יהושע פישל שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־06:19, 18 בנובמבר 2024

פרופסור יהושע פישל שניאורסון (ד' תמוז תרמ"ח - ה' סיון תשי"ח) היה ממשפחת אדמו"רי חב"ד קאפוסט שהתמחה בפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת הנפש. היה סופר בעל שיעור קומה, בין חיבוריו כתב כותרים הקשורים בעולמה של חסידות חב"ד.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה הרב של הומל וסטארדוב שבאימפריה הרוסית, בנו של הרב שלום דובער שניאורסון (מרציצה), נכדו של הרבי הצמח צדק.

בילדותו למד בחדר המקומי ובישיבה, ובגיל 17 הוסמך לרבנות. לאחר מכן עבר ללמוד בגימנסיה בהומל וסיימה בדרגת 'מצטיין'. למד רפואה באוניברסיטת ברלין, קיבל תואר דוקטור באקדמיה הצבאית בפטרבורג.

ב-1920 נתמנה לפרופסור באוניברסיטה המקומית בקייב, שם ייסד פקולטה לפדגוגיה רפואית, ונעשה לדקאן שלה. ערך רבעון עברי בשם "קדימה" שהיה מוקדש לפסיכולוגיה ולפילוסופיה של הדת, ממנו יצא גיליון אחד. פרסם את ספרו "הפסיכולוגיה האינטימית של הילד" (2 חלקים), (תחילה ברוסית ולאחר מכן בגרמנית וביידיש וחלקה בעברית), וכן את ספרו "התקופה הקטסטרופאלית והדור הגדל".

ב-1921 עבר לוורשה, שם עסק בפסיכו-היגיינה לילדים ומונה כמנהל מחלקה בתחום זה. השתתף בעריכת הירחון הפדגוגי הפסיכולוגי "תרבות". בשנת 1922 עבר לברלין, יסד גם שם תחנה פסיכוהיגיינית. הוציא עם אחרים את הרבעון לסוציולוגיה ופילוסופיה של התרבות בשם "עטאס", כמו כן הוציא בגרמנית (ומאוחר יותר בעברית, ביידיש ובאנגלית) את ספרו (שהיה יסוד לשיטתו לאחר מכן, "הדרך אל האדם, יסודות "מדע-האדם הפסיכולוגי" ותורת העצבנות"), ואת הספר "דרכים חדשות בפסיכולוגיה הסוציאלית" בעברית וביידיש. באותן השנים הוציא את הרומן ההיסטורי "חיים גראביצר" ביידיש, שתורגם לאחר מכן לעברית על ידי אברהם שלונסקי בהוצאת "שוקן".

ב-1927 עבר לארצות הברית, והמשיך לעסוק בפסיכו-היגיינה לילדים. נתמנה למרצה לפסיכולוגיה בסמינריון למורים, והוציא רבעון ביידיש בשם "מענטש-וויססנשאפט" (חכמת אנוש). בשנים אלו הוציא לאור שני רומנים ביידיש: "קאראהאד" (מחול) ו"די אידישע נקמה" (הנקמה היהודית).

ב-1933 חזר לוורשה, שם יסד תחנה פסיכוהיגיינית על יד אגודת הבריאות 'טאז', והוציא שם בשפת היידיש את ספריו, "פדגוגיה רפואית אינטימית", "הפסיכולוגיה של ישראל והעמים", ואת הרומן "גרענאדיר שטראסע" (תורגם אחר כך לעברית בשם "יוהאן קטנר").

ב-1937 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, שם התמנה לתפקיד ניהול פסיכולוגי וחינוכי בעיריית תל אביב. בשנים אלה טיפל בילדים בעלי פיגור. פעל למען שמירת השבת וצביונה הדתי של העיר. נפטר בערב שבועות, ה' בסיוון ה'תשי"ח, 24 במאי 1958 ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק, סמוך לנחלת אדמו"רי צ'רנוביל.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ייחוסו לאדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בד' תמוז תרמ"ח לאביו הרב שניאור זלמן מסטארדוב היה רבם של העיירות החסידיות רעפקא, הומיל וסטארדוב ומידידיו של אדמו"ר הרש"ב. אבי אביו, היה האדמו"ר שלום בער מרצ'יצ'ה, בן הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן אדמו"ר הצמח צדק.

