מיקי בהגן: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירה) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (49 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מיקי בהגן''' (או '''מיכאל'''; [[י"ב אלול]] [[תשי"ב]]), במאי קולנוע וטלוויזיה ישראלי, מפיק ויוצר סרטים ואיש | [[קובץ:מיקי בהגן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקי (מיכאל) לאחר חזרתו בתשובה]] | ||
'''מיקי בהגן''' (או '''מיכאל'''; [[י"ב אלול]] [[תשי"ב]]), במאי קולנוע וטלוויזיה ישראלי, מפיק ויוצר סרטים ואיש מוזיקה, ש[[בעל תשובה|חזר בתשובה]] בעקבות מכתב מסעיר שקיבל מבנו. | |||
כיום הוא [[חסיד חב"ד]] ומתעסק בתיעוד והפקת סרטים חינוכיים, [[ניגוני חב"ד]], ותיעוד אישי של מסע חייו. | |||
== תולדות | ==תולדות חיים== | ||
מיכאל נולד בשנת [[תשי"ב]] ב[[ | [[קובץ:מיקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקי מאחורי המצלמה בעבודתו כבמאי סרטים]] | ||
מיכאל נולד בשנת [[תשי"ב]] ב[[תל אביב]] להורים ניצולי [[שואה]], רחוקים מחיי [[תורה]] ו[[מצוות]] אך שומרי מסורת. אביו, שלמ'ק, ברח מ[[פולין]] בגיל 16, בשנת [[תרצ"ט]] (1939) ל[[ליטא]], לאחר מכן ל[[רוסיה]] ובשנת [[תש"א]] (1941) הגיע ל[[ארץ ישראל]]. לאחר כמה חודשים התגייס לבריגדה היהודית בצבא הבריטי על מנת להלחם בגרמנים. | |||
בשנים שאחר כך השתתף בהפקת וכתיבת | לאחר המלחמה ניסה לחפש את קרובי משפחתו שאולי נשארו, אך מהר מאוד גילה שכולם נרצחו ב[[שואה|מחנות ההשמדה]]. זמן קצר לאחר מכן גילה שאמו כן שרדה את המחנות ונמצאת בארץ ישראל. הוא נסע לארץ שם פגש את אמו ומספר חודשים אחר כך הגיע להתיישב בארץ. | ||
הקשר היחיד של המשפחה עם שמירת תורה ומצוות הסתכם בהליכה ל[[בית הכנסת]] ב[[ליל שבת]], [[קידוש]], ו[[הבדלה]] בבית הסבתא. למרות מיעוט המצוות אותם קיימו במשפחה, החמימות לחיי תורה ומצוות הייתה חזקה, והילדים חונכו על כיבוד איתן של מסורת התורה והמצוות. | |||
בגיל התיכון הגיע לידי אביו מסרטת וידאו 'סופר 8', ובתור תחביב התחיל להתעסק בהסרטת סתמיות. כששירת ב[[צה"ל]] בחטיבת הצנחנים, כבר הוציא את סרטו הראשון "הרוח" ([[תשל"ב]] - 1972) יחד עם חביריו החיילים. | |||
כשהשתחרר מהצבא פנה ללימודים אקדמיים ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] [[תל אביב]] בחוג לקולנוע וטלויזיה. ובמסגרת לימודיו הפיק את סרטו השני "השיר של שפירא" שזיכה אותו בפרס הבמאי הטוב ביותר בתחרות הסרט הקצר בשנת תש"מ. | |||
בשנת [[תשמ"א]] סיים את לימודיו בקבלת תואר ראשון. | |||
בשנים שאחר כך השתתף בהפקת וכתיבת מאות סרטים ועבודות וידאו נוספים, חלקם עלילתיים וחלקם דוקומנטריים (תיעודיים) - לגופים כמו הצבא ומשרד הביטחון. הסרטים קיבלו רייטינג גבוה והוקרנו במקומות רבים בעולם. חלקם זיכו אותו בפרסים שונים. תקופה מסויימת התגורר ב[[אילינוי]], [[ארצות הברית]]. | |||
בתשס"ב פירסם את ספר המתח שלו "שיר ערש", ובשנת [[תשס"ז]] הוציא את סרטו הדוקומוניטרי "המכתב" - סיפור חזרתו בתשובה. בראיון לערוץ הראשון אמר: "אחרי 35 שנות בימוי, אני מפנה את המצלמה לכיוון משפחתי". | |||
== חזרתו בתשובה == | == חזרתו בתשובה == | ||
