טוביה פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(הגהה קלה) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (24 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:טוביה_פרידמן-_צייד_הנאציים.jpg |שמאל|ממוזער|250px|טוביה פרידמן-צייד הנאציים]] | |||
[[ | '''טוביה פרידמן''' ([[תרפ"ג]] – [[ח' בשבט]] [[תשע"א]]) היה צייד נאצים שעזר בתפיסת פשעי מלחמה. כמו כן היה לו קשר רב עם ה[[רבי]]. | ||
'''טוביה פרידמן''' ([[תרפ"ג]] | |||
==נעוריו== | ==תולדות חיים== | ||
=== נעוריו === | |||
טוביה פרידמן נולד ליעקב ושרה פרידמן, כילד שני מתוך ארבעה, במשפחה מסורתית ומבוססת בעיר ראדום שב[[פולין]]. אביו, יעקב פרידמן, היה בעל בית דפוס בעיר ואמו בעלת מתפרה. | טוביה פרידמן נולד ליעקב ושרה פרידמן, כילד שני מתוך ארבעה, במשפחה מסורתית ומבוססת בעיר ראדום שב[[פולין]]. אביו, יעקב פרידמן, היה בעל בית דפוס בעיר ואמו בעלת מתפרה. | ||
בשנת [[תרצ"ט]] כבש הצבא הגרמני את ראדום והחרים את כל בתי הדפוס ה[[יהודים]] בעיר ובהם גם את זה של משפחת פרידמן. | |||
בשנת [[ת"ש]] נשלח פרידמן יחד עם עוד כ-1,000 [[יהודים]] למחנה עבודה בצישאנוב, שם עסק בחפירת שוחות נגד טנקים באזור הגבול הגרמני-סובייטי. לאחר כמה שבועות התנדב לעבודה ב[[לובלין]] ועם הגיעו לעיר הצליח לברוח מן המחנה בו הוחזק ולחזור לראדום. | |||
בשנת [[ | בשנת [[תש"א]] הוא ומשפחתו הועברו ל[[גטו]] ראדום עם הקמתו. | ||
=== במלחמה === | |||
בשנת [[תש"ב]] נערכה אקציה בגטו ולמרות שאמו ואחותו הצעירה הועסקו כתופרות, נשלחו שתיהן לטרבלינקה. אחותו הגדולה פגשה אותן בתחנת הרכבת ואף הספיקה להפרד מהן. במהלך האקציה נעלם אחיו הצעיר, שהיה כבן 14. פרידמן ואחותו הגדולה הועברו למחנה העבודה ברחוב שווארליקובסקה משם היה יוצא לעבודות כפייה במרכז רפואי צבאי גרמני. | |||
בשנת [[ | בשנת [[תש"ג]] הודיע קצין האס אס אוברשטורמפיהרר (רב סרן) פרנץ שיפרס ועוזריו אונטרשטורמפיהרר אריך קאפקה וריכרד שייגל על האפשרות לעזוב את ה[[גטו]] תוך חילופי שבויים עם הבריטים. פרידמן ואחותו המבוגרת בלה יצאו עם אחרים באוטובוס. באמצע הנסיעה האוטובוס שינה והחל לנסע לבית הקברות, ורק בזכות הקצין קאפקה לא נורו למוות כשאר יושבי האוטובוס. שניהם הוחזרו למחנה לאחר מכן. | ||
לאחר מכן הועברו פרידמן ואחותו למחנה ברחוב שקולנה . במחנה זה החליט לנסות ולברוח והצטרף לעוד ארבעה שהחלו בחפירת מנהרה. לאחר מספר שבועות נזנח רעיון המנהרה לאחר שבדק את האפשרות לברוח דרך תעלת ביוב ומצאה כממשית. | לאחר מכן הועברו פרידמן ואחותו למחנה ברחוב שקולנה. במחנה זה החליט לנסות ולברוח והצטרף לעוד ארבעה שהחלו בחפירת מנהרה. לאחר מספר שבועות נזנח רעיון המנהרה לאחר שבדק את האפשרות לברוח דרך תעלת ביוב ומצאה כממשית. