יצחק נמס – הבדלי גרסאות

(31 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)

שורה 1:

~~החסיד~~ ר' '''יצחק ~~נעמעס~~'''~~, נולד ב~~[[~~גרמניה~~]] ~~לאביו ר~~' ~~אהרון מאיר שסייע רבות ליהודים בזמן~~ [[~~מלחמת העולם השניה~~]]. היה ~~בקשרי ידידות מיוחדים עם~~ [[הרבי]]~~, וזכה שהרבי~~ ילווה אותו בעסקיו~~. קיבל הוראה מיוחדת "ירבה בנסיעות", והיה מקפיד לנצלם ל~~[[~~הפצת המעיינות~~]].

[[קובץ:הרב יצחק נמס.png|ממוזער|הרב יצחק נמס מקבל מהרבי [[כוס של ברכה]]]]

ר' '''יצחק נמס''' ([[י"ג באייר]] [[תרפ"ד]] - [[י' בניסן]] [[תשס"ו]]) היה איש עסקים מ[[קראון הייטס]], שזכה ש[[הרבי]] ילווה אותו בעסקיו וביצע בנסיעותיו [[שליחות|שליחויות]] רבות בהוראות הרבי.

==תולדות חיים==

ר' יצחק נולד ב[[י"ג באייר]] [[תרפ"ד]] במינכן שב[[גרמניה]] לאביו ר' [[אהרן מאיר|אהרון מאיר]], שסייע רבות ליהודים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. במשך שנות ילדותו שהה בהלסינקי שבפינלנד. בהיותו ילד צעיר לימים פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ואביו ר' אהרון מאיר עזר רבות לפליטים יהודיים שהגיעו לפלינלנד.

~~== ילדותו ==~~

כשקפא הים הבלטי, בחורף [[תש"א]], ופסקו להגיע פליטים, החליטו הוריו לעזוב את [[אירופה]] ולעבור ל[[ארצות הברית]]. בסוף החורף הגיעה המשפחה לעיר פטסמו שבצפון פינלנד משם הפליגו באוניה "קרולינה טורדן". במהלך ההפלגה עלה ר' יצחק על גשר הפיקוד לצפות בשקיעה, אך נזכר שטרם התפלל תפילת [[מנחה]]. דקות ספורות לאחר שירד מגשר הפיקוד והחל בתפילה הופצצה הספינה ממטוסים גרמניים, וגשר הפיקוד היה הראשון שנפגע{{הערה|אזרח פנדי שהיה עם ר' יצחק על גשר הפיקוד נהרג במקום.}}. הספינה כולה החלה להתלקח, והקברניט שיגר קריאות הצלה. ספינת מלחמה בריטית שהייתה בקרבת מקום חילצה ב[[ניסים]] את הנוסעים. הניצולים שוכנו באי ליד העיר חופי, בתוך בסיס צבאי.

~~ר' יצחק נולד במינכן שב~~[[~~גרמניה~~]], ~~ובמשך שנות ילדותו שהה בהלסינקי שבפינלנד. בהיותו ילד צעיר לימים פרצה~~ [[~~מלחמת העולם השניה~~]]~~, ואביו~~ ר' אהרון ~~מאיר עזר רבות לפליטים יהודיים שהגיעו לפלינלנד~~.

אחרי מספר חודשי המתנה, ב[[ליל הסדר]], קיבלו הנוסעים הודעה כי ב[[שבת]] הקרובה תצא אוניה לעבר ארצות הברית. בשל קדושת השבת החליט אביו ר' אהרון, להישאר באי, [[מסירות נפש|למרות הסכנה שבדבר]], עד להזדמנות אחרת שלא תפגע בשמירת השבת. כעבור שבועיים עלו על אוניה אחרת, אז התברר להם כי האוניה הראשונה הוטבעה על ידי הגרמנים.