בנו שחר-שמואל, מה[[נישואין]] הראשונים, חזר בתשובה בעקבות לימודי ה[[תנ"ך]] בתיכון. סגנון הלימודים בתיכון, המציג את סיפורי התנ"ך כאוסף סיפורי פולקלור וכמעשיות, ולא כדרך חיים, בניגוד לחינוך אותו קיבל בבית, קומם את שמואל - והדרך ל[[חזרה בתשובה]] הייתה קצרה. | |||
בנו נכנס ללמוד ב[[ישיבה]] ב[[בני ברק]], ומיכאל נהג לבקר אותו לעיתים קרובות בישיבה. | |||
המכתב זעזע אותו לחלוטין, ולמרות | באותה תקופה התחתן מיכאל בשנית עם אשתו ג'ולי (כיום רות), מ[[צרפת]] שעברה [[גיור]] רפורמי בארץ, אך למיכאל שלא ידע הרבה זה הספיק. נושא הגיור כהלכה לא הטריד אותו, והחמימות והקרבה הגדולה שרחשה אשתו כלפי מנהגי ישראל, היוו בשבילו חותמת כשרות ליהדותה. | ||
לאחר ה[[נישואין]] המשיך לנסוע לבקר את בנו בישיבה, אך בכל פעם שהגיע בנו נעלם. כשהדבר חזר ונשנה הבין שמשהו ביחסים עם בנו השתנו. בהזדמנות נוספת שהגיע לישיבה בניסיון להיפגש עם בנו הגיע לידיו מכתב שהשאיר, בו הוא כותב שאינו מעוניין לפגוש בו יותר כל עוד והוא נשוי עם אשתו ה[[גוי]]ה. | |||
המכתב זעזע אותו לחלוטין, ולמרות הפגיעה מלווה בכאב והכעס העצום שחש כלפי המכתב, הבין שאם ייענה בשלילה הוא עלול לאבד את בנו לנצח. יחד עם אשתו החליטו להיענות לדרישה בחיוב. | |||
יחד עם אשתו הגיע ל[[בית הדין]] של הרב קרליץ בבני ברק, שם עברה אשתו את הליכי ה[[גיור כהלכה]], והוא בהתחלת שמירת תורה ומצוות. | |||
שמירת ה[[שבת]] הראשונה הייתה קשה למיכאל בעיקר בגלל הניתוק ממכשירי הטכנולוגיה שליוו אותו כל חייו. רק בצהרי השבת גילה שהשבת נותנת לו זמן לחשוב על עצמו ועל משפחתו, ומאז "המשפחה מכורה". | |||
=== התקרבותו לחב"ד === | === התקרבותו לחב"ד === | ||
באותה תקופה התגוררו בקיבוץ נצר סירני יחד עם שני ילדיהם. כשקיבלו על עצמם אורח חיים יהודי הבינו שהדבר יהיה קשה עליהם בקיבוץ, עברו ל[[ראשון לציון]], ורשמו את ילדיהם ל[[גני חב"ד]]. | |||
בעקבות הילדים, התחילו לפקוד את [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] שם פגשו ברב הקהילה, [[מרדכי צבי דוברבסקי|הרב דוברבסקי]]. | |||
את תהליך חזרתו בתשובה, תיעד והוציא אותו בסרט הקרוי "המכתב". | |||
בתחילת התקרבותו נטש לחלוטין את מקצועו בהפקת סרטים במשך כמעט שלוש שנים, כשהוא משקיע את זמנו בתיעוד שיעורי חסידות והפצתם ברשת באמצעות אתר שפתח לצורך כך. | |||
כיום הוא חזר חלקית למקצוע הפקת הסרטים, כשהוא מנצל את הידע והמקצוע בתחום היהדות. ב[[תשע"ב]] סיים לצלם סדרת סרטים בנושא פרשת השבוע עם [[יהודה ברקן]] ו[[יגאל הושיאר]]. במקביל הוא מופיע בתוכניות אומנותיות של [[ניגוני חב"ד]] עם ר' [[לב לייבמן]]. אשתו רות מופיעה בפני קהלים של נשים ובנות בישראל וב[[צרפת]] עם חלקים מתוך הסרט "המכתב", ומספרת את סיפור חייהם. | |||
בראיון לעיתון קן עיתונות דתית סיפר: "בתוך אחד שצמח כאן בארץ והתעסק הרבה עם מוזיקה, נגינה והלחנה, כשאמרו לי 'מוזיקה חסידית' חשבתי שאני יודע היטב במה מדובר. אהבתי את השירים הידועים כמו 'עוד אבינו חי' וכו', אך לפתע נתקלתי בניגונים החסידיים של חב"ד, והבנתי שלא הבנתי כלום. נזרקתי לעולם עשיר מדהים מבחינה מוזיקלית. כל ניגון הוא יצירה מוזיקלית שלימה. ניגון כמו 'הפלפול', לוקח אותך לטיול שאינך יכול לשער היכן יסתיים. ועדיין בכל פעם, אחרי ארבע שנים, אני עדיין מגלה משהו חדש". | |||
