חיפשו משרדי הג'וינט מקום בשבילם עד שיטפלו בהוצאת הפליטים מרוסיה וסידור ניירותיהם כדי שיוכלו להמשיך בדרכם ל[[ארה"ב]], הוחלט להשכיר דירות בעיירה לאדיספולי שבפרברי רומא שם דאג ר' שלום-בער לעניינים הרוחנים ובחודשי [[תשרי]] [[ניסן]] עבר לגור בעיירה ומאוחר יותר הביא את הרב [[צבי יוסף רביסקי]] בתור שליח מקומי וכן דאג גם להקמת מבנה לבית חב"ד.
-== בארץ הקודש ==
+עם זאת, לא חדל ר' שלום-בער מלפקוד את העיר, והמשיך לבוא לעיר לחודש החגים ולפסח כדי לארגן את מבצעי החג הגדולים.
-בשנת [[תשי"ט]] עלה ר' שלום-בער ל[[ארץ הקודש]], שם נשא לאישה את רעייתו מרת גיטל ונולד לו בנו הבכור ר' ישעיהו פרידמן. לאחר מספר שנים, לרגל עבודתו, לקח שלום-בער את משפחתו ומטלטליו, ועבר לגור ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]]. שם הצליח במסחר הפנינים.
-ידידות עמוקה נקשרה בינו לבין הרב [[גרשון מענדל גרליק]], והוא נהיה ליד ימינו בביסוס והקמת מוסדות חב"ד באיטליה, ומעמודי התווך שלהם עד יומו האחרון.
+===שליח ברוסיה===
+עם נפילת [[מסך הברזל]], הפסיקה לאדיספולי לשמש כעיירת מעבר, והשליח הרב ביסק עזב את המקום.
-מקוואות היו ה"[[זהיר טפי]]" של ר' שלום-בער. הוא עסק בהקמתם של כל מקוואות חב"ד הקיימים היום באיטליה.
+באותה התקופה החלו להישלח [[שלוחים]] לערים השונות ברוסיה, ור' שלום-בער היה מממנים ועהעוזרים לאותם שלוחים.
-== שליח באיטליה ==
-כשהחל זרם הפליטים היהודיים לצאת מרוסיה בשנות השבעים, חיפשו משרדי הג'וינט מקום בשבילם עד שיטפלו בהוצאת הפליטים מרוסיה וסידור ניירותיהם כדי שיוכלו להמשיך בדרכם ל[[ארה"ב]], דבר שלוקח בערך שלושה-ארבעה חודשים. בתחילה שיכנו את הפליטים בבתי-מלון, אולם הדבר עלה הון תועפות, ובג'וינט תרו אחר פתרון זול יותר.
-ערכו אנשי הג'וינט מחקר בעיירות בפרברי רומא, וחיפשו עיירה שבה יש דירות רבות להשכרה ויכולה לאכלס פליטים רבים. לאדיספולי ענתה על דרישותיהם, ומאז ואילך החלו להפנות לשם את כל הפליטים היוצאים מרוסיה, והיא הפכה עיירת מעבר עבור הפליטים, שהלכו ובאו באלפיהם.
-לאותם פליטים היה אמנם את המינימום הנדרש בגשמיות, אך אפס מוחלט ברוחניות. התוכנית היחידה שיועדה עבורם מטעם הסוכנות הייתה לימוד עברית באולפן, וזהו. ר' שלום-בער, שליבו היה חם במיוחד עבור היהודים יוצאי מדינתו מלפנים, החליט לטפל בעניין בעצמו.
-החל משנת [[תשל"ד]] לערך, החל ר' שלום-בער לנסוע מידי חודש כדי לארגן פעולות של הפצת היהדות בקרב הפליטים.