~~=== הבריחה מאירופה ===~~

~~כשקפא הים הבלטי, בחורף [[תש"א]], ופסקו להגיע פליטים, החליטו הוריו לעזוב את [[אירופה]] ולעבור ל~~[[ארצות הברית]]. בסוף החורף הגיעה המשפחה לעיר פטסמו שבצפון פינלנד משם הפליגו באוניה "קרולינה טורדן". במהלך ההפלגה עלה ר' יצחק על גשר הפיקוד לצפות בשקיעה, אך נזכר שטרם התפלל תפילת [[מנחה]]. דקות ספורות לאחר שירד מגשר הפיקוד והחל בתפילה הופצצה הספינה ממטוסים גרמניים, וגשר הפיקוד היה הראשון שנפגע{{הערה|אזרח פנדי שהיה עם ר' יצחק על גשר הפיקוד נהרג במקום.}}. הספינה כולה החלה להתלקח, והקברניט שיגר קריאות הצלה. ספינת מלחמה בריטית שהייתה בקרבת מקום חילצה ב[[נסים]] את הנוסעים. הניצולים שוכנו באי ליד העיר חופי, בתוך בסיס צבאי.

===ב[[ארצות הברית]]===

~~אחרי מספר חודשי המתנה, ב~~[[~~ליל הסדר~~]]~~, קיבלו הנוסעים הודעה כי ב~~[[~~שבת~~]] ~~הקרובה תצא אוניה לעבר ארצות~~ הברית. ~~בשל קדושת השבת החליט אביו ר' אהרון, להישאר באי~~, [[~~מסירות נפש|למרות הסכנה שבדבר~~]], עד להזדמנות אחרת שלא תפגע בשמירת השבת. כעבור שבועיים עלו על אוניה אחרת, אז התברר להם כי האוניה הראשונה הוטבעה על ידי הגרמנים.

כשהגיעו ל[[ניו יורק]] נכנסה המשפחה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]]. במהלך ה[[יחידות]] סיפרו לרבי על ניסי ההצלה שחוו בדרכם לארצות הברית. [[הרבי הריי"צ]] הרים את ידיו ואמר שה[[השגחה העליונה]] הצילה אותם לא רק בגלל ה[[בטחון]] שהיה להם, אלא גם כדי שיוכלו להפיץ את ה[[יהדות]] במקומם החדש.

== ~~בארצות הברית~~ ==

שלושים שנה מאוחר יותר הורה לו הרבי לכתוב את סיפור ההצלה ב[[שיחות לנוער]]. הסיפור הופיע בארבעה פרקים{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=232&lang=hebrew שטורעם]}}.

~~כשהגיעו ל~~[[ניו יורק]] נכנסה המשפחה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]. במהלך היחידות סיפרו לרבי על ניסי ההצלה שחוו בדרכם לארצות הברית. הרבי ~~הריי"צ הרים את ידיו ואמר שה[[השגחה העליונה]] הצילה אותם לא רק בגלל ה[[בטחון~~]] ~~שהיה להם, אלא גם כדי שיוכלו להפיץ את היהדות במקומם החדש.~~

===עם [[הרבי]]===

~~שלושים שנה מאוחר יותר הורה~~ [[הרבי]] לר' יצחק ~~לכתוב את סיפור ההצלה ב~~[[~~שיחות לנוער~~]]. ~~הסיפור הופיע בארבעה פרקים~~.

מאז הגיעו לניו יורק הקפיד אביו לבקר תכופות ב-[[770]], והוא החל לשמור על קשר עם הרבי (בהיותו חתן הרבי הריי"צ, טרם נהיה ל[[רבי]]). קשר מיוחד נרקם בינו לבין הרבי, ולאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] היה ר' יצחק מהבודדים שזכו להתפלל כל יום במניין של הרבי [[770#קומה שנייה ושלישית|בקומה השניה]]. כל יום לאחר [[תפילת שחרית]] היה הרבי קורא לר' יצחק ומשוחח איתו בענייניו האישיים.

~~=== עם~~ הרבי ~~===~~

באחת השנים שלאחר [[הרבי#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות]], התוועד הרבי ב[[שבת מברכים]], ולאחר ה[[התוועדות]] קם הרבי ממקומו ותפס את ר' יצחק ור' [[משה טלישבסקי]] לריקוד קצר, ובסיומו איחל: {{ציטוטון|איך וועל קומען צו אייך אויף שמחות}} (תרגום חופשי: אני אבוא אליכם לשמחות).