בעקבות ההיכרות עם ניגוני חב"ד פגש את ר' [[לב לייבמן]], מוזיקאי חב"די, חלילן במקצועו, ויחד החלו לנגן ניגוני חב"ד, כשר' לב מנגן בחליל צד ומיכאל בפסנתר. הניגונים יצאו בדיסק, "קולמוס הלב". | |||
ב[[תשע"ג]] הוציא לאור דיסק נוסף עם עשרה מניגוני חב"ד, כשהניגונים מנוגנים ברצף, ללא הפסקות. הסיבה לכך היא שתינוקות לא יתעוררו כשהמוזיקה נפסקת. בראיון ל[[חב"ד אינפו]] אמר: "הרגשתי שאני צריך לפצות את עם ישראל על שבזמנו הדרתי שינה מעיניו. לפני 25 שנה יצרתי את סדרת המתח והאימה, ומאז ועד היום, הרבה מאוד אנשים טוענים שהיא גרמה להם נדודי שינה וסיוטים. הדיסק מבחינתי הוא פיצוי לילדי ישראל על התופעה הזאת, זה בטח ישלח אותם לשנת הלילה עם חיוך מתוק". | |||
בחורף [[תשע"ד]] התחיל בהוצאת סדרת סרטונים קצרים לילדים, העוסקת ב{{קישור אם יש|סיפורי הבעל שם טוב}}, [[סיפורי חסידים]], {{קישור אם יש|סיפורי צדיקים|צדיקים}} וסיפורי חב"ד. | |||
בקיץ [[תשע"ד]] הוציא סרט בשם 'ג' תמוז, שהחיינו אמרת?' המתאר את הפעם הראשונה בה הגיע אל הרבי, ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ד]]. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://www.shiduryashir.com האתר הרשמי]. {{קישור שבור|כ"ט תמוז תשפ"ד}} | |||
;ראיונות אישיים | |||
* '''[http://www.beismoshiachmagazine.org/articles/2012/5/2/the-letter-that-changed-my-life.html המכתב ששינה את חיי]'''. כתבה ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]. | |||
*גיא קנטור, '''[http://www.hageula.com/news/story/7883.html היוצר חזר לחיק הבורא]''', [[אתר הגאולה]], [[תשע"ב]]. | |||
*חני בלייך, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66702 כל העולם במה]''', בתוך עיתון 'קו עיתונות דתית' {{אינפו}} י"ט שבט התשע"ב (12.02.2012) | |||
;סדרת הסרטים | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3827 הסרט הראשון] באתר [[חב"ד אינפו]]. | |||
{{מיון רגיל: בהגן, מיקי}} | {{מיון רגיל: בהגן, מיקי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | |||
[[קטגוריה:במאים]] | [[קטגוריה:במאים]] | ||
[[קטגוריה:שחקנים]] | [[קטגוריה:שחקנים]] | ||
[[קטגוריה:מוזיקאים]] | [[קטגוריה:מוזיקאים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:24, 4 באוגוסט 2024
מיקי בהגן (או מיכאל; י"ב אלול תשי"ב), במאי קולנוע וטלוויזיה ישראלי, מפיק ויוצר סרטים ואיש מוזיקה, שחזר בתשובה בעקבות מכתב מסעיר שקיבל מבנו.
כיום הוא חסיד חב"ד ומתעסק בתיעוד והפקת סרטים חינוכיים, ניגוני חב"ד, ותיעוד אישי של מסע חייו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מיכאל נולד בשנת תשי"ב בתל אביב להורים ניצולי שואה, רחוקים מחיי תורה ומצוות אך שומרי מסורת. אביו, שלמ'ק, ברח מפולין בגיל 16, בשנת תרצ"ט (1939) לליטא, לאחר מכן לרוסיה ובשנת תש"א (1941) הגיע לארץ ישראל. לאחר כמה חודשים התגייס לבריגדה היהודית בצבא הבריטי על מנת להלחם בגרמנים.
