ידידי פליטי מזרח אירופה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (61 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:פרי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: הרב [[מנחם מענדל אקונאוו]], הרב [[יוסף צבי וולוביק]], הרב [[צבי הירש אקונאוו]], הרב [[מאיר אקונאוו]]]] | ||
]] | [[קובץ:הרב מארלאו בתמונה עם ילד, רגעים לפני ברית המילה ה-9,200 שערך ארגון פרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] בתמונה עם ילד, רגעים לפני ברית המילה ה-9,200 שערך ארגון פר"י.]] | ||
'''ידידי פליטי מזרח אירופה''' | '''ידידי פליטי מזרח אירופה''' (במקור: '''F.R.E.E.''' - '''F'''riends of '''R'''efugees of '''E'''astern '''E'''urope מכונה ב[[ראשי תיבות]]: '''פר"י''') הינו ארגון שהוקם בהוראות [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ח]] במטרה לפעול לחיזוק היהדות בקרב יוצאי מזרח-[[אירופה]] בכלל, ויהודי חבר-העמים בפרט. | ||
מרכז הארגון ובית הכנסת, נמצא ברחוב '[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]' שבשכונת [[קראון הייטס]]. הרבי היה מבקר במוסד זה אחת לשנה. | |||
== הרקע להקמת הארגון == | == הרקע להקמת הארגון == | ||
הפעילות עם הפליטים החלה בשנת [[תשכ" | הפעילות עם הפליטים החלה בשנת [[תשכ"ח]]. בשנה זו יצאו מספר משפחות יהודיות מ[[צ'כסלובקיה]] והגיעו ל[[ניו יורק]], לקרובי משפחתם. בצ'כסלובקיה לא היה להם כל קשר ליהדות, אם-כי המבוגרים שבהם זכרו היטב כיצד מתנהל אורח החיים היהודי, שהרי הקומוניזם השתלט על שאר מדינות מזרח-אירופה רק לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
קרובי-משפחות המהגרים היו דתיים, ולכן היו מעוניינים לשלוח את ילדי קרוביהם למוסדות המחנכים ליהדות. באותן שנים, היה מופרך לחלוטין שמוסדות-חינוך דתיים יקבלו לשורותיהם [[בעלת תשובה|בעלי-תשובה]] שידיעתם ביהדות אפסית, מה גם שאינם דוברים את השפות המוכרות ([[אידיש]], אנגלית או [[לשון הקודש]]). | קרובי-משפחות המהגרים היו דתיים, ולכן היו מעוניינים לשלוח את ילדי קרוביהם למוסדות המחנכים ליהדות. באותן שנים, היה מופרך לחלוטין שמוסדות-חינוך דתיים יקבלו לשורותיהם [[בעלת תשובה|בעלי-תשובה]] שידיעתם ביהדות אפסית, מה גם שאינם דוברים את השפות המוכרות ([[אידיש]], [[אנגלית]] או [[לשון הקודש]]). | ||
הורי הבחורים פנו ל[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] בבקשה שימצאו לבניהם מסגרת חינוכית מתאימה, פעילי [[צא"ח]] חיפשו ב-[[770]] בחורים דוברי רוסית (בצ'כסלובקיה, כבשאר מדינות מזרח-אירופה, השפה השניה היא רוסית, כך שכל התושבים שולטים בה). | הורי הבחורים פנו ל[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] בבקשה שימצאו לבניהם מסגרת חינוכית מתאימה, פעילי [[צא"ח]] חיפשו ב-[[770]] בחורים דוברי רוסית (בצ'כסלובקיה, כבשאר מדינות מזרח-אירופה, השפה השניה היא רוסית, כך שכל התושבים שולטים בה). האחים הרבנים ר' מאיר ור' הירשל ממשפחת אקונאוו הצעו את עצמם למשימה. הם דאגו לארגן עבורם מקומות שינה בפנימיה, ולימדו אותם את ה[[אל"ף בי"ת]], עד שבשלב מאוחר יותר הם השתלבו במסגרת הלימודים הרגילה. שנה לאחר-מכן הגיעו מספר משפחות מ[[פולין]] ושוב חזר המקרה על-עצמו. לאחר שנה הגיעו עוד כמה משפחות, הפעם מהקרפטים. | ||
בשנת [[תש"ל]] החלו לצאת הרבה משפחות | בשנת [[תש"ל]] החלו לצאת הרבה משפחות מ[[ברית המועצות]]. ארגון היא"ס - ארגון יהודי שעוזר לפליטים ממזרח-אירופה - העניק להם תמיכה כלכלית מסויימת בחודשים הראשונים לשהותם בניו-יורק, אך בנוגע למוסדות חינוך - לא היה באפשרותם להציע דבר. נוסף לכך, הגיעו מספר משפחות יהודיות מהרי קווקז, שידעו לדבר רק רוסית. | ||
באותו זמן קרא הרב [[חודקוב]] | באותו זמן קרא הרב [[חודקוב]] להרב [[מאיר אקונאוו]], ואמר לו שעליהם לדאוג למהגרים, ובראש ובראשונה מבחינה גשמית, כיון שהיא"ס הקטין את תמיכתו בהם. הרב חודקוב קבע שעליהם למצוא עבורם דירות, מקומות עבודה, לרהט את הבית, לקנות להם מקרר, ובשביל לדאוג שיהיה בו גם אוכל. הוא אמר להם שאם לא יוכלו להשיג מימון עבור ההוצאות, יוכלו לבקש מה[[מזכירות]]. | ||
בפועל פנו לתושבי שכונת קראון הייטס בכדי לממן את הפעילות. | בפועל פנו לתושבי שכונת [[קראון הייטס]] בכדי לממן את הפעילות. | ||
הבחורים דאגו לצד הפיננסי, ביקרו בבתי המשפחות, דאגו לדיור וריהוט, דאגנו למקומות עבודה ושהילדים יישלחו למוסדות-חינוך מתאימים. כיון שהיה חסר להם ידע בסיסי, פתחו עבורם מסגרת מיוחדת, בה שילבו לימוד אנגלית עם לימודי יהדות. דרך הילדים השפעו גם על ההורים - קבענו מזוזות בבתים רבים, השפעו על כמה משפחות לשמור [[שבת]] ו[[כשרות]], וכן הלאה. | הבחורים דאגו לצד הפיננסי, ביקרו בבתי המשפחות, דאגו לדיור וריהוט, דאגנו למקומות עבודה ושהילדים יישלחו למוסדות-חינוך מתאימים. כיון שהיה חסר להם ידע בסיסי, פתחו עבורם מסגרת מיוחדת, בה שילבו לימוד [[אנגלית]] עם לימודי יהדות. דרך הילדים השפעו גם על ההורים - קבענו מזוזות בבתים רבים, השפעו על כמה משפחות לשמור [[שבת]] ו[[כשרות]], וכן הלאה. | ||
היה מדובר אז על כ-70 משפחות - שאת כתובותיהם קיבלו מהיא"ס. | היה מדובר אז על כ-70 משפחות - שאת כתובותיהם קיבלו מהיא"ס. | ||
באותה שנה נכנס הרב צבי הירש | באותה שנה נכנס הרב [[צבי הירש אקונאוו]] לרבי ל[[יחידות]], ובין השאר דיווח לרבי על הפעילות המתקיימת. הרבי הורה לו להקים מוסד (הלשון היה בערך: "דבר נכון שיהיה משרד"), ואמר לו לפנות למזכירות שתעזור. | ||
תוך זמן קצר הוקם וועד פעולה. עם השנים התחלפו החברים, היו שעזבו והיו שהצטרפו. | תוך זמן קצר הוקם וועד פעולה. עם השנים התחלפו החברים, היו שעזבו והיו שהצטרפו. | ||
כיוון שהרבי הורה לפתוח מוסד, רכשו דירה בשכונת קראון הייטס, ברחוב איסטערן פארקוויי, וזו שימשה משרד. בהמשך עברו | כיוון שהרבי הורה לפתוח מוסד, רכשו דירה בשכונת קראון הייטס, ברחוב [[איסטערן פארקוויי]], וזו שימשה משרד. בהמשך עברו לבנין ברחוב '[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]'. | ||
הרבי התבטא פעם באזני אחד האחים למשפחת אוקינוב, כי אין דבר נעלה יותר מללמוד עם בחורים | הרבי התבטא פעם באזני אחד האחים למשפחת אוקינוב, כי אין דבר נעלה יותר מללמוד עם בחורים מ[[רוסיה]] - תורה. | ||
==יחס הרבי למוסד == | ==יחס הרבי למוסד == | ||
לקראת [[חג הפורים]] דיווחו לרבי על פעילות שגרתית. בתגובה, אישר הרבי את קבלת הדו"ח, והוסיף: "בטח פעולה מיוחדת בקשר לחג הפורים". | לקראת [[חג הפורים]] דיווחו לרבי על פעילות שגרתית. בתגובה, אישר הרבי את קבלת הדו"ח, והוסיף: "בטח פעולה מיוחדת בקשר לחג הפורים". | ||
בעקבות התשובה החליטו הבחורים לארגן מסיבת פורים גדולה, אליה הגיעו מכל רחבי העיר ניו יורק. | בעקבות התשובה החליטו הבחורים לארגן מסיבת [[פורים]] גדולה, אליה הגיעו מכל רחבי העיר ניו יורק. | ||
== שם הארגון == | == שם הארגון == | ||
בשנת תש"ל הזכיר הרבי מספר פעמים ב[[התוועדות|התוועדויות]] את המהגרים מרוסיה, וקרא למשפחות אנ"ש "לאמץ" משפחות יוצאי רוסיה. | בשנת [[תש"ל]] הזכיר הרבי מספר פעמים ב[[התוועדות|התוועדויות]] את המהגרים מרוסיה, וקרא למשפחות אנ"ש "לאמץ" משפחות יוצאי רוסיה. | ||
אשתו של אחד מאנ"ש, פרופ' וולוול רוזנבלום, התרגשה מדברי הרבי, וכתבה לרבי שהיא מעוניינת לפעול עם יהודי [[רוסיה]], וביקשה הדרכה והכוונה. הרבי השיב שישנו ארגון שפועל בעניין. חברי הארגון התיישבו איתה ויצאו בהחלטה להקים מוסד, אשר ישא את השם "סיוע למהגרים מרוסיה". | |||
הרבי אישר את הרעיון, אך קבע כי את השם עליהם לשנות: במקום "סיוע" הורה הרבי לכתוב "ידידים" (הרבי אמר שאם בכוונתיו לעזור - הרי אין לדבר סוף), ואת המילה "מהגרים" החליף הרבי ב"פליטים" (מילה המעוררת יותר לחוש בחשיבות הענין), וכיון שישנם גם פליטים משאר מדינות מזרח-אירופה, הורה הרבי לציין שהארגון הוא לכל יהודי מזרח-אירופה - כך שהשם הסופי שהתקבל, הוא: "ידידי פליטי מזרח-אירופה". בשלב מאוחר יותר קיצרו לראשי התיבות של שם הארגון ב[[אנגלית]] היוצרות את המילה "FREE" (חופשי), ומאז השתמשו בשם זה. | |||
==התרחבות המוסד== | |||
{{ערך מורחב|דוד אקונאוו}} | |||
לאחר רצח ר' [[דוד אקונאוו]] בשנת [[תש"מ]] הורה [[הרבי]] להקים מוסד על שמו. בעקבות כך הקימו בניו תחת מוסד פר"י כיתות חינוך ליוצאי רוסיה ב[[ליובאוויטשער ישיבה אושען פארקוויי]], למוסד זה קראו "אהל דוד" והוא פעיל עד היום{{הערה|מתוך [http://www.russianjewry.org/dovidokunov/Biography-of-Reb-Dovid.pdf תולדות חייו של ר' דוד אקונאוו] בתשורה שי"ל על ידי משפחתו.}}. | |||
==מייסדי הארגון בהוראות הרבי== | |||
*הרב [[מאיר אקונאוו]], מנהל | |||
*הרב [[צבי הירש אקונאוו]] | |||
;מפעילי הארגון בעבר: | |||
*הרב [[אבא פליסקין]] | |||
*הרב [[צבי הירש חיטריק]] - עמד בראשות הארגון. | |||
*הרב [[זאב וואלף ניסנעוויטש]] | |||
*הרב [[שניאור זלמן שגלוב]] | |||
*הרב [[יוסף צבי וולוביק]] | |||
*הרב [[מנחם מענדל אקונאוו]] | |||
*ר' [[מרדכי גאלדין]] | |||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]] | |||
[[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:51, 5 במאי 2024
ידידי פליטי מזרח אירופה (במקור: F.R.E.E. - Friends of Refugees of Eastern Europe מכונה בראשי תיבות: פר"י) הינו ארגון שהוקם בהוראות הרבי בשנת תשכ"ח במטרה לפעול לחיזוק היהדות בקרב יוצאי מזרח-אירופה בכלל, ויהודי חבר-העמים בפרט.
מרכז הארגון ובית הכנסת, נמצא ברחוב 'פרזידנט' שבשכונת קראון הייטס. הרבי היה מבקר במוסד זה אחת לשנה.
הרקע להקמת הארגוןעריכה
הפעילות עם הפליטים החלה בשנת תשכ"ח. בשנה זו יצאו מספר משפחות יהודיות מצ'כסלובקיה והגיעו לניו יורק, לקרובי משפחתם. בצ'כסלובקיה לא היה להם כל קשר ליהדות, אם-כי המבוגרים שבהם זכרו היטב כיצד מתנהל אורח החיים היהודי, שהרי הקומוניזם השתלט על שאר מדינות מזרח-אירופה רק לאחר מלחמת העולם השנייה.
קרובי-משפחות המהגרים היו דתיים, ולכן היו מעוניינים לשלוח את ילדי קרוביהם למוסדות המחנכים ליהדות. באותן שנים, היה מופרך לחלוטין שמוסדות-חינוך דתיים יקבלו לשורותיהם בעלי-תשובה שידיעתם ביהדות אפסית, מה גם שאינם דוברים את השפות המוכרות (אידיש, אנגלית או לשון הקודש).
הורי הבחורים פנו לצעירי אגודת חב"ד ארצות הברית בבקשה שימצאו לבניהם מסגרת חינוכית מתאימה, פעילי צא"ח חיפשו ב-770 בחורים דוברי רוסית (בצ'כסלובקיה, כבשאר מדינות מזרח-אירופה, השפה השניה היא רוסית, כך שכל התושבים שולטים בה). האחים הרבנים ר' מאיר ור' הירשל ממשפחת אקונאוו הצעו את עצמם למשימה. הם דאגו לארגן עבורם מקומות שינה בפנימיה, ולימדו אותם את האל"ף בי"ת, עד שבשלב מאוחר יותר הם השתלבו במסגרת הלימודים הרגילה. שנה לאחר-מכן הגיעו מספר משפחות מפולין ושוב חזר המקרה על-עצמו. לאחר שנה הגיעו עוד כמה משפחות, הפעם מהקרפטים.
בשנת תש"ל החלו לצאת הרבה משפחות מברית המועצות. ארגון היא"ס - ארגון יהודי שעוזר לפליטים ממזרח-אירופה - העניק להם תמיכה כלכלית מסויימת בחודשים הראשונים לשהותם בניו-יורק, אך בנוגע למוסדות חינוך - לא היה באפשרותם להציע דבר. נוסף לכך, הגיעו מספר משפחות יהודיות מהרי קווקז, שידעו לדבר רק רוסית.
באותו זמן קרא הרב חודקוב להרב מאיר אקונאוו, ואמר לו שעליהם לדאוג למהגרים, ובראש ובראשונה מבחינה גשמית, כיון שהיא"ס הקטין את תמיכתו בהם. הרב חודקוב קבע שעליהם למצוא עבורם דירות, מקומות עבודה, לרהט את הבית, לקנות להם מקרר, ובשביל לדאוג שיהיה בו גם אוכל. הוא אמר להם שאם לא יוכלו להשיג מימון עבור ההוצאות, יוכלו לבקש מהמזכירות.
בפועל פנו לתושבי שכונת קראון הייטס בכדי לממן את הפעילות.
הבחורים דאגו לצד הפיננסי, ביקרו בבתי המשפחות, דאגו לדיור וריהוט, דאגנו למקומות עבודה ושהילדים יישלחו למוסדות-חינוך מתאימים. כיון שהיה חסר להם ידע בסיסי, פתחו עבורם מסגרת מיוחדת, בה שילבו לימוד אנגלית עם לימודי יהדות. דרך הילדים השפעו גם על ההורים - קבענו מזוזות בבתים רבים, השפעו על כמה משפחות לשמור שבת וכשרות, וכן הלאה.
היה מדובר אז על כ-70 משפחות - שאת כתובותיהם קיבלו מהיא"ס.
באותה שנה נכנס הרב צבי הירש אקונאוו לרבי ליחידות, ובין השאר דיווח לרבי על הפעילות המתקיימת. הרבי הורה לו להקים מוסד (הלשון היה בערך: "דבר נכון שיהיה משרד"), ואמר לו לפנות למזכירות שתעזור.
תוך זמן קצר הוקם וועד פעולה. עם השנים התחלפו החברים, היו שעזבו והיו שהצטרפו.
כיוון שהרבי הורה לפתוח מוסד, רכשו דירה בשכונת קראון הייטס, ברחוב איסטערן פארקוויי, וזו שימשה משרד. בהמשך עברו לבנין ברחוב 'פרזידנט'.
הרבי התבטא פעם באזני אחד האחים למשפחת אוקינוב, כי אין דבר נעלה יותר מללמוד עם בחורים מרוסיה - תורה.
יחס הרבי למוסדעריכה
לקראת חג הפורים דיווחו לרבי על פעילות שגרתית. בתגובה, אישר הרבי את קבלת הדו"ח, והוסיף: "בטח פעולה מיוחדת בקשר לחג הפורים".
בעקבות התשובה החליטו הבחורים לארגן מסיבת פורים גדולה, אליה הגיעו מכל רחבי העיר ניו יורק.
שם הארגוןעריכה
בשנת תש"ל הזכיר הרבי מספר פעמים בהתוועדויות את המהגרים מרוסיה, וקרא למשפחות אנ"ש "לאמץ" משפחות יוצאי רוסיה.
אשתו של אחד מאנ"ש, פרופ' וולוול רוזנבלום, התרגשה מדברי הרבי, וכתבה לרבי שהיא מעוניינת לפעול עם יהודי רוסיה, וביקשה הדרכה והכוונה. הרבי השיב שישנו ארגון שפועל בעניין. חברי הארגון התיישבו איתה ויצאו בהחלטה להקים מוסד, אשר ישא את השם "סיוע למהגרים מרוסיה".
הרבי אישר את הרעיון, אך קבע כי את השם עליהם לשנות: במקום "סיוע" הורה הרבי לכתוב "ידידים" (הרבי אמר שאם בכוונתיו לעזור - הרי אין לדבר סוף), ואת המילה "מהגרים" החליף הרבי ב"פליטים" (מילה המעוררת יותר לחוש בחשיבות הענין), וכיון שישנם גם פליטים משאר מדינות מזרח-אירופה, הורה הרבי לציין שהארגון הוא לכל יהודי מזרח-אירופה - כך שהשם הסופי שהתקבל, הוא: "ידידי פליטי מזרח-אירופה". בשלב מאוחר יותר קיצרו לראשי התיבות של שם הארגון באנגלית היוצרות את המילה "FREE" (חופשי), ומאז השתמשו בשם זה.
התרחבות המוסדעריכה
| ערך מורחב – דוד אקונאוו |
לאחר רצח ר' דוד אקונאוו בשנת תש"מ הורה הרבי להקים מוסד על שמו. בעקבות כך הקימו בניו תחת מוסד פר"י כיתות חינוך ליוצאי רוסיה בליובאוויטשער ישיבה אושען פארקוויי, למוסד זה קראו "אהל דוד" והוא פעיל עד היום[1].
מייסדי הארגון בהוראות הרביעריכה
- הרב מאיר אקונאוו, מנהל
- הרב צבי הירש אקונאוו
- מפעילי הארגון בעבר
- הרב אבא פליסקין
- הרב צבי הירש חיטריק - עמד בראשות הארגון.
- הרב זאב וואלף ניסנעוויטש
- הרב שניאור זלמן שגלוב
- הרב יוסף צבי וולוביק
- הרב מנחם מענדל אקונאוו
- ר' מרדכי גאלדין
הערות שוליים
- ↑ מתוך תולדות חייו של ר' דוד אקונאוו בתשורה שי"ל על ידי משפחתו.