~~מאז הגיעו לניו יורק הקפיד אביו לבקר תכופות ב-~~[[~~770~~]]~~, ור' יצחק החל לשמור על קשר עם הרבי (בהיותו חתן הרבי הריי"צ, טרם נהיה ל~~[[~~רבי~~]]~~). קשר מיוחד נרקם בינו לבין הרבי~~, ~~ולאחר הסתלקות הרבי הריי"צ היה~~ ר' ~~יצחק מהבודדים שזכו להתפלל כל יום במניין של הרבי~~ [[~~770#קומה שניה ושלישית|בקומה השניה~~]]~~. כל יום לאחר תפילת שחרית היה הרבי קורא לר' יצחק ומשוחח איתו בענייניו האישיים~~.

בשנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את זוגתו מרת זלדה, בת החסיד ר' [[משה זלמן קמינצקי]].

באחת השנים שלאחר [[הרבי#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות]], התוועד הרבי ב[[שבת מברכים]], ולאחר ההתוועדות קם הרבי ממקומו ותפס את ר' יצחק ~~ור'~~ [[~~משה טלישבסקי~~]] ~~לריקוד קצר~~, ~~ובסיומו איחל: {{ציטוטון|איך וועל קומען צו אייך אויף שמחות}} (תרגום חופשי: אני אבוא אליכם לשמחות).~~

ר' יצחק נפטר ב[[י' ניסן]], [[שבת הגדול]] ה'[[תשס"ו]].

~~בשנת~~ [[~~תשי"ז~~]] ~~נשא את זוגתו מרת זלדה, בת החסיד ר~~' [[~~משה זלמן קמינצקי~~]].

== עסקיו ==

כששהתה משפחתו באי פארו ליד חופי, לא הייתה לר' יצחק מסגרת לימודים, ומשעמום הלך לעזור בסניף הדואר המקומי. בגלל שיבוש התקשורת בזמן המלחמה הנפיק מושל האי 5,000 בוליים עצמאיים עבור הצרכים השוטפים עד לסיום המלחמה. פקיד בסניף ~~דואר~~ המליץ לר' יצחק לרכוש חלק מהבולים, כי בסיום המלחמה ערכם יגדל. הילד שכנע את אביו, וזה רכש 100 בולים. כשהגיעו לארצות הברית בחוסר כל, מכרו את הבולים תמורת כסף רב.

כששהתה משפחתו באי פארו ליד חופי, לא הייתה לר' יצחק מסגרת לימודים, ומשעמום הלך לעזור בסניף הדואר המקומי. בגלל שיבוש התקשורת בזמן המלחמה הנפיק מושל האי 5,000 בוליים עצמאיים עבור הצרכים השוטפים עד לסיום המלחמה. פקיד בסניף הדואר המליץ לר' יצחק לרכוש חלק מהבולים, כי בסיום המלחמה ערכם יגדל. הילד שכנע את אביו, וזה רכש 100 בולים. כשהגיעו לארצות הברית בחוסר כל, מכרו את הבולים תמורת כסף רב.

{{ציטוט-צף|עליך ניתן לומר את הפסוק 'ואת יהודה שלח לפניו גושנה'. אנחנו שולחים אותך בבחינת "שלח לפניו" כדי להכין מקום לבתי חב"ד|הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חודקוב]] אל ר' יצחק, כשחזר מאחת מנסיעותיו}}

לאחר שהתחתן חשב לחזור לעסקי הבולים אותם התחיל בקטנותו. הוא שאל על כך את הרבי, והרבי ברכו, ואף נתן לו צ'ק על סך 200 דולר מקופת הרבי הריי"צ. הרבי הציע לו לנסוע ל[[פאריז]], שם שוק הבולים טוב למסחר.

טרם כל עסקה שביצע שלח את החוזה לרבי לקבל את עצה וברכה, והצליח ליצור קשרים מיוחדים עם ראשי דואר ושרים במדינות עולם שלישי.

