לדלג לתוכן

שניאור זלמן זינגער – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
י כ ר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:קבר שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים.jpg|ממוזער|קבר הרב שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים]]
[[קובץ:קבר שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים.jpg|ממוזער|קבר הרב שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים]]
הרב שניאור זלמן זינגער ([[תקע"ג]] - [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]) היה נכד של ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] מחסידי [[אדמו"ר הצ"צ]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]], ומחשובי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].
הרב '''שניאור זלמן זינגער''' ([[תקע"ג]] - [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]) היה נכד של ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] מחסידי [[אדמו"ר הצ"צ]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]], ומחשובי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד בטבאר ליטא ב[[תקע"ג]] כבכור להרב [[יעקב מרדכי טווער]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצ"צ]], חתנו של [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]], ונולד סמוך לפטירת דוד אמו [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא שניאור זלמן על שמו.
נולד בטבאר, [[ליטא]] ב[[תקע"ג]] כבכור להרב [[יעקב מרדכי טווער]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצ"צ]], חתנו של [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]], ונולד סמוך לפטירת דוד אמו [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא שניאור זלמן על שמו.
 
בהיותו ילד משפחתו עבר למהילוב ואביו שימש כרב שם.


בסביבות [[תק"צ]] נשא את מרת רחל בת הרב ברוך מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].
בסביבות [[תק"צ]] נשא את מרת רחל בת הרב ברוך מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].
שורה 13: שורה 15:
ר' שניאור זלמן היה ה[[בעל תפילה]] והחזן ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] ב[[חברון]] ואחר כך ב[[ירושלים]] ומשום כך קראו לו ר' זלמן זינגער.
ר' שניאור זלמן היה ה[[בעל תפילה]] והחזן ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] ב[[חברון]] ואחר כך ב[[ירושלים]] ומשום כך קראו לו ר' זלמן זינגער.


לאחר כמה שנים שגר בחברון עבר עם משפחתו לירושלים ולמד שם כל היום בכולל של החסידים שם. והוא היה תלמיד חכם גדול, בירושלים קראו לו לפעמים ר' שניאור זלמן חברוני על שם שבא מחברון וגם כן קראו לו ר' שניאור זלמן חבד"י של שם שהיה חסיד חב”ד.
לאחר כמה שנים שגר ב[[חברון]] עבר עם משפחתו ל[[ירושלים]] ולמד שם כל היום ב[[כולל]] של החסידים שם. והוא היה תלמיד חכם גדול, בירושלים קראו לו לפעמים ר' שניאור זלמן חברוני על שם שבא מחברון וגם כן קראו לו ר' שניאור זלמן חבדני"ק של שם שהיה חסיד חב”ד.
[[קובץ:לוח חסידי חבד בארץ הקודש שנת תרלה עמוד ב.jpg|ממוזער|לוח חסידי חב"ד בארץ הקודש שנת תרל"ה עמוד ב'. ר' שניאור זלמן זינגער נמצא בשורה החמישית]]
[[קובץ:לוח חסידי חבד בארץ הקודש שנת תרלה עמוד ב.jpg|ממוזער|לוח חסידי חב"ד בארץ הקודש שנת תרל"ה עמוד ב'. ר' שניאור זלמן זינגער נמצא בשורה החמישית]]
שמו נמצא ברשימה של חסידי חב"ד בירושלים בתרל"ה, שהתפרנסו מכולל חב"ד.
שמו נמצא ברשימה של חסידי חב"ד בירושלים בתרל"ה, שהתפרנסו מכולל חב"ד.


נפטר [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]], ונטמן בהר הזיתים.
נפטר [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]<ref>בפנקס חברה קדישא רשום ששנת הפטירה היא תרמ"ז ולא תרמ"ד כמצויין על המצבה.</ref>, ונטמן ב[[הר הזיתים]].


== משפחתו. ==
== משפחתו ==
'''אחיו:'''
'''אחיו:'''


* ר' שאול ברימ"ט (בן ר' יעקב מרדכי טווער) אבי משפחת שאלזון.
* ר' שאול ברימ"ט (בן ר' יעקב מרדכי טווער) דיין בבית דין החב”ד בחברון ושד"ר של כולל חבד ואבי משפחת [[שאלזון]].
* ר' יהודה לייב ברימ"ט.  
* ר' יהודה לייב ברימ"ט, חזן בבית הכנסת חב"ד בחברון.
* ר' ישראל ברימ"ט.
* ר' ישראל ברימ"ט טבי משפחת פרוש.


