![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אליהו חיים מייזל – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אליהו חיים מייזל''' ([[ט' בסיוון]] [[תקפ"א]] - [[י"ד באייר]] [[ | {{דמות | ||
| שם = רבי אליהו חיים מייזל | |||
| תמונה = אליהו חיים מייזל.jpg | |||
| תאריך לידה = [[ט' בסיוון]] [[תקפ"א]] | |||
| מקום לידה = הורודוק, גליל וולוז'ין | |||
| מקום פטירה = לודז' | |||
| תאריך פטירה = [[י"ד באייר]] [[תרע"ב]] | |||
| מקום פעילות = [[פולין]] | |||
| תיאור = רב העיר לודז' | |||
}} | |||
הרב '''אליהו חיים מייזל''' ([[ט' בסיוון]] [[תקפ"א]] - [[י"ד באייר]] [[תרע"ב|תער"ב]]) היה רב בעיר [[לודז']]. | |||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
| שורה 21: | שורה 32: | ||
== קשריו עם חב"ד == | == קשריו עם חב"ד == | ||
ר' אליהו חיים היה אחיין ר' [[זלמן רייזס]] ור' [[איסר קישעס|איסר קיסעס]], מגדולי חסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]. | ר' אליהו חיים היה אחיין ר' [[זלמן רייזס]] ור' [[איסר קישעס|איסר קיסעס]], מגדולי חסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]. בן דודו היה הרב [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]] בעלה של [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]] בת [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]. | ||
באחד מהביקורים של ר' [[יהודה לייב סלונים (חברון)|יהודה לייב סלונים]] ב[[ליובאוויטש]] הזדמן לו להיות ב[[פולין]] וביקר אצל שאר בשרו ר' אליהו חיים ב[[לודז'|לאדז]], (הוא | באחד מהביקורים של ר' [[יהודה לייב סלונים (חברון)|יהודה לייב סלונים]] ב[[ליובאוויטש]] הזדמן לו להיות ב[[פולין]] וביקר אצל שאר בשרו ר' אליהו חיים ב[[לודז'|לאדז]], (הוא היה ידוע ברוב פזרנותו וכששאלוהו, והרי אמרו חכמים אל יבזבז יותר מחומש, ענה שעל פי מה שמבואר ב[[ספר התניא|תניא]] ב[[אגרת התשובה]] - לכפרה מותר, ומאחר שנכשל פעם אחת ונתן יותר מחומש נמצא שתמיד חייב לתקן את חטאו - הבזבוז הקודם...), הוא קבלו בסבר פנים יפות, ובפרידתו ליוהו עד לתחנת הרכבת, כשעלה רבי יהודה לייב לרכבת הכניס ידו לכיסו ומצא שם סכום כסף בשיעור של חמש מאות רובל<ref>[[ספר הצאצאים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=138&hilite= עמוד 162].</ref>. | ||
[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] בא בכמה מכתבים עמו בנוגע לעניני ציבור<ref> | [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] בא בכמה מכתבים עמו בנוגע לעניני ציבור<ref>[[חנוך לנער (קונטרס)|קונטרס חנוך לנער]] (קה"ת, תש"ג) עמוד 10. בהוצאת תנש"א עמוד 12.</ref>. | ||
כשר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] (אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]) למד לקבל [[סמיכה לרבנות]] החליט לנסוע להבחן ולקבל סמיכה אצל כמה וכמה מגדולי ישראל, ביניהם הרב מייזל<ref>[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2950364/jewish/-.htm#18 שיחת כ' מנחם אב תשי"א] (תורת מנחם ח"ג עמוד 257). [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2926931/jewish/-.htm#4 שיחת כ' מנחם אב תשכ"ב] (שם חל"ד עמוד 214).</ref>. | כשר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] (אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]) למד לקבל [[סמיכה לרבנות]] החליט לנסוע להבחן ולקבל סמיכה אצל כמה וכמה מגדולי ישראל, ביניהם הרב מייזל<ref>[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2950364/jewish/-.htm#18 שיחת כ' מנחם אב תשי"א] (תורת מנחם ח"ג עמוד 257). [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2926931/jewish/-.htm#4 שיחת כ' מנחם אב תשכ"ב] (שם חל"ד עמוד 214). כתב הסמיכה נלקח ע"י ה[[ק.ג.ב.|נ.ק.וו.ד.]] ([https://www.chabad.org/media/pdf/575/gkla5758911.pdf זכרונות הרבנית חנה חוברת א'] עמוד 6).</ref>. | ||
הסכמתו נמצאת בהגדה עם פירוש צוף אמרים ביחד עם הסכמות ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], ר' [[יצחק זאב סולובייצ'יק|זאב מבריסק]], ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|זלמן שניאורסאן]] | הסכמתו נמצאת בהגדה עם פירוש צוף אמרים ביחד עם הסכמות ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], ר' [[יצחק זאב סולובייצ'יק|זאב מבריסק]], ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|זלמן שניאורסאן]] מ[[הומיל|האמיל]], ור' [[אהרן תומרקין]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
גרסה אחרונה מ־12:27, 27 במרץ 2026
| רבי אליהו חיים מייזל | |
|---|---|
 רב העיר לודז' | |
| לידה | ט' בסיוון תקפ"א |
| הורודוק, גליל וולוז'ין | |
| פטירה | י"ד באייר תרע"ב |
| לודז' | |
| מקום פעילות | פולין |
הרב אליהו חיים מייזל (ט' בסיוון תקפ"א - י"ד באייר תער"ב) היה רב בעיר לודז'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט' סיוון תקפ"א בעיר הורודוק, גליל וולוז'ין (פלך וילנה), לאביו ר' משה מייזל ולאמו הרבנית חיה בת הרב אליעזר גרייבר.
