אריה זאב ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
 
(82 גרסאות ביניים של 36 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
החסיד ר' '''אריה זאב ליפסקר''' נולד בשנת [[תרס"ו]] בפולטבה לאביו רב העיר ר' חיים-צבי, שהיה מחשובי חסידי [[חב"ד]] בעיר.
{{מקורות}}
[[קובץ:אריה ליפסקער.png|ממוזער|250px|הרב ליפסקר]]
החסיד ר' '''אריה זאב ליפסקר''' ([[י"ב טבת]] [[תרס"ו]] - [[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]]) היה משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[גרוזיה]] וממייסדי שיכון חב"ד ב[[לוד]].


בשנת [[תר"פ]] נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטבה]]. בשנת [[תרפ"ו]] מונה למשגיח ב[[תומכי תמימים ראמען]], לאחר מכן היה משגיח ב[[תומכי תמימים נעוול]] וב[[תומכי תמימים ויטבסק]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[יטבת]] [[תרס"ו]] ב[[פולטבה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי [[חב"ד]].


בשנת [[תרצ"א]] נישא לרעייתו הגב' מלכה מנקין.
בשנת [[תר"פ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]]. בשנת [[תרפ"ו]] מונה ל[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים ראמען]], לאחר מכן היה משגיח ב[[תומכי תמימים נעוול]] וב[[תומכי תמימים ויטבסק]].


בשנת [[תרצ"ב]] נשלח ע"י [[אדמו"ר הריי"צ]] לשליחות ב[[גרוזיה]], ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.
בשנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מלכה למשפחת מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).


בשנת [[תש"ו]] ברח ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התיישב ב[[כפר חב"ד]] ומאוחר יותר היה בראש מקימי [[שיכון חב"ד לוד]]. הוא תכנן את המוסדות וייסד את בית הכנסת המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו).
בשנת [[תרצ"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשליחות ב[[גרוזיה]], ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.


נפטר בי"ט [[מנחם אב]] [[תשל"א]].
בשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ליפסקר אריה זאב]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ליפסקר אריה זאב]]
היטה כתף להקמת מוסדות חינוך וייסד את [[בית הכנסת]] המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - "בית אריה").


ילדיו
נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל]].
חיים צבי ליפסקר, פתח תקוה
כראש קהילת חב"ד בפתח תקוה ולוחם מלחמות ה' למען ארץ ישראל עם ישראל ותורת ישראל תוך מסירות נפש וקידוש שם שמים. נולד י"ט בשבט ה'תרצ"ד נפטר בכ"ח תשרי שנת ה'תשס"ב מנ"כ בהר המנוחות


נכדיו
==משפחתו==
נפתלי ליפסקר, פתח תקוה
* רעייתו, מלכה - נפטרה [[ה' אלול]] [[תשנ"ה]].
מרדכי ליפסקר, נחלת הר חב"ד
*בתו חיה צביה - נפטרה [[ט' תמוז]] [[תשע"ז]]-, רעיית ר' יעקב גרוסמן - לוד.
*בנו, ר' [[חיים צבי ליפסקר]] - מראשי קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*בנו, ר' [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|בערק'ה]], [[כפר חב"ד]].
*בנו, ר' [[מנחם מן ליפסקר]] - [[תל אביב]].
*בנו, ר' [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר]] - משלוחי הרבי ב[[פילדלפיה]], [[ארצות הברית]].
*בנו, ר' [[אליהו ליפסקר]] - בעל תפילה, מוזיקאי, ובעל מנגן - [[קראון הייטס]].
*בתו מרת בת שבע - נפטרה [[א' תמוז]] [[תשע"ז]]-, רעיית ר' [[פרץ פייגינסון]] - [[קראון הייטס]].
*בנו, הרב [[בן ציון ליפסקר]], רב העיר [[ערד]].
*בנו, ר' [[ישראל רפאל ליפסקר]] - [[ראשון לציון]].
*בנו, ר' [[פתחיה ליפסקר]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*ביתו מרת זהבה - רעיית ר' [[שניאור זלמן פערלאוו]] - [קראון הייטס]
*בנו, ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (קרית מלאכי)|יוסף יצחק ליפסקר]] - [[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|בעבר - ב[[נצרת עלית]].}}.
*בתו מרת הניה רבקה - נפטרה [[ט"ו חשוון]] [[תשע"ה]]-, רעיית ר' [[יהושע רסקין (קרית מלאכי)|יהושע רסקין]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, ר' [[מוטי ליפסקר|מרדכי (מוטי) ליפסקר]] - לוד.
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפסקר, אריה זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]

גרסה אחרונה מ־18:14, 14 באוגוסט 2024

החסיד ר' אריה זאב ליפסקר (י"ב טבת תרס"ו - י"ט מנחם אב תשל"ה) היה משלוחי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה וממייסדי שיכון חב"ד בלוד.

הרב ליפסקר

תולדות חייםעריכה

נולד בי"ב טבת תרס"ו בפולטבה לאביו הרב חיים צבי ליפסקר שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי חב"ד.

בשנת תר"פ נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים פולטובה. בשנת תרפ"ו מונה למשגיח בתומכי תמימים ראמען, לאחר מכן היה משגיח בתומכי תמימים נעוול ובתומכי תמימים ויטבסק.

בשנת תרצ"א נשא את רעייתו מרת מלכה למשפחת מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).

בשנת תרצ"ב נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לשליחות בגרוזיה, ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.

בשנת תש"ו הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו ביציאת רוסיה תש"ו, ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו תש"ט עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה בלוד והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.

היטה כתף להקמת מוסדות חינוך וייסד את בית הכנסת המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - "בית אריה").

נפטר בי"ט מנחם אב תשל"ה.

משפחתועריכה

הערות שוליים

  1. בעבר - בנצרת עלית.