פייטל לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
(שינוי סדר בקטגוריה) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (29 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[חסיד]] ר' שרגא פייטל לוין | [[קובץ:Levin, Shraga Feitel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פייטל לוין]] | ||
ה[[חסיד]] ר' '''שרגא פייטל לוין''' ([[תרמ"ה]] – [[כ"ו בניסן]] [[תש"ב]]) מגדולי חסידי חב"ד ב[[נעוועל]], ונחשב ללמדן ובעל מידות. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[נעוועל]] בשנת [[תרמ"ה]] לאביו החסיד הנודע ר' [[דוד אבא לוין]]. לאביו ר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם נמנו לימים על דמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' פייטל, ר' [[ישראל לוין]] ור' [[גרשון בער לוין]]. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער. | |||
ר' פייטל הקפיד שלא ליהנות משל אחרים, אלא מיגיע כפיו. בעת שהתגורר בנעוול "בזמנים הטובים", הקים בית חרושת של מברשות לתעשייה ולצביעה. בית החרושת שגשג והצליח, אך כשהקומוניסטים ראו שהוא מתעשר, החרימו לו את בית-החרושת ואותו עשו למנהל החשבונות. כעבור זמן מה זרקו אותו לגמרי מהמקום. כמו כן שללו ממנו את זכות הבחירה, הזכות לתלושי אוכל. על פי החוק, לאדם במעמד כזה יכלו להציק ככל העולה על רוחם. | ר' פייטל הקפיד שלא ליהנות משל אחרים, אלא מיגיע כפיו. בעת שהתגורר בנעוול "בזמנים הטובים", הקים בית חרושת של מברשות לתעשייה ולצביעה. בית החרושת שגשג והצליח, אך כשהקומוניסטים ראו שהוא מתעשר, החרימו לו את בית-החרושת ואותו עשו למנהל החשבונות. כעבור זמן מה זרקו אותו לגמרי מהמקום. כמו כן שללו ממנו את זכות הבחירה, הזכות לתלושי אוכל. על פי החוק, לאדם במעמד כזה יכלו להציק ככל העולה על רוחם. | ||
| שורה 5: | שורה 9: | ||
לפרנסתו המשיך לעשות מברשות בצורה לא ליגאלית. הסיידים בנעוול ידעו שאצל פייטל לוין ניתן להשיג מברשת צביעה משובחת. | לפרנסתו המשיך לעשות מברשות בצורה לא ליגאלית. הסיידים בנעוול ידעו שאצל פייטל לוין ניתן להשיג מברשת צביעה משובחת. | ||
את רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה וחסידות. הוא היה בקי בעל-פה | את רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה וחסידות. הוא היה בקי בעל-פה ב[[ש"ס]] ובפוסקים וכן בספרי חסידות רבים. סיפר החסיד ר' [[דוד חן]]: "בכל שבת בבוקר היה מתקיים בביתו שיעור ב[[ליקוטי תורה]] והיו מגיעים כחמישה נערים ששהו בנעוול, וכן ילדיו. כולם ישבו סביב השולחן, וכיון שהיה רק ספר אחד של ליקוטי תורה, אחד הנערים היה קורא בקול רם בעוד ר' פייטל היה מסתובב בחדר מצד לצד ומקשיב. כשהקורא קרא בשגיאה, ר' פייטל היה נאנח בקול רם והבחורים כבר ידעו שקראו שלא כשורה (ר' פייטל ידע את הכל בעל פה), והיו חוזרים ומסתכלים בפנים וקוראים נכון. כך ישבו שעתיים ולמדו ליקוטי תורה. | ||
נפטר ב[[טשקנט]] ב[[כ"ו ניסן]] [[תש"ב]]. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, ר' [[בנימין לוין]], כפר חב"ד | |||
*בנו, ר' [[צבי לייב לוין]], פריז, צרפת | |||
*בנו, ר' [[דובער לוין]], אנגליה | |||
*חתנו, ר' [[זלמן סודקביץ']], כפר חב"ד | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{מיון רגיל:לוין, שרגא פייטל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:אישים בנוול]] | |||
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | |||
[[קטגוריה:משפחת לוין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:20, 11 ביוני 2023
החסיד ר' שרגא פייטל לוין (תרמ"ה – כ"ו בניסן תש"ב) מגדולי חסידי חב"ד בנעוועל, ונחשב ללמדן ובעל מידות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בנעוועל בשנת תרמ"ה לאביו החסיד הנודע ר' דוד אבא לוין. לאביו ר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם נמנו לימים על דמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' פייטל, ר' ישראל לוין ור' גרשון בער לוין. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.
ר' פייטל הקפיד שלא ליהנות משל אחרים, אלא מיגיע כפיו. בעת שהתגורר בנעוול "בזמנים הטובים", הקים בית חרושת של מברשות לתעשייה ולצביעה. בית החרושת שגשג והצליח, אך כשהקומוניסטים ראו שהוא מתעשר, החרימו לו את בית-החרושת ואותו עשו למנהל החשבונות. כעבור זמן מה זרקו אותו לגמרי מהמקום. כמו כן שללו ממנו את זכות הבחירה, הזכות לתלושי אוכל. על פי החוק, לאדם במעמד כזה יכלו להציק ככל העולה על רוחם.
לפרנסתו המשיך לעשות מברשות בצורה לא ליגאלית. הסיידים בנעוול ידעו שאצל פייטל לוין ניתן להשיג מברשת צביעה משובחת.
את רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה וחסידות. הוא היה בקי בעל-פה בש"ס ובפוסקים וכן בספרי חסידות רבים. סיפר החסיד ר' דוד חן: "בכל שבת בבוקר היה מתקיים בביתו שיעור בליקוטי תורה והיו מגיעים כחמישה נערים ששהו בנעוול, וכן ילדיו. כולם ישבו סביב השולחן, וכיון שהיה רק ספר אחד של ליקוטי תורה, אחד הנערים היה קורא בקול רם בעוד ר' פייטל היה מסתובב בחדר מצד לצד ומקשיב. כשהקורא קרא בשגיאה, ר' פייטל היה נאנח בקול רם והבחורים כבר ידעו שקראו שלא כשורה (ר' פייטל ידע את הכל בעל פה), והיו חוזרים ומסתכלים בפנים וקוראים נכון. כך ישבו שעתיים ולמדו ליקוטי תורה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' בנימין לוין, כפר חב"ד
- בנו, ר' צבי לייב לוין, פריז, צרפת
- בנו, ר' דובער לוין, אנגליה
- חתנו, ר' זלמן סודקביץ', כפר חב"ד