הבדלים בין גרסאות בדף "ריש גלותא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:חייא_2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רב הונא ריש גלותא, יחד עם אמוראים אחרים | + | [[קובץ:חייא_2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רב הונא ריש גלותא, יחד עם אמוראים אחרים]] |
'''ריש גלותא''' היו שושלת של מנהיגי ישראל ב[[בבל]], צאצאים של [[דוד המלך]]{{הערת שוליים|[[מסכת סנהדרין]] ה' ע"א.}}, בן אחר בן{{הערת שוליים|1=[[תוספות]] שם. וראה עוד [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16005&hilite=3885dc81-6f2b-400d-8daa-c3ff5c8969f5&st=%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%90&pgnum=199 חלק ל"ט].}}. הריש גלותא היה משמש רשמית מטעם המלך כמנהיג ישראל בבבל, והיה לו משרתים ו[[עבד|עבדים]] שעשו את רצונם בפקודת השלטון, הם היו יכולים להושיב אנשים בכלא כפי החלטת הריש גלותא{{הערה|כמובא ב[[מסכת עירובין]].}}, והיתה בידם סמכות שלטונית רבה, וכנבואת [[יעקב אבינו]] ל[[יהודה]]: "לא יסור שבט מיהודה", ומפרש בגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=5&format=pdf דף ה'].}} {{ציטוטון| אלו ראשי גלויות שבבל שרודין את ישראל בשבט}}. | '''ריש גלותא''' היו שושלת של מנהיגי ישראל ב[[בבל]], צאצאים של [[דוד המלך]]{{הערת שוליים|[[מסכת סנהדרין]] ה' ע"א.}}, בן אחר בן{{הערת שוליים|1=[[תוספות]] שם. וראה עוד [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16005&hilite=3885dc81-6f2b-400d-8daa-c3ff5c8969f5&st=%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%90&pgnum=199 חלק ל"ט].}}. הריש גלותא היה משמש רשמית מטעם המלך כמנהיג ישראל בבבל, והיה לו משרתים ו[[עבד|עבדים]] שעשו את רצונם בפקודת השלטון, הם היו יכולים להושיב אנשים בכלא כפי החלטת הריש גלותא{{הערה|כמובא ב[[מסכת עירובין]].}}, והיתה בידם סמכות שלטונית רבה, וכנבואת [[יעקב אבינו]] ל[[יהודה]]: "לא יסור שבט מיהודה", ומפרש בגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=5&format=pdf דף ה'].}} {{ציטוטון| אלו ראשי גלויות שבבל שרודין את ישראל בשבט}}. | ||
גרסה מ־11:21, 4 בנובמבר 2010
קובץ:חייא 2.JPG
ציונו של רב הונא ריש גלותא, יחד עם אמוראים אחרים
ריש גלותא היו שושלת של מנהיגי ישראל בבבל, צאצאים של דוד המלך[1], בן אחר בן[2]. הריש גלותא היה משמש רשמית מטעם המלך כמנהיג ישראל בבבל, והיה לו משרתים ועבדים שעשו את רצונם בפקודת השלטון, הם היו יכולים להושיב אנשים בכלא כפי החלטת הריש גלותא[3], והיתה בידם סמכות שלטונית רבה, וכנבואת יעקב אבינו ליהודה: "לא יסור שבט מיהודה", ומפרש בגמרא[4] " אלו ראשי גלויות שבבל שרודין את ישראל בשבט".
הריש גלותא היה משפיע לעם ישראל יראת שמים כמבואר במצוות מינוי המלך, והוא היה בבחינת מלך[5]. למרות שלא משחו אותו בשמן[6]
הערות שוליים
- ↑ מסכת סנהדרין ה' ע"א.
- ↑ תוספות שם. וראה עוד ליקוטי שיחות חלק ל"ט.
- ↑ כמובא במסכת עירובין.
- ↑ דף ה'.
- ↑ הרבי, רשימות
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א'.