טרם כל עסקה שביצע שלח את החוזה לרבי לקבל עצה וברכה, והצליח ליצור קשרים מיוחדים עם ראשי דואר ושרים במדינות עולם שלישי.

בפעם הראשונה שהנפיק בעצמו בולים בפארגוואי, שלח את תמונות הבולים לרבי וביקש ברכה. הרבי ענה שהציורים על הבולים צריכים להיות חיוביים כדי להשפיע לטובה על אזרחי המדינה.

{{ציטוט-צף|עליך ניתן לומר את הפסוק 'ואת יהודה שלח לפניו גושנה'. אנחנו שולחים אותך בבחינת "שלח לפניו" כדי להכין מקום לבתי חב"ד|מדברי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חודקוב]] אל ר' יצחק, כשחזר מאחת מנסיעותיו}}

פעמים רבות הורה לו הרבי: {{ציטוטון|ירבה בנסיעות}}. את נסיעותיו היה מנצל להפצת יהדות ומסירת [[תשמישי קדושה]] ליהודים במקומות נידחים. באחת הפעמים שחזר מנסיעה ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יצחק, דו ביסט א ביזנעס מענטש דארפסטו געדנקען מאכען ביזנעס...}} (תרגום חופשי: יצחק, אתה סוחר ואל תשכח לעשות עסקים...).

ר' ~~יצחק נפטר ב[[י' ניסן]]~~, ~~[[שבת הגדול]] ה'[[תשס"ו]].~~

==משפחתו==

*חתנו, הרב פרץ גרינוולד - לונג ביץ', קליפורניה

בנו, הרב יוסף-שליח בניו אורלינס

== לקריאה נוספת ==

==לקריאה נוספת==

*'''שנים שהם אחד''', בעריכת [[זושא וולף]], חורף תשפ"ה

* רפי דינרי, [~~[בית משיח (שבועון)|~~בית משיח]]~~, גיליון 874~~.

== קישורים חיצוניים ==

*רפי דינרי, '''נסיעת עסקים בשביל הרבי''', [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/tag/874 בית משיח גיליון 874], ע' 110

*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=45319 היהודי היחיד שהרבי מצא במדינת גויאנה ● סיפור מטלטל] {{שטורעם}}

*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=445 חסיד של 'מבצע תפילין'] {{שטורעם}}

[[קטגוריה:חסידים ~~מתקופת~~ אדמו"ר שליט"א~~|נעמעס יצחק~~]]

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]

[[קטגוריה:משפחת קמינצקי]]

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]

