זקני אנ"ש – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־23:46, 27 במרץ 2026

איור המתאר את נשיאי חב"ד וזקני החסידים מהדור האחרון ליד 770

זקני חסידי ליובאוויטש נקראים בתואר זקני החסידים או זקני אנ"ש. הם משמשים כמודל עבור החסידים הצעירים למימוש דרכי החסידות והדרכותיה, ומטפחים במרץ את האחדות, האהבה והאחווה בין חסידים.

מעלת זקני החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

זקני החסידים היו חסידים וותיקים אשר היו חוזרים על דברים והנהגות של רבותינו נשיאנו. הם מכונים כ'עמוד התווך' של החסידות.

רוב הסיפורים המוכרים לנו על רבותינו נשיאינו , מקורם מזקני החסידים אשר הם שמעו או ראו את המקרה והעבירו אותו אל צאציהם.

אחד מזקני החסידים התבטא פעם אחת על שני אחים: הם אוהבים איש את אחיו כמו שחסידים אוהבים זה את זה.

יחס רבותינו נשיאינו לזקני החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הרש"ב אמר: צריך ללמוד לקבל מזקני החסידים. פעם אחת שהו בליובאוויטש שניים מגדולי החסידים, ובמשך שלושת רבעי שנה עסקתי בעניינים שדוברו אז.

בספר המאמרים^[1] מסופר שזקני החסידים לדורותיהם הזהירו את מחונכיהם, שבכל זמן מזמני השנה ייזכרו איך היה נראה הזמן הזה אצל חסידים בשנים עברו. איך נראו אצל חסידים בימי קדם חודש אלול, ימי הסליחות, ההכנה לראש השנה ויום הכיפורים, זמן שמחתנו, ימי החול, השבתות ומועדי השנה^[2].

זקני החסידים היו נוהגים לומר: "מיהו חסיד? מי שהוא בעל-בית על עצמו"^[3]. הרבי הרש"ב אמר: "חסיד יוצר סביבו סביבה. אם אין סביבה סביבו - עליו לבדוק היטב את עצמו, את מצבו האישי. עובדה זו כשלעצמה - שאינו יוצר סביבה - צריכה לשבור אותו, ועליו לשאול את עצמו: מה אני עושה בעולם?"^[4].

עוד אמר הרבי הרש"ב: "חסיד מבוגר צריך למסור עצמו להדרכת האברכים, וככל שמדריכים את הזולת, כך צריך האדם להדריך את עצמו בכפליים"^[5]. עם זאת, אצל חסידים לא התבטאו במונח 'חסיד זקן', אלא אמרו 'חסיד מבוגר' ('א עלטערער חסיד'). ופעם אמרו לפני הרבי הריי"צ, שמזכירו הנאמן, החסיד ר' יחזקאל פייגין, התבטא: "חסיד אינו מזדקן לעולם", והרבי נהנה מאוד מאמרה זו.

הרבי הריי"צ אומר באחת משיחותיו^[6]: "חסיד אינו רודף ואינו נרדף. אין הוא רודף אחרי עניינים גשמיים ואין הוא נרדף מהיצר הרע". בדומה לזה הוא כותב באחת מאיגרותיו^[7]: "חסיד לועג ליצר הרע. כל העבודה היא עם הנפש הבהמית, לא עם יצר הרע".

עוד הוא אומר, כי מהותו של חסיד היא שמחה ואהבת הזולת. וכך הוא כותב^[8]: "אצל חסידים מעולם לא חסרו שמחה וידידות. שני דברים אלו הם תכונות חסידיות, ולעולם ישנם במהותם ובמציאותם, אלא שלפעמים הם מתעלמים וצריכים לגלותם".

במכתב לרב יקותיאל גרין על פירושו 'משכיל לאיתן' על ספר התניא ובמספר מענות לרב יוסף וינברג והערות על דפי שיעוריו מהם נדפסו הספרים שיעורים בספר התניא הורה הרבי להיוועץ עם זקני החסידים שלמדו בישיבת תומכי תמימים ובישיבת תומכי תמימים ורשה^[9].

זקני החסידים יושבים מאחורי הרבי בהתוועדויות הקודש שלו.

בספרות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרים וחוברות רבים נכתבו בהשראת זקני החסידים.

חסידים הראשונים

בדרכי החסידים

ליובאוויטש וחייליה

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן • חשיבות ההדרכה מזקני החסידים

הערות שוליים

^ (תש"ט)
^ כמו שכתוב בספר המאמרים
^ ספר השיחות תרצ"ז עמ' 240
^ 'היום יום' ל' באדר ראשון
^ ספר השיחות תש"ה עמ' 18
^ ספר השיחות תש"ד עמ' 102
^ אגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יג עמ' תלג
^ אגרות-קדש אדמו"ר הריי"צ כרך ה עמ' רמו
^ מכתב הרבי לרב גרין, ספר היכל מנחם חלק ב' עמ' קסז-קסח. מענות והערות לרב וינברג: ליקוט מענות קודש תשכ"ג מענה קצ. מילואים חלק ה' עמ' 64. הערות על דפי השיעורים: על ליקוטי אמרים פרק יד, פרק לח. אגרת הקודש סימן ו' (תשורה סלאווין ראש חודש שבט תשפ"ו עמ' 84). אגרת התשובה פרק ז' (תשורה מאס כ"א אלול תשפ"ד עמ' 126). הובאו בהערת הרב לוי מנדלזון, קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א, גליון רעו עמ' 20.

