נר מצוה ותורה אור – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־21:33, 10 במרץ 2026

הספר נר מצוה ותורה אור הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי שהודפס על ידו בשנת תק"פ. הספר כולל שני חלקים: שער האמונה - מאמרי חסידות על מצות האמונה בה' ואחדות ה', ועל חג הפסח; שער היחוד (נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות) - ביאור ענין ההתבוננות וסדר ההשתלשלות.

חלקי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער האמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

א. שער האמונה: מהות מצוות האמונה וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר אדמו"ר האמצעי כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, תפילה, צדקה ועבודת התשובה באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן המבארים את עניני חג הפסח, אכילת מצה וקריעת ים סוף^[1].

שער היחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.

ספר שער היחוד (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות"^[2]) הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד^[3]. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,^[4] אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.

הרקע לכתיבת שער היחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

• זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי: הספר נכתב בשנת תקע"ד (1814), מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן^[5].

• ה"חולי הרוחני" אצל אנ"ש : לפני פטירתו, שיתף אדמו"ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:^[6]

1. קבוצה שסברה שחב"ד דורשת "שכל קר" וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של "ישות" (אגו).

2. קבוצה שחיפשה התפעלות רגשית ישירה ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.^[7]

• תוכניתו של אדמו"ר הזקן: אדמו"ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של סדר ההשתלשלות, כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.

• שלוש האיגרות של אדמו"ר האמצעי: בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו"ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:

1. האיגרת הראשונה: תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.^[8]

2. האיגרת השנייה ("קונטרס ההתפעלות"): הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים (התבוננות בפרטיות).^[9]

3. האיגרת השלישית ("שער היחוד"): נקראה תחילה "קונטרס ההתבוננות". היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל"עיון" תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.^[10]

• ייחודיות הספר: החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב"ד שבו מוסבר כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד.^[11] המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.

הוצאות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר זה נדפס בחיי אדמו"ר האמצעי, בקאפוסט בשנת תק"פ. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג בתר"כ. בשנת תש"ח הדפיס את הספר הרבי עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.

בתשפ"ה הדפיסה קה"ת את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' הלל מפאריטש, מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.

אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיום יום^[12] מובא בשם אדמו"ר המהר"ש, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.

במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות"^[13].

באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער היחוד ערך מורחב

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק"פ בפורמט צילום באתר היברובוקס
הספר במהדורה חדשה בפורמט צילום באתר היברובוקס
הספר בפורמט טקסט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש

הערות שוליים

^ נסמנו במראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה, בהוצאת תשפ"ה ואילך.
^ שער היחוד פרק א׳
^ שער היחוד פרק ה׳ - "מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי"ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות"
^ ראה קונטרס העבודה פרק ו׳
^ עפ"י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה"ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס.
^ הקדמת קונטרס ההתפעלות
^ קונטרס ההתפעלות אגרת א׳
^ קונטרס ההתפעלות איגרת א׳
^ קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳
^ שער היחוד א- ט
^ שער היחוד פרק י׳ ואילך
^ ט"ו אדר ב'.
^ אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב.

[1] נסמנו במראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה, בהוצאת תשפ"ה ואילך.

[2] שער היחוד פרק א׳

[3] שער היחוד פרק ה׳ - "מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי"ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות"

[4] ראה קונטרס העבודה פרק ו׳

[5] עפ"י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה"ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס.

[6] הקדמת קונטרס ההתפעלות

[7] קונטרס ההתפעלות אגרת א׳

[8] קונטרס ההתפעלות איגרת א׳

[9] קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳

[10] שער היחוד א- ט

[11] שער היחוד פרק י׳ ואילך

[12] ט"ו אדר ב'.