עם אדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמר על קשר עם אדמו"ר הריי"צ ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שכשרופאיו של אדמו"ר הריי"צ המליצו לו לספר לידיד דברים שבליבו, בחר בפישל ^[1]. באגרות הקודש של הרבי הריי"צ מופיעות כמה וכמה אגרות אל פישל שניאורסון (ואודותיו). באחת האגרות, הרבי הריי"צ מזמינו לבוא אליו לביקור במרינבד (לשם עמד לנסוע למנוחה), "ששם יהיה אצלנו העת חופשי יותר, ולקחת העונג לדבר יותר ביחד" ^[2]. במכתב משנת ת"ש, הרבי הריי"צ מכנה את פישל שניאורסון: "כבוד ידידי, החכם הנודע לשם תהילה ותפארת, בעל מדות תרומיות, גזע תרשישים, וו"ח אי"א מוה"ר פישל שי', המכוּנה פראפיסור שניאורסאהן". ^[3]. במכתב נוסף, הרבי הריי"צ מאחל לפישל שניאורסון מזל טוב לרגל בואו בקשרי השידוכים. ^[4].

מאוחר יותר, כאשר התגורר בתל אביב, ישב בהתוועדות חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה 'משקה' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי ש"לפני קריאת שמע שעל המיטה הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים, במצטרך לו בגשמיות וברוחניות", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד בהתקשרות בין חסיד לרבי.

לפי עדות הגב' טובה שכטר, בתו של פישל שניאורסון, אביה חש קרבה והערכה רבה לרבי הריי"צ. היא זוכרת כיצד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, ראתה בפעם היחידה בחייה את אביה בוכה בכי תמרורים ואף יושב שבעה על הרבי הריי"צ ונוהג מנהגי אבלות, ביטוי לקרבתו המיוחדת לרבי הריי"צ ולעולמה של חסידות חב"ד. ^[5].

במכתב לר' אברהם פריז מורה לו הרבי לשלוח את בנו (שלום בער) אשר היה במצוקה נפשית קשה, לטיפול אצל פישל שניאורסאהן ש"מבין לרוח הבחור החב"די", לצד החשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו של בחור הישיבה^[6].

בתחום הספרותי[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית (כמו כוחה של סנגוריה), סיפורי חסידים (סיפורי התגלות חסידיים), ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה ועוד. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, מטבע הדברים זכר ושימר סיפורי חסידים רבים שלא הגיעו לשמע אוזניים של החסידים והיו נחלתם של בית רבי בלבד. בכתביו ניכרה החיבה לחסידות חב"ד למרות שעזב אותה.

אחד מספריו הידועים הוא הפרוזה "חיים גראביצער" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי חסידות חב"ד, קשייו ומשבריו. בסך הכול ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון.

מספריו

התייחסויות הרבי לספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר שלח פישל לרבי את ספרו סיפורי התגלות חסידיים, קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד^[7]. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו כוחה של סנגוריה, סייע^[^{דרוש מקור]} לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר^[8].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בערב חג השבועות תשי"ח (1958).

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה נשוי למרת חנה רייזל לבית רייס, מהעיר קובנה שבליטא. לאחר השתקעותם בתל אביב, שימשה כיועצת משפטים ברבנות העיר תל אביב, ועסקה בהשכנת שלום בבתי ישראל. לזוג נולדה בת יחידה - מרת טובה, שהייתה נשואה לר' יצחק שכטר.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

'הפרופסור לבית שניאורסון', הרב ברוך שלום קליין, שטורעם נט.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיים גראביצר, מהדורת ידיעות אחרונות תשס"ג, אחרית דבר על המחבר מאת נתנאל לדרברג.

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא

שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן

הרבנית שיינא

דובער - אדמו"ר האמצעי

?

מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק

שמואל - אדמו"ר המהר"ש

שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב

הרבנית שטערנא שרה

רבי לוי יצחק

הרבנית חנה

יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ

מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א

חיה מושקא

↑ ראו: חיים גראביצר, הוצ' ידיעות אחרונות, בנספח, עמ' 571. ושם מופיע קטע ממכתב מפישל שניאורסון לחוקר הקבלה גרשום שלום משנת 1935, ובו כותב לו: "אתמול ראיתי את הרבי מליובאוויץ שליט"א. אם יש לך איזה צורך בכתב יד או בעניינים דומים - אני תמיד נכון לשרתך" (המכתב כיום בארכיון לחינוך של אוניברסיטת תל אביב). ממכתב זה נראה שאולי הייתה לפישל שניאורסון גישה לספריית הרבי הריי"צ והוא הורשה לעיין בכתבי היד שבה.
↑ אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יא, עמ' תה
↑ אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד, עמ' שנט
↑ אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יג, עמ' רעא
↑ חיים גראביצר, הוצ' ידיעות אחרונות, בנספח, עמ' 572.
↑ נדפס בספר "אחד היה אברהם". המכתב בלשונו: "הרב אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל מידות חכם ונבון מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן - יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי ישיבה ואותם שקיבלו חינוך חסידותי"
↑ https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=146
↑ https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=146

[1] ראו: חיים גראביצר, הוצ' ידיעות אחרונות, בנספח, עמ' 571. ושם מופיע קטע ממכתב מפישל שניאורסון לחוקר הקבלה גרשום שלום משנת 1935, ובו כותב לו: "אתמול ראיתי את הרבי מליובאוויץ שליט"א. אם יש לך איזה צורך בכתב יד או בעניינים דומים - אני תמיד נכון לשרתך" (המכתב כיום בארכיון לחינוך של אוניברסיטת תל אביב). ממכתב זה נראה שאולי הייתה לפישל שניאורסון גישה לספריית הרבי הריי"צ והוא הורשה לעיין בכתבי היד שבה.

[2] אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יא, עמ' תה

[3] אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד, עמ' שנט

[4] אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יג, עמ' רעא

[5] חיים גראביצר, הוצ' ידיעות אחרונות, בנספח, עמ' 572.

[6] נדפס בספר "אחד היה אברהם". המכתב בלשונו: "הרב אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל מידות חכם ונבון מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן - יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי ישיבה ואותם שקיבלו חינוך חסידותי"

