לקוטי תורה (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכה של 66.90.73.246 (שיחה) לעריכה האחרונה של חסיד שוטה)
שורה 8: שורה 8:
ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס [[אדמו"ר הצמח צדק]] בלי הערותיו, ובספר ליקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של אדמו"ר הזקן אליו בחלום.<ref>מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] שנדפס בסוף הספר ליקוטי תורה.</ref>
ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס [[אדמו"ר הצמח צדק]] בלי הערותיו, ובספר ליקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של אדמו"ר הזקן אליו בחלום.<ref>מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] שנדפס בסוף הספר ליקוטי תורה.</ref>


?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
==דפוסים==
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
* בשנת [[תר"ח]] - נדפס הספר בפעם הראשונה בדפוס [[זיטומיר]] המפורסם.


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
* בשנת [[תרל"ח]] - נדפס בפעם השניה ב[[וילנא]].
 
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
 
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
 
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
 
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
 
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  


* בשנים [[תרמ"ה]], [[תרס"ד]], [[תרפ"ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.


* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ע"פ הוראתו חותנו כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] את הספר בפוטוגרפיא מדפוס וילנא תרס"ד על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר הרש"ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו.
* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ע"פ הוראתו חותנו כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] את הספר בפוטוגרפיא מדפוס וילנא תרס"ד על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר הרש"ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו.
שורה 82: שורה 25:


עד היום הודפסו שבע עשרה מהדורות לספר.
עד היום הודפסו שבע עשרה מהדורות לספר.
==לימוד הספר==
==לימוד הספר==
בחור ישיבה המקורב לחב"ד שאל את הרבי, דמכיון שקשה לו ללמוד לעיונא את כל הפרשה לקוטי תורה ומה עליו לעשות, ענה לו הרבי: שלכתחלה ילמד את כל הפרשה בספר לקו"ת [[בקיאות|לגירסא]], ואח"כ ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו התוכן דכל המאמר, והשאר איך שיספיק{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ה]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=55a3b772-b58d-4084-9844-1499e66debf4&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%9E%D7%A8&pgnum=559 חלק א'].}}.
בחור ישיבה המקורב לחב"ד שאל את הרבי, דמכיון שקשה לו ללמוד לעיונא את כל הפרשה לקוטי תורה ומה עליו לעשות, ענה לו הרבי: שלכתחלה ילמד את כל הפרשה בספר לקו"ת [[בקיאות|לגירסא]], ואח"כ ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו התוכן דכל המאמר, והשאר איך שיספיק{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ה]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=55a3b772-b58d-4084-9844-1499e66debf4&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%9E%D7%A8&pgnum=559 חלק א'].}}.

גרסה מ־18:20, 21 בינואר 2011

דף שער ההדפסה הראשונה - שנת תר"ח
קובץ:Har-likutm.jpg
כריכת הספר

לקוטי תורה הינו ספר ובו מאמרי אדמו"ר הזקן שאמרום או כתבם במשך השנים; נערכו על-ידי אדמו"ר הצמח צדק.

בספר נדפסו מאמרים על הספרים במדבר ודברים. נוסף לזה כולל הספר: א. דרושים על פרשיות בשלח ופקודי מתוך ספר שמות וכן הוספות לספרים שמות, במדבר ודברים. ב. דרושים על החגים הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים פרשיות הנ"ל. ג. דרושים לשיר השירים, עם הוספות.

ספר זה הוא חלקו השני של הספר תורה אור, אלא שאת הספר תורה אור הדפיס אדמו"ר הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר ליקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של אדמו"ר הזקן אליו בחלום.[1]

דפוסים

  • בשנת תשכ"ה - הדפסת מהדורה חדשה אשר בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו בראש הספר: א) מפתח כללי לכל החלקים. ב) אגרת הקודש של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק - אודות ההוצאה לאור של התורה אור. ג) אגרת הקודש של כ"ק אדמו"ר הריי"צ - ע"ד הספר תורה אור ולקוטי תורה. ד) מפתח ענינים. ה) מפתח שמות ספרים ואנשים. ו) השמטות בלקוטי תורה. ז) הערות וציונים. ח) דפוסי הספר. הוספות ד-ח נערכו על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א. (הוספות שבסוף הספר:) ט) צילום משער דהוצאה הראשונה של לקוטי תורה, ושער ההוספות. י) הסכמות הרבנים לדפוסים הראשונים של הלקוטי תורה. יא) מראי מקומות לפסוקי תנ"ך ומאמרי רז"ל (נערכו על ידי חברי הכולל שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א). יב) הוספות להערות וציונים (נערכו על ידי הרב יהודה לייב גרונר. יג) מודעה רבה - שנדפסה בהוצאת וילנא תרפ"ח ולראשונה וילנא תרס"ד.
  • בשנת תשד"מ - הדפסת מהדורה חדשה (בערכית ר' אהרן חיטריק) בה נוספו:א) הערות ותיקונים מכ"ק אדמו"ר שליט"א (לפ' בשלח, פקודי והתחלת ויקרא). ב)בהמראי מקומות נוספו: 1. ציונים למאמרי כ"ק אדמו"ר הזקן, מאמרי אדמו"ר האמצעי, מאמרי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק - בהם נמצאים מאמרי הלקוטי תורה בשינויים או עם ביאורים ותוס' ביאורים ותוס' הערות וכו'. 2. מראי מקומות נוספים לש"ס, מדרש, זהר וכו', ומראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו שבהם נתבארו ענינים שבלקוטי תורה. 3. ציונים מחסיד לא ידוע, שנרשמו בגליון לקוטי תורה הנמצא בספריית כ"ק אדמו"ר שליט"א. ג)רשימת הכתבי יד שבהם נמצאים מאמרי הלקוטי תורה. ד) רשימת מאמרי הלקוטי תורה על פי סדר השנים. ה) דפוסי לקוטי תורה. ו) צילום מגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ ומגוכתי"ק מהרי"ל, אחי כ"ק אדה"ז.
  • בשנת תשנ"ט - נדפס הספר במהדורה חדשה בה הוגה הספר כולו מגוף כתי"ק אדמו"ר הצ"צ, ונוספו בהמראי מקומות ציונים למאמרי אדמו"ר הזקן ומאמרי אדמו"ר האמצעי - בהם נמצאים הנחות אחרות ממאמרי הלקוטי תורה וכמה מהם בשינויים עם ביאורים ותוס' בהערות וכו', וכן מראי מקומות נוספים לש"ס, מדרש, זהר וכו' ומראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו שבהם נתבארו ענינים שבלקוטי תורה. כמו כן נוספו בסוף הספר: א) רשימת ראשי תיבות. ב) החוזה עם דפוס האחים ראם.

עד היום הודפסו שבע עשרה מהדורות לספר.

לימוד הספר

בחור ישיבה המקורב לחב"ד שאל את הרבי, דמכיון שקשה לו ללמוד לעיונא את כל הפרשה לקוטי תורה ומה עליו לעשות, ענה לו הרבי: שלכתחלה ילמד את כל הפרשה בספר לקו"ת לגירסא, ואח"כ ילמד לעיונא לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו התוכן דכל המאמר, והשאר איך שיספיק[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מכתב אדמו"ר הריי"צ שנדפס בסוף הספר ליקוטי תורה.
  2. שיחות קודש תשכ"ה חלק א'.