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תש"ד]], כאשר נראה היה שהגרמנים עומדים לפנות את המחנה הצליחו פרידמן ועוד שניים מיושביו לברוח דרך תעלת הביוב. השלושה הסתתרו בבית הקברות היהודי במשך כמה שבועות וניזונו בהתחלה מלחם שקנו בכפר ואחר כך מתפוחי אדמה שגנבו מ[[שדה]]. הם ניסו פעמיים לעבור לצד הרוסי של החזית אולם נתפסו על ידי הגרמנים, הם התחזו לאיכרים פולנים שטעו בדרכם ושוחררו. בשלב מסוים אף פגשו פרטיזן פולני שהזהירם מלהצטרף לפרטיזנים הפולנים מכיוון שאלה ברובם שנאו יהודים. לאחר מכן ניסה פרידמן לחצות את החזית לבדו ונתפס על ידי הגרמנים, שחשדו בו שהוא פרטיזן ורצו להוציאו להורג ביום המחרת. באותו לילה הוחזק בבונקר, אולם משהבחין פרידמן שהחייל השומר עליו נרדם, ניצל את הרגע, חיסל אותו, לקח את נשקו וברח. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תש"ה]], בעקבות כיבוש ראדום על ידי הצבא הרוסי, הגיע לעיר קצין משטרה מלובלין וארגן את הקמתה מחדש של המשטרה המקומית. פרידמן רצה לרדוף את הנאצים ולנקום בכך את מותם של בני משפחתו לכן הוא יצא ממקום המסתור שלו והחליט להצטרף למשטרה הפולנית בזהות חדשה (לא-יהודית) - טאדק ישינסקי. | ||
לאחר מכן נשלח פרידמן ממשטרת ראדום לעיר דנציג, שזה עתה נכבשה על ידי הצבא האדום, לשמש כקצין חקירות בדרגת לויטנאנט במשרד הביטחון הפולני. במסגרת תפקידו הוא עצר כמה מאות גרמנים נאצים, חקר אותם והביא להעמדתם לדין. במסגרת עבודתו זו למד רבות על הדרכים והשיטות איך לאתר פושעי מלחמה וכיצד יש לתחקרם. | לאחר מכן נשלח פרידמן ממשטרת ראדום לעיר דנציג, שזה עתה נכבשה על ידי הצבא האדום, לשמש כקצין חקירות בדרגת לויטנאנט במשרד הביטחון הפולני. במסגרת תפקידו הוא עצר כמה מאות גרמנים נאצים, חקר אותם והביא להעמדתם לדין. במסגרת עבודתו זו למד רבות על הדרכים והשיטות איך לאתר פושעי מלחמה וכיצד יש לתחקרם. בקיץ [[תש"ה]] קיבל הודעה שאחותו בלה שרדה את המחנות ושבה לראדום. הוא לקח אותה אליו לדנציג. | ||
פרידמן חש שכ[[יהודי]] אין לו עתיד ב[[פולין]], | פרידמן חש שכ[[יהודי]] אין לו עתיד ב[[פולין]], עקב שחש, שהאנטישמיות בקרב הפולנים הייתה רבה והרשויות ניסו להתעלם מכך. לכן החליט בשנת [[תש"ו]] לעזוב את תפקידו, ולעלות לארץ. הוא התפטר, עזב את דנציג, וחבר לקבוצת [[יהודים]] שיצאה מפולין באופן בלתי-חוקי, הקבוצה עברה דרך צ'כיה והגיעה ל[[ווינה]]. כדי להבטיח את הצלחת הבריחה, הקבוצה נסתייעה בארגון "הבריחה". | ||
בפועל הוא נשאר | בפועל הוא נשאר בווינה ועלה לארץ רק בשנת [[תשי"ב]]. בשנת [[תשי"ד]] התמנה למנהל הסניף יד ושם ב[[חיפה]]. | ||
== קשריו עם הרבי == | == קשריו עם הרבי == | ||