[7] ttps://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=146

[8] ttps://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=146

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:פישל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|פרופ' שניאורסון בצעירותו]]
+[[קובץ:פישל שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרופ' שניאורסון בצעירותו]]
-פרופסור '''יהושע פישל שניאורסון''' נולד בד' [[תמוז]] [[תרמ"ח]] לאביו הרב [[שניאור זלמן מסטארדוב]] שהיה נינו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
+פרופסור '''יהושע פישל שניאורסון''' ([[ד' תמוז]] [[תרמ"ח]] - [[ה' סיון]] [[תשי"ח]]) היה ממשפחת אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט]] שהתמחה בפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת ה[[נפש]]. היה סופר בעל שיעור קומה, בין חיבוריו כתב כותרים הקשורים בעולמה של חסידות חב"ד.
-אביו, הרב שניאור זלמן שניאורסון, היה רבם של העיירות החסידיות רעפקא, הומיל וסטארדוב ומידידיו של אדמו"ר הרש"ב. אבי אביו, היה האדמו"ר רבי שלום בער מרצ'יצ'ה, בן הרה"ק הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע זי"ע.
+==תולדות חייו==
+נולד לרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה הרב של הומל וסטארדוב שבאימפריה הרוסית, בנו של הרב שלום דובער שניאורסון (מרציצה), נכדו של הרבי הצמח צדק.
-פישל היה סופר ופרופסור לפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת ה[[נפש]]. ניחן בזכרון מיוחד ומטבע הדברים זכר סיפורי [[חסיד]]ים רבים שלא הגיעו לשמע אוזנים של החסידים והיו נחלתם של [[בית רבי]] בלבד.
+בילדותו למד בחדר המקומי ובישיבה, ובגיל 17 הוסמך לרבנות. לאחר מכן עבר ללמוד בגימנסיה בהומל וסיימה בדרגת 'מצטיין'. למד רפואה באוניברסיטת ברלין, קיבל תואר דוקטור באקדמיה הצבאית בפטרבורג.
-היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שרופאיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] המליצו לו לשוחח עימו אודות דברים שונים.
+ב-1920 נתמנה לפרופסור באוניברסיטה המקומית בקייב, שם ייסד פקולטה לפדגוגיה רפואית, ונעשה לדקאן שלה. ערך רבעון עברי בשם "קדימה" שהיה מוקדש לפסיכולוגיה ולפילוסופיה של הדת, ממנו יצא גיליון אחד. פרסם את ספרו "הפסיכולוגיה האינטימית של הילד" (2 חלקים), (תחילה ברוסית ולאחר מכן בגרמנית וביידיש וחלקה בעברית), וכן את ספרו "התקופה הקטסטרופאלית והדור הגדל".
-מאוחר יותר, כאשר התגורר בתל אביב, ישב בהתוועדות חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות  שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה 'משקה' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי נ"ע ש"לפני קריאת שמע שעל המיטה הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד בהתקשרות בין חסיד לרבי.
+ב-1921 עבר לוורשה, שם עסק בפסיכו-היגיינה לילדים ומונה כמנהל מחלקה בתחום זה. השתתף בעריכת הירחון הפדגוגי הפסיכולוגי "תרבות". בשנת 1922 עבר לברלין, יסד גם שם תחנה פסיכוהיגיינית. הוציא עם אחרים את הרבעון לסוציולוגיה ופילוסופיה של התרבות בשם "עטאס", כמו כן הוציא בגרמנית (ומאוחר יותר בעברית, ביידיש ובאנגלית) את ספרו (שהיה יסוד לשיטתו לאחר מכן, "הדרך אל האדם, יסודות "מדע-האדם הפסיכולוגי" ותורת העצבנות"), ואת הספר "דרכים חדשות בפסיכולוגיה הסוציאלית" בעברית וביידיש. באותן השנים הוציא את הרומן ההיסטורי "חיים גראביצר" ביידיש, שתורגם לאחר מכן לעברית על ידי אברהם שלונסקי בהוצאת "שוקן".
-יש עדות אחת עכ"פ לכך ש[[אדמו"ר שליט"א]] הפנה חסיד לטיפול אצלו. המכתב פורסם בספר על ר' [[אברהם פריז]] - "אחד היה אברהם", במכתב מורה הרבי לר' אברהם לשלוח את בנו (שלום בער ע"ה) אשר היה במצוקה נפשית קשה, לטיפול אצל פישל שניאורסאהן שמבין לרוח הבחור החב"די, לצד החשש כי  המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו של בחור הישיבה. המכתב בלשונו: "הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה ... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל [[מידות]] [[חכם]] ו[[נבון]] מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן – יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי [[ישיבה]] ואותם שקיבלו [[חינוך]] חסידותי".
