לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־05:37, 11 באוקטובר 2023

אדמו"ר לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין היה מצאצאי אדמו"רי ראדזימין, שהנהיג עדה מחסידי חב"ד במשך 25 שנה, כממלא מקומו של חותנו האדמו"ר מחב"ד-ליאדי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר ווארשה לאביו ר' ישראל מאוסטרובצה, בנו של הרה"ק ר' יעקב אריה מראדזמין. ר' לוי יצחק נהג ללמוד שעות חסידות, והיה למשכיל גדול.

שמו יצא לפניו, וכבר היתה לפניו הצעת רבנות, אך בתוך כך נפטרה אשתו, ולאחר שהוא נלקח כחתן בזיווג שני לבתו^[1] של האדמו"ר חיים שניאור זלמן שניאורסון, והוא הציב לו תנאי שישאר בליאדי ולא יחזור לפולין, קבע את מגוריו בליאדי.

בשנת תר"מ לאחר הסתלקות חותנו, מרבית החסידים נהרו אחר בנו רבי יצחק דובער שניאורסון, בעל 'סידור מהרי"ד', בעוד רבי לוי יצחק הנהיג עדה קטנה יותר במשך מספר שנים בליאדי, ובשנת תרמ"ב התיישב בעיר סיראטין ונהג שם בנשיאות ורבים מחסידי חב"ד היו נוסעים אליו לאחר שקיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו.

בשנת תרס"ה נסע לוורשה לברית של אחד מצאצאיו, ושם נסתלק במפתיע בכ"ג טבת תרס"ה.

מנוחתו כבוד בוורשה, באוהל זקנו האדמו"ר מראדזימין.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו הרב יהודה ירחמיאל מילא את מקומו, אך נפטר בקיצור ימים ושנים^[2] והותיר אחריו יתומים קטנים, וחסידיו התפזרו בין אדמו"ר הרש"ב לאדמו"רי ראדזימין.

בנו הבכור רבי חיים אליעזר שרד את השואה ועלה לארץ אך סירב למלא את מקום אבותיו, בנו הרב יהודה מכהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' לצעירים.

בנו הרב טוביה אשר גוטרמן, החזיק באוצר כתבי היד שהיה ברשות אביו.

ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן מגוריו בליאדי, הוציא לאור מכתב יד את תורתו של סבו האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, בשם 'דברי אבי"ב' - על מדרש רבה לספר בראשית^[3].

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[אדמו"ר]] '''לוי יצחק מסיראטין''' נולד בעיר [[ווארשה]] לאביו ר' ישראל מאוסרובצה, בנו של הרה"ק ר' יעקב אריה מראדזמין. ר' לוי יצחק נהג ללמוד שעות חסידות, והיה ל[[משכיל]] גדול.
+[[אדמו"ר]] '''לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין''' היה מצאצאי אדמו"רי ראדזימין, שהנהיג עדה מחסידי חב"ד במשך 25 שנה, כממלא מקומו של חותנו האדמו"ר מחב"ד-ליאדי.
-לאחר שנפטרה אשתו, לקחו אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]] כחתן לביתו, בתנאי שישאר ב[[ליאדי]] ולא יחזור ל[[פולין]]. בשנת [[תר"מ]] לאחר [[הסתלקות]] חותנו התיישב בעיר סיראטין ונהג שם בנשיאות ורבים מ[[אנ"ש]] [[חסידי חב"ד]] היו נוסעים אליו לאחר שקיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו.
+==תולדות חיים==
+נולד בעיר [[ווארשה]] לאביו ר' ישראל מאוסטרובצה, בנו של הרה"ק ר' יעקב אריה מראדזמין. ר' לוי יצחק נהג ללמוד שעות חסידות, והיה ל[[משכיל]] גדול.
-בסוף ימיו חזר לוורשה ונסתלק ב[[כ"ג טבת תרס"ה]]. מנוחתו כבוד בוורשה.
+שמו יצא לפניו, וכבר היתה לפניו הצעת רבנות, אך בתוך כך נפטרה אשתו, ולאחר שהוא נלקח כחתן בזיווג שני לבתו{{הערה|אלמנת בת דודה הרב [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] בן רבי [[יעקב שניאורסון]]], בנו השישי של אדמו"ר הצמח צדק.}} של האדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]], והוא הציב לו תנאי שישאר ב[[ליאדי]] ולא יחזור ל[[פולין]], קבע את מגוריו בליאדי.
-בנו הרה"ח ר' חיים אליעזר סירב למלא את מקומו, וחסידיו התפזרו בין [[אדמו"ר הרש,ב]] לאדמו"רי [[ראדזימין]].
+בשנת [[תר"מ]] לאחר [[הסתלקות]] חותנו, מרבית החסידים נהרו אחר בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בעל 'סידור מהרי"ד', בעוד רבי לוי יצחק הנהיג עדה קטנה יותר במשך מספר שנים בליאדי, ובשנת [[תרמ"ב]] התיישב בעיר סיראטין ונהג שם בנשיאות ורבים מ[[חסידי חב"ד]] היו נוסעים אליו לאחר שקיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו.
+בשנת [[תרס"ה]] נסע ל[[וורשה]] ל[[ברית]] של אחד מצאצאיו, ושם נסתלק במפתיע ב[[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]].
+מנוחתו כבוד בוורשה, באוהל זקנו האדמו"ר מראדזימין.
+==משפחתו==
+בנו הרב יהודה ירחמיאל מילא את מקומו, אך נפטר בקיצור ימים ושנים{{הערה|נסע לריגה שבלטביה לדרוש ברופאים ונפטר שם.}} והותיר אחריו יתומים קטנים, וחסידיו התפזרו בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לאדמו"רי [[ראדזימין]].
+בנו הבכור רבי חיים אליעזר שרד את השואה ועלה לארץ אך סירב למלא את מקום אבותיו, בנו הרב יהודה מכהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' לצעירים.
+בנו הרב טוביה אשר גוטרמן, החזיק באוצר כתבי היד שהיה ברשות אביו.
+==ספרו==
+בזמן מגוריו בליאדי, הוציא לאור מכתב יד את תורתו של סבו האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, בשם 'דברי אבי"ב' - על מדרש רבה לספר בראשית{{הערה|בהמשך יצאו לאור על ידי בני משפחה נוספים, בני הדודים למשפחת אדמו"רי בית גור את הספרים 'ביכורי אבי"ב' - על התורה והמועדים, ו'לקוטי אבי"ב'.}}.
+שם הספרים נקרא 'אבי"ב' המהווים ראשי תיבות של סבו: "יעקב אריה בן בינה (בונא)".
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://daat.ac.il/daat/Kitveyet/pardes/pardes15.pdf חב"ד וראדזימין]''', מאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בבטאון 'פרדס חב"ד' גליון 15 עמוד 121
+{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=? - [[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות ראדזימין]]}}
 {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:גוטרמן, לוי יצחק}}
 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
+[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ה]]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־05:37, 11 באוקטובר 2023

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט