ט"ו באדר: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==[[ימי חב"ד]]== | ==[[ימי חב"ד]]== | ||
*[[תרצ"ב]] - [[הרבי]] [[התוועדות|התוועד]] עם ה[[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". הוא שוחרר בערבות על ידי הרב [[יוסף דוב | *[[תרצ"ב]] - [[הרבי]] [[התוועדות|התוועד]] עם ה[[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". הוא שוחרר בערבות על ידי הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}. | ||
*[[תשל"ח]] - הקבוצה השלישית של [[השלוחים לארץ הקודש]] נשלחה על ידי [[הרבי]] מ-[[770]]. | *[[תשל"ח]] - הקבוצה השלישית של [[השלוחים לארץ הקודש]] נשלחה על ידי [[הרבי]] מ-[[770]]. | ||
גרסה מ־23:36, 10 במרץ 2011
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ט"ו באדר הוא היום החמשה עשר בחודש אדר ושושן פורים. בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון, חוגגים היום את חג הפורים.
אירועים ביהדות
- ג'של"ט - יחזקאל הנביא התנבא על פורענות מצרים.
- ג'ת"ו - נקבע חגיגת הפורים ליהודי שושן ויושבי כרכים מוקפות חומה, ליום ט"ו באדר.
- רנ"ב (אדר ב') - המלכה איזבלה מכריחה את יהודי ספרד להמיר את דתם לנצרות או לעמוד בפני גירוש.
- שצ"ו - רבי אברהם הכהן דה-הירירה, מקובל, נפטר.
- ת"ל - רבי צבי קוידנובר, מחבר הספר 'קב הישר', נפטר.
- תר"ע (אדר ב') - רבי יצחק אבולעפיא, מחבר ספר 'פני יצחק', נפטר.
- תשכ"ו - רבי יוסף לייפר מפיטסבורג, מחבר הספר 'צדקת יוסף', נפטר.
- תשנ"ב - רבי משה שמואל טויסיג, ראש ישיבת 'תפארת אהרן' מטרסדורף, נפטר.
ראו גם
ימי חב"ד
- תרצ"ב - הרבי התוועד עם היהודים ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". הוא שוחרר בערבות על ידי הרב יוסף דוב סולובייצ'יק[1].
- תשל"ח - הקבוצה השלישית של השלוחים לארץ הקודש נשלחה על ידי הרבי מ-770.
- תשנ"ב - הונחה אבן הפינה להארמון למלך המשיח בכפר חב"ד.
| הפתגם היומי - ט"ו באדר א' - מלוח היום יום |
|---|
| שושן פורים קטן. אין אומרים תחנון. רושמים על הלחם קודם ברכת המוציא, אבל נזהרים שלא לחתוך. גם בקדוש על הפת אומרים "סברי מרנן".'
אויף לעתיד לבוא שטעהט: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". איצטער שווייגט דער דומם, מ'טרעט אויף איהם און ער שווייגט. אבער עס וועט קומען א צייט אין דעם גילוי פון לעתיד, וואס דער דומם וועט אנהויבען ריידען, דערציילען, און ער וועט מאנען, אויב מען האט גייענדיג ניט געטראכט אדער גערעדט דברי תורה, פארוואס האט מען אויף אים געטראטען. די ערד וואס מען טרעט אויף איהר, ווארט טויזענטער יאהרען, פון ששת ימי בראשית, און עס טרעטען אויף איהר דערווייל כמה ברואים בעלי חיים כו', ביז עס וועט דארט טרעטען א איד, צוויי אידען, און וועלען ריידען א דבר תורה. ובאם לאו - זאגט זי: דו ביזט דאך אויך ווי א בהמה. תרגום מאידיש: על לעתיד לבוא כתוב: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עכשיו שותק הדומם, דורכים עליו והוא שותק. אבל יבוא זמן בגילוי של לעתיד, שהדומם יתחיל לדבר, לספר, והוא ידרוש, באם בעת ההליכה לא חשבו או דיברו דברי תורה, למה דרכו עליו. האדמה עליה דורכים, ממתינה אלפי שנים, מששת ימי בראשית, כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו', עד שידרוך עליו יהודי, שני יהודים, וידברו דבר תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה! |
| הפתגם היומי - ט"ו באדר ב' - מלוח היום יום |
|---|
| שושן פורים
אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות. |
הערות שוליים
- ↑ הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.