[1] (תש"ט)

[2] כמו שכתוב בספר המאמרים

[3] ספר השיחות תרצ"ז עמ' 240

[4] 'היום יום' ל' באדר ראשון

[5] ספר השיחות תש"ה עמ' 18

[6] ספר השיחות תש"ד עמ' 102

[7] אגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יג עמ' תלג

[8] אגרות-קדש אדמו"ר הריי"צ כרך ה עמ' רמו

[9] מכתב הרבי לרב גרין, ספר היכל מנחם חלק ב' עמ' קסז-קסח. מענות והערות לרב וינברג: ליקוט מענות קודש תשכ"ג מענה קצ. מילואים חלק ה' עמ' 64. הערות על דפי השיעורים: על ליקוטי אמרים פרק יד, פרק לח. אגרת הקודש סימן ו' (תשורה סלאווין ראש חודש שבט תשפ"ו עמ' 84). אגרת התשובה פרק ז' (תשורה מאס כ"א אלול תשפ"ד עמ' 126). הובאו בהערת הרב לוי מנדלזון, קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א, גליון רעו עמ' 20.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:חבד.jpg|ממוזער|איור המתאר את נשיאי חב"ד וזקני החסידים מהדור האחרון ליד 770]]
+[[קובץ:חבד.jpg|ממוזער|איור המתאר את [[נשיאי חב"ד]] וזקני החסידים מהדור האחרון ליד 770]]
-זקני חסידי ליובאוויטש נקראים בתואר '''זקני החסידים'''. הם משמשים כמודל עבור החסידים הצעירים למימוש [[דרכי החסידות]] והדרכותיה, ומטפחים במרץ את האחדות, האהבה והאחווה בין חסידים.
+זקני חסידי ליובאוויטש נקראים בתואר '''זקני החסידים''' או '''זקני {{מונחון|אנ"ש|אנשי שלומינו}}'''. הם משמשים כמודל עבור החסידים הצעירים למימוש [[דרכי החסידות]] והדרכותיה, ומטפחים במרץ את האחדות, האהבה והאחווה בין חסידים.
 ==מעלת זקני החסידים==
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 אחד מזקני החסידים התבטא פעם אחת על שני אחים: הם אוהבים איש את אחיו כמו שחסידים אוהבים זה את זה.
-==ייחס רבותינו נשיאינו לזקני החסידים==
+==יחס רבותינו נשיאינו לזקני החסידים==
 הרבי הרש"ב אמר: צריך ללמוד לקבל מזקני החסידים. פעם אחת שהו בליובאוויטש שניים מגדולי החסידים, ובמשך שלושת רבעי שנה עסקתי בעניינים שדוברו אז.
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 עוד הוא אומר, כי מהותו של חסיד היא שמחה ואהבת הזולת. וכך הוא כותב{{הערה|אגרות-קדש אדמו"ר הריי"צ כרך ה עמ' רמו}}: "אצל חסידים מעולם לא חסרו שמחה וידידות. שני דברים אלו הם תכונות חסידיות, ולעולם ישנם במהותם ובמציאותם, אלא שלפעמים הם מתעלמים וצריכים לגלותם".
+במכתב לרב [[יקותיאל גרין]] על פירושו 'משכיל לאיתן' על [[ספר התניא]] ובמספר [[מענות קודש|מענות]] לרב [[יוסף וינברג]] והערות על דפי שיעוריו מהם נדפסו הספרים [[שיעורים בספר התניא]] הורה הרבי להיוועץ עם זקני החסידים שלמדו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]] וב[[ישיבת תומכי תמימים ורשה]]{{הערה|מכתב הרבי לרב גרין, ספר היכל מנחם חלק ב' עמ' קסז-קסח. מענות והערות לרב וינברג: [[ליקוט מענות קודש]] תשכ"ג מענה קצ. מילואים חלק ה' עמ' 64. הערות על דפי השיעורים: על ליקוטי אמרים פרק יד, פרק לח. אגרת הקודש סימן ו' (תשורה סלאווין ראש חודש שבט תשפ"ו עמ' 84). אגרת התשובה פרק ז' (תשורה מאס כ"א אלול תשפ"ד עמ' 126). הובאו בהערת הרב לוי מנדלזון, קובץ [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]], [https://drive.google.com/drive/folders/1Y9NICS_g-J664mbqzSK0qX9CdqoH6yD8 גליון רעו עמ' 20].}}.
+זקני החסידים יושבים מאחורי הרבי ב[[התוועדות של הרבי|התוועדויות הקודש]] שלו.
 ==בספרות חב"ד==
 ספרים וחוברות רבים נכתבו בהשראת זקני החסידים.
-*[[החסידים הראשונים]]
+*[[חסידים הראשונים]]
-*[[בדרכי החסידים]]
+*[[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]]
 *[[ליובאוויטש וחייליה]]
@@ שורה 37: / שורה 41: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-*[https://77012.blogspot.com/2020/05/blog-post.html מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן • חשיבות ההדרכה מזקני החסידים]
+*[https://77012.blogspot.com/2020/05/blog-post.html מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן • חשיבות ההדרכה מזקני החסידים] {{לחלוחית}}
-[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]]
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מושגי יסוד]]
-[[קטגוריה:חסידים]]
+[[קטגוריה:חסידי חב"ד]]
+[[en:Chassidic Elders]]