בילדותו התפרסם כ"עילוי" ובהיותו בן 8 שנים התקבל למכינה בישיבת וולוז'ין, שם למד ביחד עם הרב יוסף דוב סולובייצ'יק והרב יצחק אלחנן ספקטור.
במשך תקופה למד בישיבת איישישוק[1].
בהיותו כבן שלש עשרה, התארש עם בתו של עשיר ידוע מפינסק, ומחותנו הביאו אל ר' יעקב מקרלין לקבל ממנו סמיכה.
לאחר זמן קצר גרש את אשתו הראשונה ונשא בזיווג שני את בת אחיו ר' נחום מייזל מלובטש.
בהיותו בגיל תשע עשרה התמנה לרב בעירו, ולאחר כשנתיים התפטר מכהונתו.
בשנת תרכ"א נתמנה לרב בעיר דרוהיטשין ובשנת תרכ"ד עבר לכהונת הרבנות בעיר פרוז'ני. בשנת תרכ"ז נתקבל לרב בעיר לומז'ה ובשנת תרל"ג בעיר לודז' עד יום מותו.
התנגד מאד חזק לתנועה הציונית.
נפטר בי"ד אייר תער"ב בעיר לודז' ושם מנוחתו כבוד.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' אליהו חיים היה אחיין ר' זלמן רייזס ור' איסר קיסעס, מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן. בן דודו היה הרב יעקב כולי סלונים בעלה של הרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי.
באחד מהביקורים של ר' יהודה לייב סלונים בליובאוויטש הזדמן לו להיות בפולין וביקר אצל שאר בשרו ר' אליהו חיים בלאדז, (הוא היה ידוע ברוב פזרנותו וכששאלוהו, והרי אמרו חכמים אל יבזבז יותר מחומש, ענה שעל פי מה שמבואר בתניא באגרת התשובה - לכפרה מותר, ומאחר שנכשל פעם אחת ונתן יותר מחומש נמצא שתמיד חייב לתקן את חטאו - הבזבוז הקודם...), הוא קבלו בסבר פנים יפות, ובפרידתו ליוהו עד לתחנת הרכבת, כשעלה רבי יהודה לייב לרכבת הכניס ידו לכיסו ומצא שם סכום כסף בשיעור של חמש מאות רובל[2].
אדמו"ר הרש"ב בא בכמה מכתבים עמו בנוגע לעניני ציבור[3].
כשר' לוי יצחק (אביו של הרבי) למד לקבל סמיכה לרבנות החליט לנסוע להבחן ולקבל סמיכה אצל כמה וכמה מגדולי ישראל, ביניהם הרב מייזל[4].
הסכמתו נמצאת בהגדה עם פירוש צוף אמרים ביחד עם הסכמות ר' לוי יצחק, ר' זאב מבריסק, ר' זלמן שניאורסאן מהאמיל, ור' אהרן תומרקין.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' נתן מייזל.
- חתנו, ר' גבריאל סגל.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אברהם יהודה ברז'ז'ינסקי, רבי אליהו חיים מייזל ז"ל, באתר אוצר החכמה
- אליהו דב הלפרין, דער הספד נאך דער לאדזער רב, באתר היברובוקס
- יחיאל יעקב וויינברג, עלית אליהו, באתר היברובוקס
- זכרונות, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ חבל יוסף עמוד 4.
- ^ ספר הצאצאים עמוד 162.
- ^ קונטרס חנוך לנער (קה"ת, תש"ג) עמוד 10. בהוצאת תנש"א עמוד 12.
- ^ שיחת כ' מנחם אב תשי"א (תורת מנחם ח"ג עמוד 257). שיחת כ' מנחם אב תשכ"ב (שם חל"ד עמוד 214). כתב הסמיכה נלקח ע"י הנ.ק.וו.ד. (זכרונות הרבנית חנה חוברת א' עמוד 6).