לבוש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:41, 17 בפברואר 2023

המונח "לבוש" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לבוש חסידי.

לבוש הוא הכלי באמצעותו מתבטאים כוחות הנפש. לנפש שלושה לבושים מחשבה, דיבור ומעשה.

המושג 'לבושים' מורה שהוא אינו האדם עצמו על מקיף עליו, כמו בגד שאדם לובש, שמתי שרוצה יכול לפושטו ולהחליף לבגד אחר, כך גם בלבושי הנפש, האדם יכול בכל זמן לשנות ולהחליף את לבושי נפשו.

הלבושים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחשבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מחשבה

מחשבה נחשבת כלבוש המאוחד עם הנפש, ולכן בתורת החסידות ישנו דגש מיוחד על הצורך בשמירה מיוחדת על לבוש זה, שלא לחשוב מחשבות אסורות, כי על ידי השחתת לבוש המחשבה, נפגמת גם הנפש. ב'לבוש' זה באים לידי ביטוי בעיקר, הכוחות השכליים (חב"ד) של האדם.

לפי שיטת אדמו"ר הזקן בספר התניא, כאשר מתעוררים באדם מחשבות זרות בשעת התפילה, לא יעסוק בהעלאת המידות שבהם, מכיון שדבר זה נאמר רק בצדיקים שהמחשבות זרות נופלות להם ממחשבותיהם הרעות של אחרים כדי להעלותם, ולא למי שהוא עצמו משוקע בבוץ, שהוא אינו יכול להעלות את המחשבות כל עוד שהוא עצמו משוקע בבוץ. העצה לכך היא, להסיח את דעתו מהמחשבות, ולהתייחס עליהם כגוי העומד עליו לבלבלו באמצע תפילת העמידה, שאם יענה לו רק יעורר אותו להמשיך יותר בהטרדותיו, ולכן לא יענה לו - ולהן - מטוב ועד רע, עד שיעלמו.

יהודי אחד התאונן בפני הרבי על מחשבות זרות המבלבלות אותו. הרבי השיב לו: א. ידוע עצה היעוצה בזה לכל לראש, לבדוק את התפילין שלו שתהיינה כשרות כדין. ב. כן גם יסיח דעתו מכל מחשבות המטרידים אותו, לא על ידי מלחמה עימם, אלא על ידי העתקת המחשבה לענינים אחרים, ועדיף בעניני תורה, מכיון שמעט אור דוחה הרבה מהחושך.^[1]

דיבור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – דיבור

דיבור הוא לבוש האמצעי של הנפש. ב'לבוש' זה באים לידי ביטוי בעיקר, כוחות הרגש (חג"ת) של האדם.

מעשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מעשה

מעשה הוא לבוש השלישי של הנפש. ב'לבוש' זה באים לידי ביטוי בעיקר, כוחותיו ההתנהגותיים (נהי"מ) של האדם.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב צמח דוד וקסמן, מעלתם של לבושי הנפש על נר"נ, הערות וביאורים אהלי תורה פרשת משפטים שקלים תשפ"ג, עמוד 38

הערות שוליים

↑ אגרות קודש תש"כ חלק י"ח, עמ' ער.

