יצחק אייזיק רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יצחק אייזיק רוזנבוים''' האדמו"ר מזוטשקא נולד ב[[כ"א בטבת]] [[תרס"ו]] בעיר טשרנוביץ לאביו רבי איתמר מנדבורנה. | |||
==תולדותיו== | |||
בהגיעו לפרקו בנה את ביתו עם זוגתו מרת חנה בת רבי נתן דוד הכהן הולנדר רבה של אמסאנא שב[[גליציה]]. תיכף אחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בזוטשקא, עיירה קטנה בפרברי טשרנוביץ, על שמה נקרא ונודע בשמו לדורות כאדמו"ר מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] עד פרוץ מלחמת העולם השניה בה שתה את כוס התרעלה. | בהגיעו לפרקו בנה את ביתו עם זוגתו מרת חנה בת רבי נתן דוד הכהן הולנדר רבה של אמסאנא שב[[גליציה]]. תיכף אחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בזוטשקא, עיירה קטנה בפרברי טשרנוביץ, על שמה נקרא ונודע בשמו לדורות כאדמו"ר מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] עד פרוץ מלחמת העולם השניה בה שתה את כוס התרעלה. | ||
אחר | אחר [[השואה]] ממנה שרד בניסים, קבע את מקומו ב[[ארה"ב]], תחילה באיסט ניו יורק ו[[קראון הייטס]], ולאחר מכן ב[[בורו פארק]] שהיתה אז עדיי מדבר שממה רוחני שם נאבק לסגירת החניות ב[[ש"ק]] ושמירת השבת, ופעולותיו נשאו פרי. | ||
בשנת [[תשל"ג]] עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ"ב בניסן]], עלה למלאות את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת יד אליהו ב[[תל אביב]] שם השפיע רבות על תושבי האיזור. בשנת [[תשמ"א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחרוים מדי חודש על שו"ע ומשנ"ב הלכות שבת. היה לוחם על עניני ה[[צניעות]] וחומת ה[[כשרות]] בעיר. | בשנת [[תשל"ג]] עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ"ב בניסן]], עלה למלאות את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת יד אליהו ב[[תל אביב]] שם השפיע רבות על תושבי האיזור. בשנת [[תשמ"א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחרוים מדי חודש על שו"ע ומשנ"ב הלכות שבת. היה לוחם על עניני ה[[צניעות]] וחומת ה[[כשרות]] בעיר. | ||
==מגן על כבוד הרבי == | |||
ב[[שבט]] [[תשמ"ז]] כאשר התעוררה מחלוקת נגד תקנת הרבי בענין לימוד ה[[רמב"ם]], פרסם מכתב תמיכה בלימוד הרמב"ם על פי תקנת הרבי. השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק מיהו יהודי בשנת [[תשמ"ג]]. מסר דברי תורה לכבוד הרבי בספר היובל "קרנות צדיק". | ב[[שבט]] [[תשמ"ז]] כאשר התעוררה מחלוקת נגד תקנת הרבי בענין לימוד ה[[רמב"ם]], פרסם מכתב תמיכה בלימוד הרמב"ם על פי תקנת הרבי. השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק מיהו יהודי בשנת [[תשמ"ג]]. מסר דברי תורה לכבוד הרבי בספר היובל "קרנות צדיק". | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
נפטר באור ל[[י"ד בתמוז]] [[תש"ס]] בגיל צ"ד, ומנוחתו באוהל אדמו"רי נדבורנא בהר הזיתים. | נפטר באור ל[[י"ד בתמוז]] [[תש"ס]] בגיל צ"ד, ומנוחתו באוהל אדמו"רי נדבורנא בהר הזיתים. | ||
==ממלא מקומו== | |||
ממלא מקומו הוא בנו רבי ישראל רוזנבוים. כאשר בא לניחום אבלים ביום [[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]], סיפר לו הרבי שבפעם האחרונה שאביו היה אצלו דובר אודות ענינים של אהבת ישראל ואח"כ היו חילופי מכתבים בענין זה. הרבי אמר שידוע לו שאכן אביו פועל בענינים אלו. כמו"כ דובר בענין פדיון הבן וקרבן פסח. ב[[חודש סיון]] [[תש"נ]] עבר לקבל מהרבי דולר ל[[צדקה]], והרבי אמר לו: "אני מכיר תודה לאביכם, ועלי לגמול לו על כך". | ממלא מקומו הוא בנו רבי ישראל רוזנבוים. כאשר בא לניחום אבלים ביום [[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]], סיפר לו הרבי שבפעם האחרונה שאביו היה אצלו דובר אודות ענינים של אהבת ישראל ואח"כ היו חילופי מכתבים בענין זה. הרבי אמר שידוע לו שאכן אביו פועל בענינים אלו. כמו"כ דובר בענין פדיון הבן וקרבן פסח. ב[[חודש סיון]] [[תש"נ]] עבר לקבל מהרבי דולר ל[[צדקה]], והרבי אמר לו: "אני מכיר תודה לאביכם, ועלי לגמול לו על כך". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמור"ים]] | [[קטגוריה:אדמור"ים]] | ||
גרסה מ־20:02, 10 באוגוסט 2010
רבי יצחק אייזיק רוזנבוים האדמו"ר מזוטשקא נולד בכ"א בטבת תרס"ו בעיר טשרנוביץ לאביו רבי איתמר מנדבורנה.