לאחר המלחמה ניסה לחפש את קרובי משפחתו שאולי נשארו, אך מהר מאוד גילה שכולם נרצחו במחנות ההשמדה. זמן קצר לאחר מכן גילה שאמו כן שרדה את המחנות ונמצאת בארץ ישראל. הוא נסע לארץ שם פגש את אמו ומספר חודשים אחר כך הגיע להתיישב בארץ.
הקשר היחיד של המשפחה עם שמירת תורה ומצוות הסתכם בהליכה לבית הכנסת בליל שבת, קידוש, והבדלה בבית הסבתא. למרות מיעוט המצוות אותם קיימו במשפחה, החמימות לחיי תורה ומצוות הייתה חזקה, והילדים חונכו על כיבוד איתן של מסורת התורה והמצוות.
בגיל התיכון הגיע לידי אביו מסרטת וידאו 'סופר 8', ובתור תחביב התחיל להתעסק בהסרטת סתמיות. כששירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים, כבר הוציא את סרטו הראשון "הרוח" (תשל"ב - 1972) יחד עם חביריו החיילים.
כשהשתחרר מהצבא פנה ללימודים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב בחוג לקולנוע וטלויזיה. ובמסגרת לימודיו הפיק את סרטו השני "השיר של שפירא" שזיכה אותו בפרס הבמאי הטוב ביותר בתחרות הסרט הקצר בשנת תש"מ. בשנת תשמ"א סיים את לימודיו בקבלת תואר ראשון.
בשנים שאחר כך השתתף בהפקת וכתיבת מאות סרטים ועבודות וידאו נוספים, חלקם עלילתיים וחלקם דוקומנטריים (תיעודיים) - לגופים כמו הצבא ומשרד הביטחון. הסרטים קיבלו רייטינג גבוה והוקרנו במקומות רבים בעולם. חלקם זיכו אותו בפרסים שונים. תקופה מסויימת התגורר באילינוי, ארצות הברית.
בתשס"ב פירסם את ספר המתח שלו "שיר ערש", ובשנת תשס"ז הוציא את סרטו הדוקומוניטרי "המכתב" - סיפור חזרתו בתשובה. בראיון לערוץ הראשון אמר: "אחרי 35 שנות בימוי, אני מפנה את המצלמה לכיוון משפחתי".
חזרתו בתשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו שחר-שמואל, מהנישואין הראשונים, חזר בתשובה בעקבות לימודי התנ"ך בתיכון. סגנון הלימודים בתיכון, המציג את סיפורי התנ"ך כאוסף סיפורי פולקלור וכמעשיות, ולא כדרך חיים, בניגוד לחינוך אותו קיבל בבית, קומם את שמואל - והדרך לחזרה בתשובה הייתה קצרה.
בנו נכנס ללמוד בישיבה בבני ברק, ומיכאל נהג לבקר אותו לעיתים קרובות בישיבה.
באותה תקופה התחתן מיכאל בשנית עם אשתו ג'ולי (כיום רות), מצרפת שעברה גיור רפורמי בארץ, אך למיכאל שלא ידע הרבה זה הספיק. נושא הגיור כהלכה לא הטריד אותו, והחמימות והקרבה הגדולה שרחשה אשתו כלפי מנהגי ישראל, היוו בשבילו חותמת כשרות ליהדותה.
לאחר הנישואין המשיך לנסוע לבקר את בנו בישיבה, אך בכל פעם שהגיע בנו נעלם. כשהדבר חזר ונשנה הבין שמשהו ביחסים עם בנו השתנו. בהזדמנות נוספת שהגיע לישיבה בניסיון להיפגש עם בנו הגיע לידיו מכתב שהשאיר, בו הוא כותב שאינו מעוניין לפגוש בו יותר כל עוד והוא נשוי עם אשתו הגויה.
המכתב זעזע אותו לחלוטין, ולמרות הפגיעה מלווה בכאב והכעס העצום שחש כלפי המכתב, הבין שאם ייענה בשלילה הוא עלול לאבד את בנו לנצח. יחד עם אשתו החליטו להיענות לדרישה בחיוב.
יחד עם אשתו הגיע לבית הדין של הרב קרליץ בבני ברק, שם עברה אשתו את הליכי הגיור כהלכה, והוא בהתחלת שמירת תורה ומצוות.
שמירת השבת הראשונה הייתה קשה למיכאל בעיקר בגלל הניתוק ממכשירי הטכנולוגיה שליוו אותו כל חייו. רק בצהרי השבת גילה שהשבת נותנת לו זמן לחשוב על עצמו ועל משפחתו, ומאז "המשפחה מכורה".