-לאחר כמה שנים, עם גבור זרם הפליטים מרוסיה, ומספר הפליטים שהתגוררו בעת ובעונה אחת בלאדיספולי עמד על כחמשת אלפים - החליט ר' שלום-בער שלפחות בחודשי [[תשרי]] ו[[ניסן]] יעתיק את דירתו עם משפחתו ללאדיספולי, על מנת לארגן לפליטים את תפילות ומצוות תשרי ואת סדרי [[חג הפסח]]. כאשר נודע שלאדיספולי תהיה עיירת המעבר הקבועה (לפני כן שוכנו הפליטים בעיירה אוסטיה, כשישים ק"מ מרומא, אליה נסע בשנים הראשונות) - החליט ר' שלום-בער שהגיע הזמן לארגן לפליטים פעילות קבועה, והחל לנסוע למקום פעמיים בחודש, ושהה שם כל פעם במשך מספר ימים.
-גם בזאת לא הסתפק ר' שלום-בער, והוא חפץ מאוד להביא למקום [[שליח]] קבוע. בהתייעצות עם הרב גרליק והרב [[יצחק חזן]] שאל את כ"ק [[הרבי]] האם לחפש שליח דובר רוסית למקום. הרבי הסכים, והשליח נמצא בדמותו של הרב [[צבי הירש ביסק]], שנולד ב[[מוסקבה]] ויצא ממנה בגיל עשר.
-ר' שלום-בער דאג לכל הדרוש עבור השליח בגשמיות, כולל הקמת מבנה קבוע עבור "[[בית חב"ד]]" בלאדיספולי.
-מאוחר יותר החלו להגיע לעיר גם פליטים מ[[איראן]], ור' שלום-בער גייס למלאכת הפעילות עימם את ר' מיכאל נמדר דובר הפרסית, חסיד חב"ד ואיש עסקים ממילאנו.
-עם זאת, לא חדל ר' שלום-בער מלפקוד את העיר, והמשיך לבוא לעיר לחודש החגים ולפסח כדי לארגן את מבצעי החג הגדולים.
-שני לילות הסדר ענקיים היה עורך מידי שנה לאלפי יהודים בלאדיספולי. באחת השנים הגיע מספר הפליטים בעיר לעשרת-אלפים.
-== שליח ברוסיה ==
-עם נפילת [[מסך הברזל]], הקיץ הקץ על תפקידה של לאדיספולי כעיירת מעבר. הפליטים חדלו לפוקדה, ואף השליח הרב ביסק היה יכול לעזוב את המקום.
-באותה התקופה החלו להישלח [[שלוחים]] לערים השונות ברוסיה, ור' שלום-בער היה החלוץ לעזרה בגוף ובממון לאותם שלוחים.
 במיוחד נודעה לו חיבה מיוחדת לעיר ילדותו של הרבי, [[דנייפרופטרובסק]]. ברוסיה גם עשה בשליחויות נוספות, כגון בהשתדלות להציל את [[ספריית רבותינו נשיאנו]] מספריית לנין, וניצל קשרים רבים שהשיג לטובת העניין.
-== פטירתו ==
+ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ו]] ביקר ר' שלום-בער ב[[770]]. זמן קצר לאחר שחזר לאיטליה, נפל למשכב שממנו לא קם. ליבו אמר לו לקום ולנסוע לארץ ישראל, שם עשה את הימים האחרונים לחייו, ונפטר ב[[י"א אלול]] תשנ"ו. נטמן ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
-ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ו]] ביקר ר' שלום-בער ב[[בית חיינו]]. זמן קצר לאחר שחזר לאיטליה, נפל למשכב שממנו לא קם. ליבו אמר לו לקום ולנסוע לארץ ישראל, שם עשה את הימים האחרונים לחייו, ונפטר ב[[י"א אלול]] [[תשנ"ו]]. נטמן ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
-לאחר פטירתו, נמצאו במגירת שולחנו ארבע קלטות זעירות. כששמו בניו את הקלטת הראשונה ברשמקול, נחרדו לשמוע את קולו של אביהם: "ברצוני לספר בזה את קורות חיי, כדי שידעו בניי ונכדיי".
-קלטות אלו נערכו על ידי הסופר החב"די [[דוד זאב רוטנברג]], ויצאו לאור בספר 'הפרטיזן שחיכו לו חיים אחרים'.
+==לקריאה נוספת==
+[[דוד זאב רוטנברג]], '''הפרטיזן שחיכו לו חיים אחרים'''.
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פרידמן שלום דוב בער]]
+{{מיון רגיל:פרידמן, שלום דובער}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרידמן שלום דוב בער]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]