מרדכי בלינוב: הבדלים בין גרסאות בדף

תגית: עריכה ממכשיר נייד
 
(72 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מרדכי בלינוב.jpg|left|thumb|250px|הרב מרדכי בלינוב]]
[[קובץ:הרב_מרדכי_בלינוב_2016-11-07_01-55.jpg|ממוזער|250px|הרב מרדכי בלינוב]]
הרב '''מרדכי בלינוב''' נולד בעיירה ה[[חסיד]]ית [[קלימוביטש]] שב[[רוסיה]], לאביו הרב [[שמואל דוד בלינוב|שמואל דוד]].  
הרב '''מרדכי בלינוב''' ([[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]]) היה מראשוני השלוחים ל[[מרוקו]], רב ופוסק חב"די, אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] ורב קהילת חב"ד "שניאור" בעיר אובערוויליע שב[[צרפת]].


== בצרפת ==
==תולדות חיים==
הרב בלינוב נולד בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[עיירה]] ה[[חסיד]]ית [[קלימוביץ']] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו הרב [[שמואל דוד בלינוב|שמואל דוד]] ולאמו מרת חוה. בילדותו, בעת [[מלחמת העולם השניה]] נדדו כמו חסידים רבים ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]] ובהמשך יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת תש"ז]]. אחרי [[פסח]] [[תש"ז]] הגיע ל[[פריז]], שם ראה את [[הרבי]] כאשר הגיע לבקר את [[הרבנית חנה]]. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], שם היה מבחירי התלמידים. ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]] נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי והרבי הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת [[תשי"ח]].


בילדותו יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת תש"ז]], ואחרי [[פסח]] [[תש"ז]] הגיע ל[[פריז]]. שם ראה את [[הרבי]] כאשר הגיע לבקר את [[הרבנית חנה]]. הרסבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך.
=== השליחות למרוקו ===


בילדותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], שם היה לאחד בחירי התלמידים. ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]] נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי ו[[הרבי]] הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת [[תשי"ח]].
בחודש [[סיוון]] [[תש"כ]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת שיינא רבקה, בתו של ר' [[חנן לוין]]. לפני [[חג השבועות]] היה ב[[צרפת]], והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל-[[770]] לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ל[[יחידות]] של 45 דקות.
באותה יחידות פקד הרב הרבי שיסע למרקש שב[[מרוקו]]. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת ה[[שחיטה]].
מיד לאחר החתונה בסוף חודש [[תשרי]] [[תשכ"א]] נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מדי יום היה מוסר שיעור ב[[תומכי תמימים מרקש]]. ב[[פורים]] תשכ"א חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה לצרפת.


=== "יש כאן אברך..." ===


== השליחות למרוקו ==
עם שובו ל[[צרפת]] החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם ב[[תשכ"ד]] סיפר לו ר' [[ניסן נמנוב]] שב[[יחידות]] אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה? הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן ב[[תומכי תמימים ברינואה]], אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.


בחודש [[סיוון]] [[תש"כ]] השתדך עם זוגתו הרבנית בת ר' [[חנן לוין]] ע"ה. בערב [[חג השבועות]] היה ב[[צרפת]], והרבי פקד עליו בפתאומיות להגיע ל[[770]] לחג. הוא עשה מאמץ גדול, וכאשר הגיע נכנס ל[[יחידות]] של 45 דקות!.
=== פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור ===


באותה יחידות פקד הרב הרבי שיסע למרקש שב[[מרוקו]]. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת השחיטה.
בשנת [[תשכ"ד]] אירע סכסוך בין שני מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.


מיד לאחר החתונה נסעו הרב והרבנית בליונב למרוקו, היה זה בשלהי [[תשרי]] [[תשכ"א]]. מידי יום היה אומר שיעור ב[[תומכי תמימים מרקש]]. ב[[פורים]] [[תשכ"א]] חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה ל[[צרפת]].
בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח [[תלמוד תורה]] בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב [[הלל פבזנר]]. מתלמוד תורה זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.


== "יש כאן אברך..." ==
בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'.


עם שובו ל[[צרפת]] החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם ב[[תשכ"ד]] סיפר לו ר' ניסן נמנוב שביחידות אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה?הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות...". מובן שהוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן ב[[תומכי תמימים ברינואה]], אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצעה לו משרה יותר 'רבנית': ראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות. מובן שהוא הסכים לכך וכך מונה לאחראי.
נפטר בגיל 79 ב[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]].


== פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור ==
==משפחתו==
*בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] - אב"ד מרכז [[בני ברק]] וראש [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*חתנו, הרב שמואל לבקובסקי - ר"מ ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] סיני ור"מ בישיבת יד מרדכי [[פריז]].
*בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, [[פריז]].
*בנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל בית ספר [[חב"ד]] - [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם אשר בלינוב]] - ראש [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים אלעד]].
*בנו, הרב ישראל בלינוב - [[שליח]] [[הרבי]] בס. דניס, [[צרפת]]. ראש [[כולל אברכים|כולל]] בעל שם טוב. יד ימינו וראש לשכת ה[[כשרות]] של בית הדין.