התקרבותו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותה תקופה התגוררו בקיבוץ נצר סירני יחד עם שני ילדיהם. כשקיבלו על עצמם אורח חיים יהודי הבינו שהדבר יהיה קשה עליהם בקיבוץ, עברו לראשון לציון, ורשמו את ילדיהם לגני חב"ד.
בעקבות הילדים, התחילו לפקוד את בית הכנסת חב"ד שם פגשו ברב הקהילה, הרב דוברבסקי.
את תהליך חזרתו בתשובה, תיעד והוציא אותו בסרט הקרוי "המכתב".
בתחילת התקרבותו נטש לחלוטין את מקצועו בהפקת סרטים במשך כמעט שלוש שנים, כשהוא משקיע את זמנו בתיעוד שיעורי חסידות והפצתם ברשת באמצעות אתר שפתח לצורך כך.
כיום הוא חזר חלקית למקצוע הפקת הסרטים, כשהוא מנצל את הידע והמקצוע בתחום היהדות. בתשע"ב סיים לצלם סדרת סרטים בנושא פרשת השבוע עם יהודה ברקן ויגאל הושיאר. במקביל הוא מופיע בתוכניות אומנותיות של ניגוני חב"ד עם ר' לב לייבמן. אשתו רות מופיעה בפני קהלים של נשים ובנות בישראל ובצרפת עם חלקים מתוך הסרט "המכתב", ומספרת את סיפור חייהם.
בראיון לעיתון קן עיתונות דתית סיפר: "בתוך אחד שצמח כאן בארץ והתעסק הרבה עם מוזיקה, נגינה והלחנה, כשאמרו לי 'מוזיקה חסידית' חשבתי שאני יודע היטב במה מדובר. אהבתי את השירים הידועים כמו 'עוד אבינו חי' וכו', אך לפתע נתקלתי בניגונים החסידיים של חב"ד, והבנתי שלא הבנתי כלום. נזרקתי לעולם עשיר מדהים מבחינה מוזיקלית. כל ניגון הוא יצירה מוזיקלית שלימה. ניגון כמו 'הפלפול', לוקח אותך לטיול שאינך יכול לשער היכן יסתיים. ועדיין בכל פעם, אחרי ארבע שנים, אני עדיין מגלה משהו חדש".
בעקבות ההיכרות עם ניגוני חב"ד פגש את ר' לב לייבמן, מוזיקאי חב"די, חלילן במקצועו, ויחד החלו לנגן ניגוני חב"ד, כשר' לב מנגן בחליל צד ומיכאל בפסנתר. הניגונים יצאו בדיסק, "קולמוס הלב".
בתשע"ג הוציא לאור דיסק נוסף עם עשרה מניגוני חב"ד, כשהניגונים מנוגנים ברצף, ללא הפסקות. הסיבה לכך היא שתינוקות לא יתעוררו כשהמוזיקה נפסקת. בראיון לחב"ד אינפו אמר: "הרגשתי שאני צריך לפצות את עם ישראל על שבזמנו הדרתי שינה מעיניו. לפני 25 שנה יצרתי את סדרת המתח והאימה, ומאז ועד היום, הרבה מאוד אנשים טוענים שהיא גרמה להם נדודי שינה וסיוטים. הדיסק מבחינתי הוא פיצוי לילדי ישראל על התופעה הזאת, זה בטח ישלח אותם לשנת הלילה עם חיוך מתוק".
בחורף תשע"ד התחיל בהוצאת סדרת סרטונים קצרים לילדים, העוסקת בסיפורי הבעל שם טוב, סיפורי חסידים, צדיקים וסיפורי חב"ד.
בקיץ תשע"ד הוציא סרט בשם 'ג' תמוז, שהחיינו אמרת?' המתאר את הפעם הראשונה בה הגיע אל הרבי, בג' תמוז תשע"ד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האתר הרשמי. (הקישור אינו פעיל, כ"ט תמוז תשפ"ד)
- ראיונות אישיים
- המכתב ששינה את חיי. כתבה בבית משיח.
- גיא קנטור, היוצר חזר לחיק הבורא, אתר הגאולה, תשע"ב.
- חני בלייך, כל העולם במה, בתוך עיתון 'קו עיתונות דתית'
י"ט שבט התשע"ב (12.02.2012)
- סדרת הסרטים
- הסרט הראשון באתר חב"ד אינפו.