לקוטי דיבורים (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (35 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:לקוטי דבורים.jpg|שמאל|ממוזער|230px|שער הספר]] | ||
'''לקוטי דבורים''', הינה סדרת ספרים המכילה שיחות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. | '''לקוטי דבורים''', הינה סדרת ספרים המכילה שיחות ורעיונות חסידיים מ[[אדמו"ר הריי"צ]], וכן סיפורים חסידיים המביעים רעיונות יסודיים ועמוקיים בתורת החסידות. | ||
בשנת [[תש"נ]] יצאה מהדורה מתורגמת של הספר מ[[אידיש]] ללשון הקודש, על ידי הרב [[אברהם חנוך | ==תוכן הספר== | ||
הספר מכיל ארבעה חלקים. | |||
תוכן שיחות הליקוטים מלא בתביעה ודרישה בנוגע להתעסקות ב[[עבודת ה']] בפועל, [[סיפורי חסידים]] מהעבר עם הוראות לעתיד, וביאורי עניינים עמוקים ב[[תורת החסידות]]. | |||
בסוף חלק ד' נדפסה [[רשימת המאסר]], ובה תיאור המאורעות שהתרחשו בעת [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסר הרבי]] ב[[תרפ"ז]], וזכרונות מילדותו, שנזכר בהם במהלך המאסר. | |||
הליקוט הראשון המופיע בספר, שיחות [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] משנת [[תרצ"ג]], הינם{{הערה|אין זה מדויק. בשנת תר"ץ נדפסה מהדורא קמא של שיחת שמחת תורה של אותה שנה, ולאחר כמה שנים (תרצ"ז) נדפסה מהדורא בתרא -היא הנדפסת בלקוטי דיבורים. | |||
אך ייתכן שנדפסה ללא אישור מאדמו"ר הריי"צ.}} למעשה השיחות הראשונות ש[[הרבי הריי"צ]] נתן רשות להדפיסן. ייתכן שזה קרה בעקבות כך ש[[הרבי]] שהה בחודש זה במחיצתו ועסק בהעלאת הדברים על גבי הכתב בצורה מסודרת ואחראית. | |||
==מהדורות הספר== | |||
במקורו הודפס הספר רובו ב[[אידיש]] וחלקו ב[[לשון הקודש]]. הספר הודפס בארבעה חלקים שאוחדו לשתי כרכים. | |||
בשנת [[תש"נ]] יצאה מהדורה מתורגמת של הספר מ[[אידיש]] ללשון הקודש, על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. במהדורה בלשון הקודש הודפס הספר ב'''חמשה''' חלקים, שאוחדו לשלשה כרכים. החלק החמישי, הוא שיחות של אדמו"ר הריי"צ שלא נדפסו -בקונטרסים בפני עצמם- בתור לקוטי דיבורים [חלקם בתור "קונטרסים" -הכינוי המקובל למאמרים] ונדפסו בתור הוספה בסופם של כל אחד מארבעת חלקי הלקוטי דיבורים. | |||
בשנת תשפ"א נשלמה הדפסת [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]], המכילה בתוכה את כל הליקוטי דיבורים. | |||
בהמשך לכך, ב[[תשפ"ב]]{{הערה|בדף השער (ובסוף ההקדמה) התאריך הוא (ח"י אלול) תשפ"א. ומובן שלא שייך להדפיס ולהפיץ וכיו"ב -בדרך כלל- תוך שבועיים.}} יצאה לאור ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]] מהדורה חדשה, בה פנים הספר נסדר מחדש ונוספו בו תיקונים רבים, הערות, מפתחות [ע"י הרב יהושע העשיל יארמוש] ועוד, על ידי [[אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)|הרב אהרן לייב רסקין]] [שערך את רובו של ספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ].{{ש}}ב[[י"ט כסלו|י"ט]] [[כסלו]] [[תשפ"ג]] החלה [[הוצאת ספרים קה"ת]] להוציא לאור מהדורה לנוער בשפה קלה וברורה ומותאמת לילדים. | |||
הספר תורגם גם לאנגלית. | |||
==חשיבותו== | |||
בשנת [[תש"א]] כאשר [[הרבי]] [[הצלת הרבי והרבנית|הגיע לארצות הברית]], [[התוועדות|התוועד]] עם [[תלמידי התמימים]] ו[[אנ"ש]], ובאמצע ה[[התוועדות]] אמר "שמעתי שהבחורים האמריקאים בקיאים בליקוטי דיבורים" והתחיל לבחון אותם{{הערה|קובץ כ"ח סיוון - יובל שנים [חולק ע"י כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א לכאו"א] ע' 21. }}. | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[ | ;מהדורה מקורית: | ||
{{ | *{{היברובוקס||חלק ראשון|39169}} | ||
*{{היברובוקס||חלק שני|39170}} | |||
*{{היברובוקס||חלק שלישי|39166}} | |||
*{{היברובוקס||חלק רביעי|39165}} | |||
*[https://www.kehot.org/Content/kuntreisim/1/15/2019/--.pdf '''לקוטי דיבורים''', לקוטים א־ב], תדפיס מהמהדורה החדשה, קה"ת, ברוקלין, תשע"ט | |||
;מהדורה מתורגמת: | |||
*{{היברובוקס||חלק ראשון|39163}} | |||
*{{היברובוקס||חלק שני|39168}} | |||
*{{היברובוקס||חלק שלישי|39167}} - ליקוט כ"א פורים תש"א - ליקוט ל' ל"ג בעומר תש"ט | |||
*{{היברובוקס||חלק רביעי|39164}} | |||
*{{היברובוקס||חלק חמישי|39162}} | |||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:20, 18 בנובמבר 2024
לקוטי דבורים, הינה סדרת ספרים המכילה שיחות ורעיונות חסידיים מאדמו"ר הריי"צ, וכן סיפורים חסידיים המביעים רעיונות יסודיים ועמוקיים בתורת החסידות.