בשנת [[תשכ"ד]] אירע סכסוך בין שתי מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.
==ספריו==
*[[שולחן מרדכי]] חלק א' - עיונים ב[[הלכות פסח]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].


בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח ת"ת בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול לרב [[יוסף יצחק פבזנר]]. מת"ת זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.
שולחן מרדכי חלק ב' - עיונים בהלכות פסח בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.


בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. כיום הוא משמש גם כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'.
שולחן מרדכי על דיני איסור והיתר.


==משפחתו==
אגרות מרדכי - תשובות בלימוד לרבנים ברחבי תבל.


*בנו הגאון ר' [[יוסף יצחק בלינוב]] - אבמרכז [[בני ברק]] וראש כולל להוראה [[פעמי יעקב]]. ראש בית המדרש פעמי יעקב וסגן אבהעיר. חתנו של הרב רבי [[משה יהודה לייב לנדא]], רב העיר בני ברק.
==לקריאה נוספת==
*חתנו הרב שמואל לבקובסקי - ר״מ בישיבת תומכי תמימים ברונואה.
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חבבמרוקו]]''', תיעוד פעולות חבבמרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*חתנו הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש כולל סיני ור״מ בישיבת יד מרדכי פריז.
*סיפורים מפיו, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג), יכסלו תשפ"ג
*בנו הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, פריז.
*בנו הרב ירחמיאל בלינוב מנהל בית ספר חב- בני ברק.
*בנו הרב [[אברהם אשר בלינוב]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].
*בנו הרב ישראל בלינוב - מנהל בית חב"ד - ס. דניס, פריז.
 
==ספריו==


*[[שולחן מרדכי]] ח"א - עיונים ב[[הלכות פסח]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1nmfJCFLUPAWxFGjyThi1QnqDuR-27pW8/view?usp=sharing הרב שחולל מהפכה בכשרות הצרפתית]''', סקירה על תולדות חייו לרגל מלאות שנה לפטירתו, בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת וארא תשע"ח


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|בלינוב מרדכי]]
{{מיון רגיל:בלינוב מרדכי}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|בלינוב מרדכי]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|בלינוב מרדכי]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]

גרסה אחרונה מ־23:48, 15 באפריל 2024

הרב מרדכי בלינוב (תרח"צ-י"ג טבת תשע"ז) היה מראשוני השלוחים למרוקו, רב ופוסק חב"די, אב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת ורב קהילת חב"ד "שניאור" בעיר אובערוויליע שבצרפת.

הרב מרדכי בלינוב

תולדות חייםעריכה

הרב בלינוב נולד בשנת תרח"צ בעיירה החסידית קלימוביץ' שברוסיה הלבנה, לאביו הרב שמואל דוד ולאמו מרת חוה. בילדותו, בעת מלחמת העולם השניה נדדו כמו חסידים רבים לסמרקנד שם למד בתומכי תמימים סמרקנד ובהמשך יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת יציאת תש"ז. אחרי פסח תש"ז הגיע לפריז, שם ראה את הרבי כאשר הגיע לבקר את הרבנית חנה. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד בתומכי תמימים ברינואה, שם היה מבחירי התלמידים. ר' ניסן נמנוב ור' ישראל נח בליניצקי נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי והרבי הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת תשי"ח.

השליחות למרוקועריכה

בחודש סיוון תש"כ בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת שיינא רבקה, בתו של ר' חנן לוין. לפני חג השבועות היה בצרפת, והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל-770 לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ליחידות של 45 דקות. באותה יחידות פקד הרב הרבי שיסע למרקש שבמרוקו. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת השחיטה. מיד לאחר החתונה בסוף חודש תשרי תשכ"א נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מדי יום היה מוסר שיעור בתומכי תמימים מרקש. בפורים תשכ"א חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה לצרפת.

"יש כאן אברך..."עריכה

עם שובו לצרפת החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם בתשכ"ד סיפר לו ר' ניסן נמנוב שביחידות אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה? הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן בתומכי תמימים ברינואה, אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.

פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמורעריכה

בשנת תשכ"ד אירע סכסוך בין שני מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.

בשנת תשכ"ג מסר לו הרב בנימין אליהו גורודצקי כי הרבי רוצה שיפתח תלמוד תורה בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב הלל פבזנר. מתלמוד תורה זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.

בשנת תשמ"ח מינה אותו הרבי לאחראי על ועד רבני ליובאוויטש צרפת והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת תשס"ט מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות 'שניאור'.

נפטר בגיל 79 בי"ג טבת תשע"ז.

משפחתועריכה

ספריועריכה

שולחן מרדכי חלק ב' - עיונים בהלכות פסח בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

שולחן מרדכי על דיני איסור והיתר.

אגרות מרדכי - תשובות בלימוד לרבנים ברחבי תבל.

לקריאה נוספתעריכה

  • שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
  • סיפורים מפיו, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג), י"ד כסלו תשפ"ג

קישורים חיצונייםעריכה