[[en:Yitzchak Nemes]]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-החסיד ר' '''יצחק נעמעס''', נולד ב[[גרמניה]] לאביו ר' אהרון מאיר שסייע רבות ליהודים בזמן [[מלחמת העולם השניה]]. היה בקשרי ידידות מיוחדים עם [[הרבי]], וזכה שהרבי ילווה אותו בעסקיו. קיבל הוראה מיוחדת "ירבה בנסיעות", והיה מקפיד לנצלם ל[[הפצת המעיינות]].
+[[קובץ:הרב יצחק נמס.png|ממוזער|הרב יצחק נמס מקבל מהרבי [[כוס של ברכה]]]]
+ר' '''יצחק נמס''' ([[י"ג באייר]] [[תרפ"ד]] - [[י' בניסן]] [[תשס"ו]]) היה איש עסקים מ[[קראון הייטס]], שזכה ש[[הרבי]] ילווה אותו בעסקיו וביצע בנסיעותיו [[שליחות|שליחויות]] רבות בהוראות הרבי.
+==תולדות חיים==
+ר' יצחק נולד ב[[י"ג באייר]] [[תרפ"ד]] במינכן שב[[גרמניה]] לאביו ר' [[אהרן מאיר|אהרון מאיר]], שסייע רבות ליהודים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. במשך שנות ילדותו שהה בהלסינקי שבפינלנד. בהיותו ילד צעיר לימים פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ואביו ר' אהרון מאיר עזר רבות לפליטים יהודיים שהגיעו לפלינלנד.
-== ילדותו ==
+כשקפא הים הבלטי, בחורף [[תש"א]], ופסקו להגיע פליטים, החליטו הוריו לעזוב את [[אירופה]] ולעבור ל[[ארצות הברית]]. בסוף החורף הגיעה המשפחה לעיר פטסמו שבצפון פינלנד משם הפליגו באוניה "קרולינה טורדן". במהלך ההפלגה עלה ר' יצחק על גשר הפיקוד לצפות בשקיעה, אך נזכר שטרם התפלל תפילת [[מנחה]]. דקות ספורות לאחר שירד מגשר הפיקוד והחל בתפילה הופצצה הספינה ממטוסים גרמניים, וגשר הפיקוד היה הראשון שנפגע{{הערה|אזרח פנדי שהיה עם ר' יצחק על גשר הפיקוד נהרג במקום.}}. הספינה כולה החלה להתלקח, והקברניט שיגר קריאות הצלה. ספינת מלחמה בריטית שהייתה בקרבת מקום חילצה ב[[ניסים]] את הנוסעים. הניצולים שוכנו באי ליד העיר חופי, בתוך בסיס צבאי.
-ר' יצחק נולד במינכן שב[[גרמניה]], ובמשך שנות ילדותו שהה בהלסינקי שבפינלנד. בהיותו ילד צעיר לימים פרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואביו ר' אהרון מאיר עזר רבות לפליטים יהודיים שהגיעו לפלינלנד.
+אחרי מספר חודשי המתנה, ב[[ליל הסדר]], קיבלו הנוסעים הודעה כי ב[[שבת]] הקרובה תצא אוניה לעבר ארצות הברית. בשל קדושת השבת החליט אביו ר' אהרון, להישאר באי, [[מסירות נפש|למרות הסכנה שבדבר]], עד להזדמנות אחרת שלא תפגע בשמירת השבת. כעבור שבועיים עלו על אוניה אחרת, אז התברר להם כי האוניה הראשונה הוטבעה על ידי הגרמנים.
-=== הבריחה מאירופה ===
-כשקפא הים הבלטי, בחורף [[תש"א]], ופסקו להגיע פליטים, החליטו הוריו לעזוב את [[אירופה]] ולעבור ל[[ארצות הברית]]. בסוף החורף הגיעה המשפחה לעיר פטסמו שבצפון פינלנד משם הפליגו באוניה "קרולינה טורדן". במהלך ההפלגה עלה ר' יצחק על גשר הפיקוד לצפות בשקיעה, אך נזכר שטרם התפלל תפילת [[מנחה]]. דקות ספורות לאחר שירד מגשר הפיקוד והחל בתפילה הופצצה הספינה ממטוסים גרמניים, וגשר הפיקוד היה הראשון שנפגע{{הערה|אזרח פנדי שהיה עם ר' יצחק על גשר הפיקוד נהרג במקום.}}. הספינה כולה החלה להתלקח, והקברניט שיגר קריאות הצלה. ספינת מלחמה בריטית שהייתה בקרבת מקום חילצה ב[[נסים]] את הנוסעים. הניצולים שוכנו באי ליד העיר חופי, בתוך בסיס צבאי.
+===ב[[ארצות הברית]]===