[1] אגרות קודש תש"כ חלק י"ח, עמ' ער.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''לבושים''' הינם השם ללבושי ה[[נפש]], בזה נכללים ה[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]]. 'לבושים' מורה שהמחשבה, הדיבור או המעשה אינם האדם עצמו. על דרך בגד שאדם לובש, שמתי שרוצה יכול לפושטו ולהחליף לבגד אחר, כך גם בלבושי הנפש, האדם יכול בכל זמן לשנות את המחשבה, דיבור ומעשה שלו.
+{{ערך חסר|כל הערך=כן}}
+{{מפנה|לבוש|לבוש חסידי}}
+'''לבוש''' הוא ה[[כלי]] באמצעותו מתבטאים [[כוחות הנפש]]. לנפש שלושה לבושים '''מחשבה''', '''דיבור ומעשה'''.
-בלבושים עצמם נחשבת המחשבה כלבוש המאוחד עם הנפש, ולכן בתורת החסידות ישנו דגש מיוחד על הצורך בשמירה מיוחדת על לבוש המחשבה, שלא לחשוב מחשבות אסורות, כי על ידי השחתת לבוש המחשבה, נפגמת גם הנפש.
+המושג 'לבושים' מורה שהוא אינו האדם עצמו על מקיף עליו, כמו [[בגד]] שאדם לובש, שמתי שרוצה יכול לפושטו ולהחליף לבגד אחר, כך גם בלבושי הנפש, האדם יכול בכל זמן לשנות ולהחליף את לבושי נפשו.
-==ראו גם==
+==הלבושים==
-*[[מחשבה]]
+===מחשבה===
-*[[דיבור]]
+{{ערך מורחב|מחשבה}}
-*[[מעשה]]
+מחשבה נחשבת כלבוש המאוחד עם הנפש, ולכן ב[[תורת החסידות]] ישנו דגש מיוחד על הצורך בשמירה מיוחדת על לבוש זה, שלא לחשוב מחשבות [[איסור|אסורות]],
+כי על ידי השחתת לבוש המחשבה, נפגמת גם הנפש. ב'לבוש' זה באים לידי ביטוי בעיקר, הכוחות השכליים ([[חב"ד]]) של האדם.
-[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
+לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]], כאשר מתעוררים באדם מחשבות זרות בשעת התפילה, לא יעסוק בהעלאת המידות שבהם, מכיון שדבר זה נאמר רק ב[[צדיקים]] שהמחשבות זרות נופלות להם ממחשבותיהם הרעות של אחרים כדי להעלותם, ולא למי שהוא עצמו משוקע בבוץ, שהוא אינו יכול להעלות את המחשבות כל עוד שהוא עצמו משוקע בבוץ. העצה לכך היא, להסיח את דעתו מהמחשבות, ולהתייחס עליהם כ[[גוי]] העומד עליו לבלבלו באמצע [[תפילת העמידה]], שאם יענה לו רק יעורר אותו להמשיך יותר בהטרדותיו, ולכן לא יענה לו - ולהן - מטוב ועד רע, עד שיעלמו.
+[[יהודי]] אחד התאונן בפני הרבי על מחשבות זרות המבלבלות אותו. [[הרבי]] השיב לו: א. ידוע עצה היעוצה בזה לכל
+לראש, לבדוק את ה[[תפילין]] שלו שתהיינה כשרות כדין. ב. כן גם יסיח דעתו
+מכל מחשבות המטרידים אותו, לא על ידי מלחמה עימם, אלא על ידי העתקת המחשבה לענינים אחרים, ועדיף בעניני תורה, מכיון שמעט אור דוחה הרבה מהחושך.{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [[תש"כ]] חלק י"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&hilite=84a38ff3-c25e-4df6-8ad1-cabd7ff76078&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' ער].}}
+===דיבור===
+{{ערך מורחב|דיבור}}
+דיבור הוא לבוש האמצעי של הנפש. ב'לבוש' זה באים לידי ביטוי בעיקר, כוחות הרגש ([[חג"ת]]) של האדם.
+===מעשה===
+{{ערך מורחב|ערך=[[מעשה]]}}
+מעשה הוא לבוש השלישי של הנפש. ב'לבוש' זה באים לידי ביטוי בעיקר, כוחותיו ההתנהגותיים ([[נהי"מ]]) של האדם.
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב צמח דוד וקסמן, '''[https://drive.google.com/file/d/11-lE7dkwcOoaEQ2vH17gfCjlcPHTNOCO/view מעלתם של לבושי הנפש על נר"נ]''', הערות וביאורים אהלי תורה פרשת משפטים שקלים תשפ"ג, עמוד 38
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:נפש אלוקית]]