'''ילדיו:'''
'''ילדיו:'''


* בתו מרת פערל אשת הרב יצחק דוד גראסמאן מקאמפלינג, מקובל בירושלים ומחשובי חסידי קרלין-סטולין, אבי משפחת גראסמאן מירושלים.
* בתו מרת פערל אשת הרב יצחק דוד גראסמאן מקאמפלינג, מקובל בירושלים ומחשובי חסידי קרלין-סטולין, אבי משפחת [[גרוסמן]] מירושלים, וגיסו של הרב [[שמעון מנשה חייקין]].
* בנו יעקב מרדכי זינגר, שהי' רב ושו"ב של [[ראשון לציון]].
* בנו יעקב מרדכי זינגר, שהי' רב ושו"ב של [[ראשון לציון]].
* נכדו הרב [[ישראל גרוסמן|ישראל גראסמאן]] ראש ישיבת תומכי תמימים לוד.
* נכדו הרב [[ישראל גרוסמן|ישראל גראסמאן]] ראש ישיבת תומכי תמימים לוד.
* נכדו הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]].
* נכדו הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]].
* נכדו הרב [[אשר זיילינגולד|אשר זיילנגאלד]]
== לקריאה נוספת ==
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]].
* יחיאל איכל גרוסמן, תולדת משפחת גרוסמן בספר נצח משה.
== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]

גרסה אחרונה מ־03:27, 26 במרץ 2026

קבר הרב שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים

הרב שניאור זלמן זינגער (תקע"ג - י"ד כסלו תרמ"ד) היה נכד של המהרי"ל מיאנאוויטש מחסידי אדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר מהר"ש, ומחשובי חסידי חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בטבאר, ליטא בתקע"ג כבכור להרב יעקב מרדכי טווער מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצ"צ, חתנו של מהרי"ל מיאנאוויטש אחי אדמו"ר הזקן, ונולד סמוך לפטירת דוד אמו אדמו"ר הזקן ונקרא שניאור זלמן על שמו.

בהיותו ילד משפחתו עבר למהילוב ואביו שימש כרב שם.

בסביבות תק"צ נשא את מרת רחל בת הרב ברוך מחסידי אדמו"ר האמצעי.

אביו הרב יעקב מרדכי טווער עלה לארץ הקודש על פי פקודות אדמו"ר הצ"צ בתקצ"ב ביחד עם משפחתו והתיישב בחברון.

בתקצ"ה עלה ר' שניאור זלמן עם משפחתו לארץ הקודש על פי פקודת אדמו"ר הצ"צ לשמש שם כגבאי לכולל חב"ד, והתיישב בחברון אצל אביו.

ר' שניאור זלמן היה הבעל תפילה והחזן בבית הכנסת חב"ד בחברון ואחר כך בירושלים ומשום כך קראו לו ר' זלמן זינגער.

לאחר כמה שנים שגר בחברון עבר עם משפחתו לירושלים ולמד שם כל היום בכולל של החסידים שם. והוא היה תלמיד חכם גדול, בירושלים קראו לו לפעמים ר' שניאור זלמן חברוני על שם שבא מחברון וגם כן קראו לו ר' שניאור זלמן חבדני"ק של שם שהיה חסיד חב”ד.

לוח חסידי חב"ד בארץ הקודש שנת תרל"ה עמוד ב'. ר' שניאור זלמן זינגער נמצא בשורה החמישית

שמו נמצא ברשימה של חסידי חב"ד בירושלים בתרל"ה, שהתפרנסו מכולל חב"ד.

נפטר י"ד כסלו תרמ"ד[1], ונטמן בהר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו:

  • ר' שאול ברימ"ט (בן ר' יעקב מרדכי טווער) דיין בבית דין החב”ד בחברון ושד"ר של כולל חבד ואבי משפחת שאלזון.
  • ר' יהודה לייב ברימ"ט, חזן בבית הכנסת חב"ד בחברון.
  • ר' ישראל ברימ"ט טבי משפחת פרוש.

ילדיו:

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ בפנקס חברה קדישא רשום ששנת הפטירה היא תרמ"ז ולא תרמ"ד כמצויין על המצבה.