תולדותיו
בהגיעו לפרקו בנה את ביתו עם זוגתו מרת חנה בת רבי נתן דוד הכהן הולנדר רבה של אמסאנא שבגליציה. תיכף אחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בזוטשקא, עיירה קטנה בפרברי טשרנוביץ, על שמה נקרא ונודע בשמו לדורות כאדמו"ר מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן באדמו"רות עד פרוץ מלחמת העולם השניה בה שתה את כוס התרעלה.
אחר השואה ממנה שרד בניסים, קבע את מקומו בארה"ב, תחילה באיסט ניו יורק וקראון הייטס, ולאחר מכן בבורו פארק שהיתה אז עדיי מדבר שממה רוחני שם נאבק לסגירת החניות בש"ק ושמירת השבת, ופעולותיו נשאו פרי.
בשנת תשל"ג עם פטירת אביו רבי איתמר בכ"ב בניסן, עלה למלאות את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת יד אליהו בתל אביב שם השפיע רבות על תושבי האיזור. בשנת תשמ"א עבר להתגורר בבני ברק, שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה הלכות במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחרוים מדי חודש על שו"ע ומשנ"ב הלכות שבת. היה לוחם על עניני הצניעות וחומת הכשרות בעיר.
מגן על כבוד הרבי
בשבט תשמ"ז כאשר התעוררה מחלוקת נגד תקנת הרבי בענין לימוד הרמב"ם, פרסם מכתב תמיכה בלימוד הרמב"ם על פי תקנת הרבי. השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק מיהו יהודי בשנת תשמ"ג. מסר דברי תורה לכבוד הרבי בספר היובל "קרנות צדיק".
בעקבות פולמוס המחלוקת סביב רבנותו של הרב משה יהודה לייב לנדא כתב בספרו "שלום רב" פרק רביעי כותב:
- "ואם מצד האמתלא הגדולה, שמתרצים[1] לפי שהרב הוא חסיד חב"ד, ויש שם כאילו פסול אפיקורסות מחמת ענין משיח. הנה בעל כרחם מתברר, שבכל מקום שאתה מוצא שפלותם, שמבזים אותם שהם חוטאים ופושעים וכו', מתברר גדלותם, שכל דבריהם[2] דברי תורה הם.. כי באמת לא הם חידשו שיטה זו, וכבר הזכירה הכהן הגדול, הגאון הקדוש המפורסם מוה"ר צדוק הכהן זצ"ל[3] וז"ל: "שבכל דור יש נפש אחד שראוי להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".. ובספר "נועם מגדים"[4] בפסוק אם כסף תלוה רמז ו'( כתב נמי וז"ל: "את העני עמך ר"ל משיח צדקנו, הקרוי עני ורוכב כו', גם הוא בעוני ועינוי בין סובלי חלאים, והוא עמנו בכל דור ודור", עכ"ל. וכן כתב החתם סופר.. "כי מיום שחרב בית המקדש נולד שיח בכל דור ודור.. שמשיח הוא אחד מצדיקי
הדור"... הרי מבואר שחב"ד לא חידשו שום דבר בזה, והוא שיטה ישנה מגדולי עולם שלמדו כן מהש"ס ומהרמב"ם.. ואיך יבואו לפסול חלק מכלל ישראל ר"ל רק משום דשמא גרים שנקראו חב"ד.. הנמצא כזה בכל חוקי תורתנו הקדושה.. שאפילו הגר"א ז"ל לא כיון בזה אל האמת, והבאים אחריו עזבו דרך הרדיפה, כי נתברר שהיה טעות, ואיך אתם לא מפחדים כלל לפסול בניו של הקב"ה.. כאילו ח"ו אין להם אב לדרוש את דמם".
נפטר באור לי"ד בתמוז תש"ס בגיל צ"ד, ומנוחתו באוהל אדמו"רי נדבורנא בהר הזיתים.
ממלא מקומו
ממלא מקומו הוא בנו רבי ישראל רוזנבוים. כאשר בא לניחום אבלים ביום כ"ז בשבט תשמ"ח, סיפר לו הרבי שבפעם האחרונה שאביו היה אצלו דובר אודות ענינים של אהבת ישראל ואח"כ היו חילופי מכתבים בענין זה. הרבי אמר שידוע לו שאכן אביו פועל בענינים אלו. כמו"כ דובר בענין פדיון הבן וקרבן פסח. בחודש סיון תש"נ עבר לקבל מהרבי דולר לצדקה, והרבי אמר לו: "אני מכיר תודה לאביכם, ועלי לגמול לו על כך".