תוכן הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר מכיל ארבעה חלקים.
תוכן שיחות הליקוטים מלא בתביעה ודרישה בנוגע להתעסקות בעבודת ה' בפועל, סיפורי חסידים מהעבר עם הוראות לעתיד, וביאורי עניינים עמוקים בתורת החסידות.
בסוף חלק ד' נדפסה רשימת המאסר, ובה תיאור המאורעות שהתרחשו בעת מאסר הרבי בתרפ"ז, וזכרונות מילדותו, שנזכר בהם במהלך המאסר.
הליקוט הראשון המופיע בספר, שיחות שמיני עצרת ושמחת תורה משנת תרצ"ג, הינם[1] למעשה השיחות הראשונות שהרבי הריי"צ נתן רשות להדפיסן. ייתכן שזה קרה בעקבות כך שהרבי שהה בחודש זה במחיצתו ועסק בהעלאת הדברים על גבי הכתב בצורה מסודרת ואחראית.
מהדורות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקורו הודפס הספר רובו באידיש וחלקו בלשון הקודש. הספר הודפס בארבעה חלקים שאוחדו לשתי כרכים.
בשנת תש"נ יצאה מהדורה מתורגמת של הספר מאידיש ללשון הקודש, על ידי הרב אברהם חנוך גליצנשטיין. במהדורה בלשון הקודש הודפס הספר בחמשה חלקים, שאוחדו לשלשה כרכים. החלק החמישי, הוא שיחות של אדמו"ר הריי"צ שלא נדפסו -בקונטרסים בפני עצמם- בתור לקוטי דיבורים [חלקם בתור "קונטרסים" -הכינוי המקובל למאמרים] ונדפסו בתור הוספה בסופם של כל אחד מארבעת חלקי הלקוטי דיבורים.
בשנת תשפ"א נשלמה הדפסת ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ, המכילה בתוכה את כל הליקוטי דיבורים.
בהמשך לכך, בתשפ"ב[2] יצאה לאור ע"י הוצאת ספרים קה"ת מהדורה חדשה, בה פנים הספר נסדר מחדש ונוספו בו תיקונים רבים, הערות, מפתחות [ע"י הרב יהושע העשיל יארמוש] ועוד, על ידי הרב אהרן לייב רסקין [שערך את רובו של ספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ].
בי"ט כסלו תשפ"ג החלה הוצאת ספרים קה"ת להוציא לאור מהדורה לנוער בשפה קלה וברורה ומותאמת לילדים.
הספר תורגם גם לאנגלית.
חשיבותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"א כאשר הרבי הגיע לארצות הברית, התוועד עם תלמידי התמימים ואנ"ש, ובאמצע ההתוועדות אמר "שמעתי שהבחורים האמריקאים בקיאים בליקוטי דיבורים" והתחיל לבחון אותם[3].
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מהדורה מקורית
חלק ראשון, באתר HebrewBooks
חלק שני, באתר HebrewBooks
חלק שלישי, באתר HebrewBooks
חלק רביעי, באתר HebrewBooks
- לקוטי דיבורים, לקוטים א־ב, תדפיס מהמהדורה החדשה, קה"ת, ברוקלין, תשע"ט
- מהדורה מתורגמת
חלק ראשון, באתר HebrewBooks
חלק שני, באתר HebrewBooks
חלק שלישי, באתר HebrewBooks - ליקוט כ"א פורים תש"א - ליקוט ל' ל"ג בעומר תש"ט
חלק רביעי, באתר HebrewBooks
חלק חמישי, באתר HebrewBooks
- ↑ אין זה מדויק. בשנת תר"ץ נדפסה מהדורא קמא של שיחת שמחת תורה של אותה שנה, ולאחר כמה שנים (תרצ"ז) נדפסה מהדורא בתרא -היא הנדפסת בלקוטי דיבורים. אך ייתכן שנדפסה ללא אישור מאדמו"ר הריי"צ.
- ↑ בדף השער (ובסוף ההקדמה) התאריך הוא (ח"י אלול) תשפ"א. ומובן שלא שייך להדפיס ולהפיץ וכיו"ב -בדרך כלל- תוך שבועיים.
- ↑ קובץ כ"ח סיוון - יובל שנים [חולק ע"י כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א לכאו"א] ע' 21.