יהודה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה באמצעות HotCat) |
||
(8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ראובן ושמעון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של יהודה בארבל, סמוך לאחיו [[ראובן]], [[שמעון]], [[לוי]] ו[[דינה]] בת יעקב]] | |||
[[קובץ: | |||
'''יהודה''' הוא הבן הרביעי של לאה אשת [[יעקב אבינו]], והיה גם [[מלך]] עליהם. גם [[דוד המלך]], הוא מצאצאיו של יהודה בן אחר בן, ו[[מלך המשיח]] יהיה צאצא של יהודה ושל דוד המלך. | '''יהודה''' הוא הבן הרביעי של לאה אשת [[יעקב אבינו]], והיה גם [[מלך]] עליהם. גם [[דוד המלך]], הוא מצאצאיו של יהודה בן אחר בן, ו[[מלך המשיח]] יהיה צאצא של יהודה ושל דוד המלך. | ||
== הודאה וביטול == | == הודאה וביטול == | ||
השם יהודה הוא שם אותו בחרה לאה לבנה כהודאה על חלקה, וכלשון הפסוק: "הפעם אודה את השם". | השם יהודה הוא שם אותו בחרה לאה לבנה כהודאה על חלקה, וכלשון הפסוק: "הפעם אודה את השם". | ||
על פי תורת החסידות בשמו ומהותו של יהודה משתקף ענין ההודאה והביטול, שכן בכך שהאדם מודה על חלקו, הוא מבטל את עצמו לפני הקב"ה, ומראה בכך שהוא יודע שהכל ממנו. | על פי [[תורת החסידות]] בשמו ומהותו של יהודה משתקף ענין ההודאה והביטול, שכן בכך שהאדם מודה על חלקו, הוא מבטל את עצמו לפני הקב"ה, ומראה בכך שהוא יודע שהכל ממנו. | ||
מסיבה זו גם ה[[שולחן ערוך]] מתחיל במילה "יהודה"{{ | מסיבה זו גם ה[[שולחן ערוך]] מתחיל במילה "יהודה"{{הערה|יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וכו'.}} כדי להורות שלמרות שלימוד התורה הוא ענין הבנה והשגה בדווקא, ולכן אפשרי לחשוב ולטעון שלימוד התורה סותר את ענין הביטול, ומסיבה זו נפתח השולחן ערוך במילה "יהודה", כדי להורות כי יש להקדים את ענין ה"נעשה" - עשייה ללא הבנה והשגה שהוא ענין הביטול, ל"נשמע" - הבנה והשגה.{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק כ"א, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&hilite=18bcc553-b503-483d-98d0-e5e28e9778ee&st=%D7%9B%D7%A0%D7%9E%D7%A8&pgnum=291 עמ' 282.].}} | ||
{{השבטים|}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:השבטים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]] |
גרסה אחרונה מ־20:47, 29 באוגוסט 2023
יהודה הוא הבן הרביעי של לאה אשת יעקב אבינו, והיה גם מלך עליהם. גם דוד המלך, הוא מצאצאיו של יהודה בן אחר בן, ומלך המשיח יהיה צאצא של יהודה ושל דוד המלך.
הודאה וביטול[עריכה | עריכת קוד מקור]
השם יהודה הוא שם אותו בחרה לאה לבנה כהודאה על חלקה, וכלשון הפסוק: "הפעם אודה את השם".
על פי תורת החסידות בשמו ומהותו של יהודה משתקף ענין ההודאה והביטול, שכן בכך שהאדם מודה על חלקו, הוא מבטל את עצמו לפני הקב"ה, ומראה בכך שהוא יודע שהכל ממנו.
מסיבה זו גם השולחן ערוך מתחיל במילה "יהודה"[1] כדי להורות שלמרות שלימוד התורה הוא ענין הבנה והשגה בדווקא, ולכן אפשרי לחשוב ולטעון שלימוד התורה סותר את ענין הביטול, ומסיבה זו נפתח השולחן ערוך במילה "יהודה", כדי להורות כי יש להקדים את ענין ה"נעשה" - עשייה ללא הבנה והשגה שהוא ענין הביטול, ל"נשמע" - הבנה והשגה.[2]
השבטים - בני יעקב אבינו | ||
---|---|---|
בני לאה | ראובן • שמעון • לוי • יהודה • יששכר • זבולון • דינה (בת) | |
בני רחל | יוסף (מנשה ואפרים) • בנימין | |
בני בלהה | דן • נפתלי | |
בני זלפה | גד • אשר |
הערות שוליים
- ↑ יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וכו'.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"א, עמ' 282..