[13] אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==חלקי הספר==
 === שער האמונה ===
-א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו"ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=400&hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ"ה ואילך.}}.
+א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו"ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=400&hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשפ"ה ואילך.}}.
 === שער היחוד ===
 ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.
-ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות") הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות להתבוננות וזאת כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.
+ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות"<ref>שער היחוד פרק א׳</ref>) הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד<ref>שער היחוד פרק ה׳ - "מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי"ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות"</ref>. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,<ref>ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ </ref> אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.
-==== א. מהעיון אל התבונה ====
+== הרקע לכתיבת שער היחוד ==
-ההתבוננות מתחילה בבחינת '''"עיון"''' – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח '''ה"תבונה'''" משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה"דולה" את המושכל המופשט (בבחינת "איש תבונה ידלנה") ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים, ובכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כללים ליישום שבהתבונות הפרטית שבמהלך התפילה.
+• '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע"ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן<ref>עפ"י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה"ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. </ref>.
-==== ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה) ====
+• '''ה"חולי הרוחני" אצל אנ"ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו"ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:<ref>הקדמת קונטרס ההתפעלות</ref>
-בניגוד להתבוננות כללית ( כגון התבוננות במושגים כללים ככח הממלא כל עלמין שעיקרו במלכות דאצילות וכו׳) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ה'''התבוננות הפרטית''' מורידה את המושג הכללי ומנתחת באמצעותו כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה, מן הפרט אל הכלל, הוא הדרך היחידה להגיע ל'''התאמתות הכלל''' בנפש – הכרה אינטימית ואמיתית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.
+. קבוצה שסברה שחב"ד דורשת '''"שכל קר"''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של "ישות" (אגו).
+. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.<ref>קונטרס ההתפעלות אגרת א׳</ref>
-'''ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)'''
+• '''תוכניתו של אדמו"ר הזקן:''' אדמו"ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.
-התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:
+• '''שלוש האיגרות של אדמו"ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו"ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:
-* '''השתלשלות הכתרים (זהות הרצון):''' המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות ("יחיד"), דרך הרצון הקדום בא"ק והרצון הגלוי באצילות ("אריך"), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית כאן היא '''זהות הרצונות''': כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא ממש אותו הרצון המניע את ידו בפו"מ, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש"אני ה' לא שניתי".
+. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.<ref>קונטרס ההתפעלות איגרת א׳</ref>
-* '''עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה):''' הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה  ו'''מתלבשת ממש''' בתוך הספירה המקבילה לה למטה ממנה. אין זו רק "התהוות" שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של הספירה התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא"ק, ומשם לחכמה דאצילות ועד חכמה דעשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כ"דרך מעבר".
-התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת למתבונן לראות בכל מדרגה ונברא פרטי את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע
+. '''האיגרת השנייה ("קונטרס ההתפעלות"):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').<ref>קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳</ref>
-==== ד. הכנות ואימות ההתבוננות ====
+. '''האיגרת השלישית ("שער היחוד"):''' נקראה תחילה "קונטרס ההתבוננות". היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל"עיון" תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.<ref>שער היחוד א- ט</ref>
-כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום ("יחיד", "אחד", "קדמון")- המאריך באחד, ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמתית הוא הופעה בו-זמנית של שמחה מהבנת התהליך (בינה) וביטול עצמי מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.
-'''ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה'''
+• '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב"ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.<ref>שער היחוד פרק י׳ ואילך</ref> המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.
-הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך שהוא עוצר בסיום תיאורו של כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם עבורו את ה"התבוננות המקוצרת".
+== הוצאות הספר ==
-פירוט השלבים נעשה מהעליון לתחתון: מהאור שלפני הצמצום (בדרגות "יחיד", "אחד" ו"קדמון"), דרך הצמצום הראשון, ה"רשימו" והמשכת ה"קו". משם הוא עובר לרצון הקדום, למבנה העיגולים והיושר, לעולם א"ק (אדם קדמון), ועד לעולם האצילות בכללו: מהכתר הממוצע (עתיק ואריך – תענוג ורצון), דרך או"א (חכמה ובינה), ועד לזו"ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה"פרסא" לעולמות הבריאה והיצירה, ומגיעה לסיומה המוחשי בעולם העשייה הגשמי. שם, האור האלוקי מתלבש בדרגה האחרונה – "מלכות דמלכות דעשייה" – המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים הגשמיים.
-כל שלב מומחש באמצעות משלים מנפש האדם (כגון הבניין או המעיין) ומשלים מבניים (כגון "עשר חפירות"), המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת "נעוץ סופן בתחילתן".
-==הוצאות הספר==
 ספר זה נדפס בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק"פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר"כ]]. בשנת [[תש"ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.
-ב[[תשפ"ה]] הדפיסה [[קה"ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.
+בתשפ"ה הדפיסה [[קה"ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.
 ==אודות הספר==
@@ שורה 50: / שורה 43: @@
 באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.
+== ראו גם ==
+* [[תוכן הספר נר מצוה ותורה אור|שער היחוד ערך מורחב]]
 ==קישורים חיצוניים==

ספרי אדמו"ר האמצעי
נגלה	פסקי דינים אדמו"ר האמצעי
חסידות	אמרי בינה • פירוש המילות • שערי תשובה • דרך חיים • נר מצוה ותורה אור • שערי אורה • עטרת ראש • בד קודש • פוקח עורים • קונטרס ההתפעלות • תורת חיים • מאמרי אדמו"ר האמצעי • מאה שערים • שני המאורות • ביאורי הזהר
שונות	מענה לשון • אגרות קודש