מר פרידמן מוכר בעולם כצייד נאצים שבזכותו הועמדו נאצים רבים לדין בגין פשעי מלחמה - עבודה שזכתה לעידוד רב מה[[רבי]]. את עבודתו | מר פרידמן מוכר בעולם כצייד נאצים שבזכותו הועמדו נאצים רבים לדין בגין פשעי מלחמה - עבודה שזכתה לעידוד רב מה[[רבי]]. את עבודתו עשה במסגרת המכון שהקים, ומטרתו היתה לתעד חומר נגד הנאצים על מנת ללוכדם ולהעמידם לדין. למעלה ממאה וחמישים ספרים המתעדים את [[השואה]] האיומה, כתב מר פרידמן עד היום. | ||
בשנת [[תש"ל]] הגיע טוביה פרידמן לניו-יורק במסגרת עבודתו. על הפגישה הזו אמר: | |||
בשנת [[ | "הפגישה הזאת עם הרבי שינתה את חיי". | ||
ב[[ח' שבט]] [[תשע"א]] הלך לעולמו והוא בגיל 89. | |||
" | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59226 טוביה פרידמן] {{אינפו}} | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:10, 18 באוגוסט 2023
טוביה פרידמן (תרפ"ג – ח' בשבט תשע"א) היה צייד נאצים שעזר בתפיסת פשעי מלחמה. כמו כן היה לו קשר רב עם הרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
טוביה פרידמן נולד ליעקב ושרה פרידמן, כילד שני מתוך ארבעה, במשפחה מסורתית ומבוססת בעיר ראדום שבפולין. אביו, יעקב פרידמן, היה בעל בית דפוס בעיר ואמו בעלת מתפרה.
בשנת תרצ"ט כבש הצבא הגרמני את ראדום והחרים את כל בתי הדפוס היהודים בעיר ובהם גם את זה של משפחת פרידמן.
בשנת ת"ש נשלח פרידמן יחד עם עוד כ-1,000 יהודים למחנה עבודה בצישאנוב, שם עסק בחפירת שוחות נגד טנקים באזור הגבול הגרמני-סובייטי. לאחר כמה שבועות התנדב לעבודה בלובלין ועם הגיעו לעיר הצליח לברוח מן המחנה בו הוחזק ולחזור לראדום.
בשנת תש"א הוא ומשפחתו הועברו לגטו ראדום עם הקמתו.
במלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ב נערכה אקציה בגטו ולמרות שאמו ואחותו הצעירה הועסקו כתופרות, נשלחו שתיהן לטרבלינקה. אחותו הגדולה פגשה אותן בתחנת הרכבת ואף הספיקה להפרד מהן. במהלך האקציה נעלם אחיו הצעיר, שהיה כבן 14. פרידמן ואחותו הגדולה הועברו למחנה העבודה ברחוב שווארליקובסקה משם היה יוצא לעבודות כפייה במרכז רפואי צבאי גרמני.
בשנת תש"ג הודיע קצין האס אס אוברשטורמפיהרר (רב סרן) פרנץ שיפרס ועוזריו אונטרשטורמפיהרר אריך קאפקה וריכרד שייגל על האפשרות לעזוב את הגטו תוך חילופי שבויים עם הבריטים. פרידמן ואחותו המבוגרת בלה יצאו עם אחרים באוטובוס. באמצע הנסיעה האוטובוס שינה והחל לנסע לבית הקברות, ורק בזכות הקצין קאפקה לא נורו למוות כשאר יושבי האוטובוס. שניהם הוחזרו למחנה לאחר מכן.
לאחר מכן הועברו פרידמן ואחותו למחנה ברחוב שקולנה. במחנה זה החליט לנסות ולברוח והצטרף לעוד ארבעה שהחלו בחפירת מנהרה. לאחר מספר שבועות נזנח רעיון המנהרה לאחר שבדק את האפשרות לברוח דרך תעלת ביוב ומצאה כממשית.