-אחרי מספר חודשי המתנה, ב[[ליל הסדר]], קיבלו הנוסעים הודעה כי ב[[שבת]] הקרובה תצא אוניה לעבר ארצות הברית. בשל קדושת השבת החליט אביו ר' אהרון, להישאר באי, [[מסירות נפש|למרות הסכנה שבדבר]], עד להזדמנות אחרת שלא תפגע בשמירת השבת. כעבור שבועיים עלו על אוניה אחרת, אז התברר להם כי האוניה הראשונה הוטבעה על ידי הגרמנים.
+כשהגיעו ל[[ניו יורק]] נכנסה המשפחה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]]. במהלך ה[[יחידות]] סיפרו לרבי על ניסי ההצלה שחוו בדרכם לארצות הברית. [[הרבי הריי"צ]] הרים את ידיו ואמר שה[[השגחה העליונה]] הצילה אותם לא רק בגלל ה[[בטחון]] שהיה להם, אלא גם כדי שיוכלו להפיץ את ה[[יהדות]] במקומם החדש.
-== בארצות הברית ==
+שלושים שנה מאוחר יותר הורה לו הרבי לכתוב את סיפור ההצלה ב[[שיחות לנוער]]. הסיפור הופיע בארבעה פרקים{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=232&lang=hebrew שטורעם]}}.
-כשהגיעו ל[[ניו יורק]] נכנסה המשפחה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]. במהלך היחידות סיפרו לרבי על ניסי ההצלה שחוו בדרכם לארצות הברית. הרבי הריי"צ הרים את ידיו ואמר שה[[השגחה העליונה]] הצילה אותם לא רק בגלל ה[[בטחון]] שהיה להם, אלא גם כדי שיוכלו להפיץ את היהדות במקומם החדש.
+===עם [[הרבי]]===
-שלושים שנה מאוחר יותר הורה [[הרבי]] לר' יצחק לכתוב את סיפור ההצלה ב[[שיחות לנוער]]. הסיפור הופיע בארבעה פרקים.
+מאז הגיעו לניו יורק הקפיד אביו לבקר תכופות ב-[[770]], והוא החל לשמור על קשר עם הרבי (בהיותו חתן הרבי הריי"צ, טרם נהיה ל[[רבי]]). קשר מיוחד נרקם בינו לבין הרבי, ולאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] היה ר' יצחק מהבודדים שזכו להתפלל כל יום במניין של הרבי [[770#קומה שנייה ושלישית|בקומה השניה]]. כל יום לאחר [[תפילת שחרית]] היה הרבי קורא לר' יצחק ומשוחח איתו בענייניו האישיים.
-=== עם הרבי ===
+באחת השנים שלאחר [[הרבי#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות]], התוועד הרבי ב[[שבת מברכים]], ולאחר ה[[התוועדות]] קם הרבי ממקומו ותפס את ר' יצחק ור' [[משה טלישבסקי]] לריקוד קצר, ובסיומו איחל: {{ציטוטון|איך וועל קומען צו אייך אויף שמחות}} (תרגום חופשי: אני אבוא אליכם לשמחות).
-מאז הגיעו לניו יורק הקפיד אביו לבקר תכופות ב-[[770]], ור' יצחק החל לשמור על קשר עם הרבי (בהיותו חתן הרבי הריי"צ, טרם נהיה ל[[רבי]]). קשר מיוחד נרקם בינו לבין הרבי, ולאחר הסתלקות הרבי הריי"צ היה ר' יצחק מהבודדים שזכו להתפלל כל יום במניין של הרבי [[770#קומה שניה ושלישית|בקומה השניה]]. כל יום לאחר תפילת שחרית היה הרבי קורא לר' יצחק ומשוחח איתו בענייניו האישיים.
+בשנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את זוגתו מרת זלדה, בת החסיד ר' [[משה זלמן קמינצקי]].
-באחת השנים שלאחר [[הרבי#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות]], התוועד הרבי ב[[שבת מברכים]], ולאחר ההתוועדות קם הרבי ממקומו ותפס את ר' יצחק ור' [[משה טלישבסקי]] לריקוד קצר, ובסיומו איחל: {{ציטוטון|איך וועל קומען צו אייך אויף שמחות}} (תרגום חופשי: אני אבוא אליכם לשמחות).
+ר' יצחק נפטר ב[[י' ניסן]], [[שבת הגדול]] ה'[[תשס"ו]].
-בשנת [[תשי"ז]] נשא את זוגתו מרת זלדה, בת החסיד ר' [[משה זלמן קמינצקי]].
 == עסקיו ==
-כששהתה משפחתו באי פארו ליד חופי, לא הייתה לר' יצחק מסגרת לימודים, ומשעמום הלך לעזור בסניף הדואר המקומי. בגלל שיבוש התקשורת בזמן המלחמה הנפיק מושל האי 5,000 בוליים עצמאיים עבור הצרכים השוטפים עד לסיום המלחמה. פקיד בסניף דואר המליץ לר' יצחק לרכוש חלק מהבולים, כי בסיום המלחמה ערכם יגדל. הילד שכנע את אביו, וזה רכש 100 בולים. כשהגיעו לארצות הברית בחוסר כל, מכרו את הבולים תמורת כסף רב.