+ב-1927 עבר לארצות הברית, והמשיך לעסוק בפסיכו-היגיינה לילדים. נתמנה למרצה לפסיכולוגיה בסמינריון למורים, והוציא רבעון ביידיש בשם "מענטש-וויססנשאפט" (חכמת אנוש). בשנים אלו הוציא לאור שני רומנים ביידיש: "קאראהאד" (מחול) ו"די אידישע נקמה" (הנקמה היהודית).
-חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית כמו "[[כוחה של סנגוריה]]", ספרי סיפורי חסידים כמו "[[סיפורי התגלות חסידיים]]", ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, פעמים כתב באהדת החסידים ופעמים בביקורת. הידוע מבין ספריו מהסוג השני הוא הפרוזה "[[חיים גראביצער]]" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי חסידות חב"ד, קשייו ומשבריו. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון.
+ב-1933 חזר לוורשה, שם יסד תחנה פסיכוהיגיינית על יד אגודת הבריאות 'טאז', והוציא שם בשפת היידיש את ספריו, "פדגוגיה רפואית אינטימית", "הפסיכולוגיה של ישראל והעמים", ואת הרומן "גרענאדיר שטראסע" (תורגם אחר כך לעברית בשם "יוהאן קטנר").
-בצעירותו השתייך ל[[ציונות]], אך בספריו מהשנים המאחרות יותר ניתן שוב להבחין ברוח האוהדת את דרכו המקורית - דרך [[חב"ד]].
+ב-1937 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, שם התמנה לתפקיד ניהול פסיכולוגי וחינוכי בעיריית תל אביב. בשנים אלה טיפל בילדים בעלי פיגור. פעל למען שמירת השבת וצביונה הדתי של העיר. נפטר בערב שבועות, ה' בסיוון ה'תשי"ח, 24 במאי 1958 ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק, סמוך לנחלת אדמו"רי צ'רנוביל.
-נפטר בה' [[סיון]], ערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשי"ח]].
+==קשריו עם חב"ד==
-[[תמונה:231194.jpg|250px|thumb|left|מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן]]
+====ייחוסו לאדמו"רי חב"ד ====
+נולד ב[[ד' תמוז]] [[תרמ"ח]] לאביו הרב [[שניאור זלמן מסטארדוב]] היה רבם של העיירות החסידיות [[רעפקא]], [[הומיל]] ו[[סטארדוב]] ומידידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. אבי אביו, היה ה[[אדמו"ר]] [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער מרצ'יצ'ה]], בן הרב [[מהרי"ל מקאפוסט]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].
-==התייחסויות הרבי לספריו==
+==== עם אדמו"רי חב"ד ====
+שמר על קשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שכשרופאיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] המליצו לו לספר לידיד דברים שבליבו, בחר בפישל {{הערה| ראו: חיים גראביצר, הוצ' ידיעות אחרונות, בנספח, עמ' 571. ושם מופיע קטע ממכתב מפישל שניאורסון לחוקר הקבלה גרשום שלום משנת 1935, ובו כותב לו: "אתמול ראיתי את הרבי מליובאוויץ שליט"א. אם יש לך איזה צורך בכתב יד או בעניינים דומים - אני תמיד נכון לשרתך" (המכתב כיום בארכיון לחינוך של אוניברסיטת תל אביב). ממכתב זה נראה שאולי הייתה לפישל שניאורסון גישה לספריית הרבי הריי"צ והוא הורשה לעיין בכתבי היד שבה.}}.
+באגרות הקודש של הרבי הריי"צ מופיעות כמה וכמה אגרות אל פישל שניאורסון (ואודותיו). באחת האגרות, הרבי הריי"צ מזמינו לבוא אליו לביקור במרינבד (לשם עמד לנסוע למנוחה), "ששם יהיה אצלנו העת חופשי יותר, ולקחת העונג לדבר יותר ביחד" {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יא, עמ' תה}}.
+במכתב משנת ת"ש, הרבי הריי"צ מכנה את פישל שניאורסון: "כבוד ידידי, החכם הנודע לשם תהילה ותפארת, בעל מדות תרומיות, גזע תרשישים, וו"ח אי"א מוה"ר פישל שי', המכוּנה פראפיסור שניאורסאהן". {{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד, עמ' שנט}}. במכתב נוסף, הרבי הריי"צ מאחל לפישל שניאורסון מזל טוב לרגל בואו בקשרי השידוכים. {{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יג, עמ' רעא}}.
-כאשר שלח פישל לרבי את ספרו [[סיפורי התגלות חסידיים]], קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו [[כוחה של סנגוריה]], סייע{{מקור}} לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר.
+מאוחר יותר, כאשר התגורר ב[[תל אביב]], ישב ב[[התוועדות]] חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה '[[משקה]]' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי ש"לפני [[קריאת שמע שעל המיטה]] הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים, במצטרך לו ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד ב[[התקשרות]] בין חסיד ל[[רבי]].