בשנת תש"ד, כאשר נראה היה שהגרמנים עומדים לפנות את המחנה הצליחו פרידמן ועוד שניים מיושביו לברוח דרך תעלת הביוב. השלושה הסתתרו בבית הקברות היהודי במשך כמה שבועות וניזונו בהתחלה מלחם שקנו בכפר ואחר כך מתפוחי אדמה שגנבו משדה. הם ניסו פעמיים לעבור לצד הרוסי של החזית אולם נתפסו על ידי הגרמנים, הם התחזו לאיכרים פולנים שטעו בדרכם ושוחררו. בשלב מסוים אף פגשו פרטיזן פולני שהזהירם מלהצטרף לפרטיזנים הפולנים מכיוון שאלה ברובם שנאו יהודים. לאחר מכן ניסה פרידמן לחצות את החזית לבדו ונתפס על ידי הגרמנים, שחשדו בו שהוא פרטיזן ורצו להוציאו להורג ביום המחרת. באותו לילה הוחזק בבונקר, אולם משהבחין פרידמן שהחייל השומר עליו נרדם, ניצל את הרגע, חיסל אותו, לקח את נשקו וברח.
בשנת תש"ה, בעקבות כיבוש ראדום על ידי הצבא הרוסי, הגיע לעיר קצין משטרה מלובלין וארגן את הקמתה מחדש של המשטרה המקומית. פרידמן רצה לרדוף את הנאצים ולנקום בכך את מותם של בני משפחתו לכן הוא יצא ממקום המסתור שלו והחליט להצטרף למשטרה הפולנית בזהות חדשה (לא-יהודית) - טאדק ישינסקי.
לאחר מכן נשלח פרידמן ממשטרת ראדום לעיר דנציג, שזה עתה נכבשה על ידי הצבא האדום, לשמש כקצין חקירות בדרגת לויטנאנט במשרד הביטחון הפולני. במסגרת תפקידו הוא עצר כמה מאות גרמנים נאצים, חקר אותם והביא להעמדתם לדין. במסגרת עבודתו זו למד רבות על הדרכים והשיטות איך לאתר פושעי מלחמה וכיצד יש לתחקרם. בקיץ תש"ה קיבל הודעה שאחותו בלה שרדה את המחנות ושבה לראדום. הוא לקח אותה אליו לדנציג.
פרידמן חש שכיהודי אין לו עתיד בפולין, עקב שחש, שהאנטישמיות בקרב הפולנים הייתה רבה והרשויות ניסו להתעלם מכך. לכן החליט בשנת תש"ו לעזוב את תפקידו, ולעלות לארץ. הוא התפטר, עזב את דנציג, וחבר לקבוצת יהודים שיצאה מפולין באופן בלתי-חוקי, הקבוצה עברה דרך צ'כיה והגיעה לווינה. כדי להבטיח את הצלחת הבריחה, הקבוצה נסתייעה בארגון "הבריחה".
בפועל הוא נשאר בווינה ועלה לארץ רק בשנת תשי"ב. בשנת תשי"ד התמנה למנהל הסניף יד ושם בחיפה.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מר פרידמן מוכר בעולם כצייד נאצים שבזכותו הועמדו נאצים רבים לדין בגין פשעי מלחמה - עבודה שזכתה לעידוד רב מהרבי. את עבודתו עשה במסגרת המכון שהקים, ומטרתו היתה לתעד חומר נגד הנאצים על מנת ללוכדם ולהעמידם לדין. למעלה ממאה וחמישים ספרים המתעדים את השואה האיומה, כתב מר פרידמן עד היום.
בשנת תש"ל הגיע טוביה פרידמן לניו-יורק במסגרת עבודתו. על הפגישה הזו אמר: "הפגישה הזאת עם הרבי שינתה את חיי".
בח' שבט תשע"א הלך לעולמו והוא בגיל 89.