+כששהתה משפחתו באי פארו ליד חופי, לא הייתה לר' יצחק מסגרת לימודים, ומשעמום הלך לעזור בסניף הדואר המקומי. בגלל שיבוש התקשורת בזמן המלחמה הנפיק מושל האי 5,000 בוליים עצמאיים עבור הצרכים השוטפים עד לסיום המלחמה. פקיד בסניף הדואר המליץ לר' יצחק לרכוש חלק מהבולים, כי בסיום המלחמה ערכם יגדל. הילד שכנע את אביו, וזה רכש 100 בולים. כשהגיעו לארצות הברית בחוסר כל, מכרו את הבולים תמורת כסף רב.
+{{ציטוט-צף|עליך ניתן לומר את הפסוק 'ואת יהודה שלח לפניו גושנה'. אנחנו שולחים אותך בבחינת "שלח לפניו" כדי להכין מקום לבתי חב"ד|הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חודקוב]] אל ר' יצחק, כשחזר מאחת מנסיעותיו}}
 לאחר שהתחתן חשב לחזור לעסקי הבולים אותם התחיל בקטנותו. הוא שאל על כך את הרבי, והרבי ברכו, ואף נתן לו צ'ק על סך 200 דולר מקופת הרבי הריי"צ. הרבי הציע לו לנסוע ל[[פאריז]], שם שוק הבולים טוב למסחר.
-טרם כל עסקה שביצע שלח את החוזה לרבי לקבל את עצה וברכה, והצליח ליצור קשרים מיוחדים עם ראשי דואר ושרים במדינות עולם שלישי.
+טרם כל עסקה שביצע שלח את החוזה לרבי לקבל עצה וברכה, והצליח ליצור קשרים מיוחדים עם ראשי דואר ושרים במדינות עולם שלישי.
 בפעם הראשונה שהנפיק בעצמו בולים בפארגוואי, שלח את תמונות הבולים לרבי וביקש ברכה. הרבי ענה שהציורים על הבולים צריכים להיות חיוביים כדי להשפיע לטובה על אזרחי המדינה.
-{{ציטוט-צף|עליך ניתן לומר את הפסוק 'ואת יהודה שלח לפניו גושנה'. אנחנו שולחים אותך בבחינת "שלח לפניו" כדי להכין מקום לבתי חב"ד|מדברי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חודקוב]] אל ר' יצחק, כשחזר מאחת מנסיעותיו}}
 פעמים רבות הורה לו הרבי: {{ציטוטון|ירבה בנסיעות}}. את נסיעותיו היה מנצל להפצת יהדות ומסירת [[תשמישי קדושה]] ליהודים במקומות נידחים. באחת הפעמים שחזר מנסיעה ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יצחק, דו ביסט א ביזנעס מענטש דארפסטו געדנקען מאכען ביזנעס...}} (תרגום חופשי: יצחק, אתה סוחר ואל תשכח לעשות עסקים...).
-ר' יצחק נפטר ב[[י' ניסן]], [[שבת הגדול]] ה'[[תשס"ו]].
+==משפחתו==
+*חתנו, הרב פרץ גרינוולד - לונג ביץ', קליפורניה
+בנו, הרב יוסף-שליח בניו אורלינס
-== לקריאה נוספת ==
+==לקריאה נוספת==
+*'''שנים שהם אחד''', בעריכת [[זושא וולף]], חורף תשפ"ה
-* רפי דינרי, [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גיליון 874.
+== קישורים חיצוניים ==
+*רפי דינרי, '''נסיעת עסקים בשביל הרבי''', [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/tag/874 בית משיח גיליון 874], ע' 110
+*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=45319 היהודי היחיד שהרבי מצא במדינת גויאנה ● סיפור מטלטל] {{שטורעם}}
+*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=445 חסיד של 'מבצע תפילין'] {{שטורעם}}
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:נמס, יצחק}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נעמעס יצחק]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]
+[[קטגוריה:משפחת קמינצקי]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]
+[[en:Yitzchak Nemes]]