-==ראו גם==
+לפי עדות הגב' טובה שכטר, בתו של פישל שניאורסון, אביה חש קרבה והערכה רבה לרבי הריי"צ. היא זוכרת כיצד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, ראתה בפעם היחידה בחייה את אביה בוכה בכי תמרורים ואף יושב שבעה על הרבי הריי"צ ונוהג מנהגי אבלות, ביטוי לקרבתו המיוחדת לרבי הריי"צ ולעולמה של חסידות חב"ד. {{הערה| חיים גראביצר, הוצ' ידיעות אחרונות, בנספח, עמ' 572.}}.
-*[[סיפורי התגלות חסידיים (ספר)|סיפורי התגלות חסידיים]]
+במכתב לר' [[אברהם פריז]] מורה לו הרבי לשלוח את בנו (שלום בער) אשר היה במצוקה נפשית קשה, לטיפול אצל פישל שניאורסאהן ש"מבין לרוח הבחור החב"די", לצד החשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו של בחור הישיבה{{הערה|נדפס בספר "אחד היה אברהם". המכתב בלשונו: "הרב אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל [[מידות]] [[חכם]] ו[[נבון]] מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן - יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי [[ישיבה]] ואותם שקיבלו [[חינוך]] חסידותי"}}.
+== בתחום הספרותי==
+חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית (כמו [[כוחה של סנגוריה]]), סיפורי חסידים ([[סיפורי התגלות חסידיים]]), ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות ה[[שואה]] ועוד. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, מטבע הדברים זכר ושימר [[סיפורי חסידים]] רבים שלא הגיעו לשמע אוזניים של ה[[חסידים]] והיו נחלתם של [[בית רבי]] בלבד. בכתביו ניכרה החיבה לחסידות חב"ד למרות שעזב אותה.
+אחד מספריו הידועים הוא הפרוזה "[[חיים גראביצער]]" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי [[חסידות חב"ד]], קשייו ומשבריו. בסך הכול ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון.
+[[קובץ:231194.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן]]
+;מספריו:
+*[[סיפורי התגלות חסידיים]]
 *[[חיים גראביצר (ספר)|חיים גראביצר]]
-*[[כוחה של סנגוריה (ספר)|כוחה של סנגוריה]]
+*[[כוחה של סנגוריה]]
-*[[איש מפי איש (ספר)|איש מפי איש]]
+*[[הרופא והפילוסוף]]
+===התייחסויות הרבי לספריו===
+כאשר שלח פישל לרבי את ספרו [[סיפורי התגלות חסידיים]], קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד{{הערה|https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=146}}. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו [[כוחה של סנגוריה]], סייע{{מקור}} לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר{{הערה|https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=146}}.
+== פטירתו ==
+נפטר בערב [[חג השבועות]] [[תשי"ח]] (1958).
+==משפחתו==
+היה נשוי למרת חנה רייזל לבית רייס, מהעיר קובנה שבליטא. לאחר השתקעותם בתל אביב, שימשה כיועצת משפטים ברבנות העיר תל אביב, ועסקה בהשכנת שלום בבתי ישראל. לזוג נולדה בת יחידה - מרת טובה, שהייתה נשואה לר' יצחק שכטר.
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1787 'הפרופסור לבית שניאורסון'], הרב ברוך שלום קליין, [[שטורעם נט]].
+==לקריאה נוספת==
+*[[חיים גראביצר]], מהדורת ידיעות אחרונות תשס"ג, אחרית דבר על המחבר מאת נתנאל לדרברג.
 {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
-[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יהושע פישל]]
+{{מיון רגיל:שניאורסון, יהושע פישל}}
-[[קטגוריה:ידידי חב"ד|שניאורסון יהושע פישל]]
+[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:סופרים]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

יהושע פישל שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־06:19, 18 בנובמבר 2024

תוכן עניינים

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ייחוסו לאדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם אדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחום הספרותי[עריכה | עריכת קוד מקור]

התייחסויות הרבי לספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפריט ניווט