יוסף יצחק זילברשטרום: הבדלים בין גרסאות בדף

 
(19 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] בערב [[יום הכיפורים]] [[תשכ"ד]] (1963), להוריו הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ומרת שושנה.
נולד ב[[ירושלים]] ב[[יום הכיפורים]] [[תשכ"ד]] (1963), להוריו הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ומרת שושנה.


בצעירותו למד בישיבת [[תות"ל לוד]], לאחר מכן המשיך בישיבת תות"ל כפר חב"ד כשבשנת תשמ"ב עבר ללמוד בהוראת הרבי בישיבת תות"ל מגדל העמק יחד עם עוד קבוצה של תלמידים לחיזוק הישיבה, בשנת תשמ"ג נסע ללמוד בשנת ה"קבוצה" בבית חיינו.  
בצעירותו למד בישיבת [[תות"ל לוד]], לאחר מכן המשיך בישיבת [[תות"ל כפר חב"ד]] כשבשנת [[תשמ"ב]] עבר ללמוד בהוראת הרבי בישיבת תות"ל מגדל העמק יחד עם עוד קבוצה של תלמידים לחיזוק הישיבה, בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בשנת ה"קבוצה" בבית חיינו.  


לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שרה בת ר' [[אברהם אלעזר סגל]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[קריית גת]], והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א'. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה הגדולה, גם בכדי למשוך בחורים מהישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהן גם בישיבה הגדולה בישיבה בקריית גת .
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת [[שרה זילברשטרום|שרה]] בת ר' [[אברהם אלעזר סגל]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[קריית גת]], והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א' שבישיבה הגדולה. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה הגדולה, בין השאר בכדי לחזק את העמדת שניהם יחדיו, וכך לעודד את מסיימי הישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהם גם בישיבה הגדולה בישיבה בקריית גת .


כעבור מספר שנות מגורים בקריית גת, עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשס"ד]] (2004) בעקבות מצבה הקשה של הישיבה-קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת, החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן בישיבה הקטנה.
כעבור מספר שנות מגורים בקריית גת, עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשס"ד]] (2004) בעקבות מצבה הקשה של הישיבה-קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת, החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן (בלבד) בישיבה הקטנה.


במבחנים שעורך עם הבחורים משתדל הוא לטעת בהם יסודות חשיבה לימודית והעמקה בחומר ודורש מכל בחור להציע שאלה שהתעוררה אצלו בעת הלימוד, תוך אמונה שאם לומדים טוב, מתעוררות קושיות מאליהן.
במבחנים שעורך עם הבחורים משתדל הוא לטעת בהם יסודות חשיבה לימודית והעמקה בחומר ודורש מכל בחור להציע שאלה שהתעוררה אצלו בעת הלימוד. מרגלא בפומיה ש"אם לומדים טוב, מתעוררות קושיות מאליהן".


כחלק מהשקפתו מזהה הרב זילברשטרום במיוחד את הסכנות האורבות לפתחם של בחורים בישיבה קטנה ב[[נסיעה לרבי]] בחודש החגים, דבר שאף עלול לגרום להתדרדרות במצבם הרוחני. הנהלת הישיבה החליטה לאשר לבחורים משיעור ג' לטוס, ומשיעור ב' בתנאי להתקדמות אישית של הבחור במהלך החצי שנה שקדמה לנסיעה בהתמדה בלימוד.
כחלק מרצינות השקפתו מזהה הרב זילברשטרום במיוחד את הסכנות האורבות לפתחם של בחורים בישיבה קטנה ב[[נסיעה לרבי]] בחודש החגים, דבר שאף עלול לגרום להתדרדרות במצבם הרוחני. הנהלת הישיבה מתנה נסיעה כזו בבקשת אישור מהנהלת הישיבה, אישור שאף מותנה בהכנה של מספר חודשים לנסיעה.


הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שהיו חדשים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום|שנים מקרא]]' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם [[שליח ציבור]] כבר מאמירת הקרבנות, ועוד. כמו כן נודע הרב זילברשטרום בהקפדה בישיבתו על ניתוק מוחלט מאינטרנט, מכשירי סלולר ומכשירים טכנולוגיים מכל סוג שהוא.
הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שהיו חדשים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום|שנים מקרא]]' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם [[שליח ציבור]] כבר מאמירת הקרבנות, ועוד. כמו כן נודע הרב זילברשטרום בהקפדה בישיבתו על ניתוק מוחלט מאינטרנט, מכשירי סלולר ומכשירים טכנולוגיים מכל סוג שהוא.
שורה 20: שורה 20:


בתקופה זו עבד הרב זילברשטרום למען פתיחתם של קפסולות נוספות בעיר קריית גת, כך שבסוף 'זמן קיץ' כבר שהו במתחם הישיבה רובם של התלמידים.
בתקופה זו עבד הרב זילברשטרום למען פתיחתם של קפסולות נוספות בעיר קריית גת, כך שבסוף 'זמן קיץ' כבר שהו במתחם הישיבה רובם של התלמידים.
רעייתו מרת [[שרה זילברשטרום|שרה]], היא אשת חינוך בכירה, שכיהנה במספר תפקידים בכירים במערכת הארצית של משרד החינוך, ניהלה את מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]] ועמדה בראש הארגון [[נשי ובנות חב"ד ארץ הקודש]].
בתחילת שנות הסמ"ך יסד הרב זילברשטרום את ארגון [[הדרך הישרה (ארגון)|הדרך הישרה]] יחד עם הרב [[מנחם ברוד]] ועוד מספר אברכים, במסגרת זה הארגון הוציא מספר קבצים לחיזוק [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] אצל אנ"ש והתמימים ברחבי העולם {{הערה|ראו לדוגמא [https://col.org.il/news/3 הופיע הגליון ה-65 בהוצאת 'הדרך הישרה'{{COL}}]}}.


==משפחתו==
==משפחתו==
*חתנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי, ראש כולל בקרית גת
*חתנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי, [[ראש כולל]] בקרית גת
*חתנו, הרב יעקב יוסף רסקין - [[ר"מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת|ישיבה הקטנה בקריית גת]]
*חתנו, הרב יעקב יוסף רסקין - [[ר"מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת|ישיבה הקטנה שבקריית גת]]
 
*הת' אברהם אלעזר שיחי'.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זילברשטרום, יוסף יצחק}}
{{מיון רגיל:זילברשטרום, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
שורה 33: שורה 38:
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]

גרסה אחרונה מ־07:01, 17 ביולי 2024

הרב יוסף יצחק זילברשטרום (יליד שנת תשכ"ד, 1963) הוא ראש הישיבה הקטנה תומכי תמימים קריית גת, ור"מ בישיבה הגדולה.

הרב יוסף יצחק זילברשטרום

תולדות חייםעריכה

נולד בירושלים ביום הכיפורים תשכ"ד (1963), להוריו הרב אליהו פרץ זילברשטרום ומרת שושנה.

בצעירותו למד בישיבת תות"ל לוד, לאחר מכן המשיך בישיבת תות"ל כפר חב"ד כשבשנת תשמ"ב עבר ללמוד בהוראת הרבי בישיבת תות"ל מגדל העמק יחד עם עוד קבוצה של תלמידים לחיזוק הישיבה, בשנת תשמ"ג נסע ללמוד בשנת ה"קבוצה" בבית חיינו.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שרה בת ר' אברהם אלעזר סגל מירושלים, קבע את מגוריו בקריית גת, והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א' שבישיבה הגדולה. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה הגדולה, בין השאר בכדי לחזק את העמדת שניהם יחדיו, וכך לעודד את מסיימי הישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהם גם בישיבה הגדולה בישיבה בקריית גת .

כעבור מספר שנות מגורים בקריית גת, עבר להתגורר בכפר חב"ד. בשנת תשס"ד (2004) בעקבות מצבה הקשה של הישיבה-קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת, החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן (בלבד) בישיבה הקטנה.

במבחנים שעורך עם הבחורים משתדל הוא לטעת בהם יסודות חשיבה לימודית והעמקה בחומר ודורש מכל בחור להציע שאלה שהתעוררה אצלו בעת הלימוד. מרגלא בפומיה ש"אם לומדים טוב, מתעוררות קושיות מאליהן".

כחלק מרצינות השקפתו מזהה הרב זילברשטרום במיוחד את הסכנות האורבות לפתחם של בחורים בישיבה קטנה בנסיעה לרבי בחודש החגים, דבר שאף עלול לגרום להתדרדרות במצבם הרוחני. הנהלת הישיבה מתנה נסיעה כזו בבקשת אישור מהנהלת הישיבה, אישור שאף מותנה בהכנה של מספר חודשים לנסיעה.

הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שהיו חדשים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר 'שנים מקרא' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם שליח ציבור כבר מאמירת הקרבנות, ועוד. כמו כן נודע הרב זילברשטרום בהקפדה בישיבתו על ניתוק מוחלט מאינטרנט, מכשירי סלולר ומכשירים טכנולוגיים מכל סוג שהוא.

לאחר התפשטות מגפת הקורונה, בשנת תש"פ, היה בין ראשי הישיבות הראשונים שפתחו את הישיבה במתווה קפסולות.

בתקופה זו עבד הרב זילברשטרום למען פתיחתם של קפסולות נוספות בעיר קריית גת, כך שבסוף 'זמן קיץ' כבר שהו במתחם הישיבה רובם של התלמידים.

רעייתו מרת שרה, היא אשת חינוך בכירה, שכיהנה במספר תפקידים בכירים במערכת הארצית של משרד החינוך, ניהלה את מכללת בית רבקה כפר חב"ד ועמדה בראש הארגון נשי ובנות חב"ד ארץ הקודש.

בתחילת שנות הסמ"ך יסד הרב זילברשטרום את ארגון הדרך הישרה יחד עם הרב מנחם ברוד ועוד מספר אברכים, במסגרת זה הארגון הוציא מספר קבצים לחיזוק לימוד ענייני גאולה ומשיח אצל אנ"ש והתמימים ברחבי העולם [1].

משפחתועריכה

הערות שוליים