יוסף חיים שיף – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־07:47, 5 במרץ 2026

הרב יוסף חיים שיף (תרס"ט - ראש חודש אלול תשי"ט), היה חסיד חב"ד שנמנה על הגרעין הקהילתי בסמרקנד ופעל בדרכים רבות לחיזוק הקהילה החב"דית בעיר. בנוסף לתפקידו הבכיר במלפגה הקומניסטית בעיר, הוכשר כשוחט ומוהל, והיה מבקר בכפרים הסמוכים בחשאי ומסייע להם בצרכי היהדות השונים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בוורוניז' בשנת תרס"ט^[1] לאביו הרב אריה לייב שיף, שהיה יהודי אמיד ובעל מעמד מכובד בעיר.

בצעירותו, נכנס ללמוד בסניפי ישיבת תומכי תמימים ברוסטוב, בנעוועל ובחרקוב. בתקופת לימודיו בישיבה, דיווח להוריו על התקדמותו ולימודיו, ובעקבותיו הגיעו צעירים נוספים ללמוד בישיבות אלו, והפכו לחסידי חב"ד.

בשנת תרצ"ג נשא את רעייתו מלכה, בתו של הרב ירחמיאל חדש.

לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האדום. בזמן בו שירת בצבא, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וקיבל עיטורי גבורה על אומץ רוחו ועפולתו בזמן מלחמת העולם השנייה, במהלכה כמעט ואיבד את ידו^[2], ולמרות זאת המשיך להילחם.

עם סיום המלחמה, נפתחה בפניו אפשרות בריחה מרוסיה הקומוניסטית, אך באותה תקופה בדיוק הוצע לו כאות הערכה על פועלו למען העם הרוסי, לכהן כמזכיר המפלגה הקומוניסטית המקומית. אף על פי שיכל להציל את חייו ואת חיי משפחתו, בהתייעצות עם בני משפחה החליט להיוותר במקום ולקבל את התפקיד על מנת לסייע באמצעותו ליהודים שיישארו תחת השלטון הרוסי, ולעזור להם להמשיך לקיים אורח חיים יהודי בסתר.

הרוסים שלא ידעו על מעורבותו בקהילה היהודית ועל אורח חייו הפרטיים שכלל הקפדה על חוקי התורה, איפשרו לו יד חופשית כמזכיר המפלגה, והוא ניצל את מעמדו על מנת לסייע ליהודים להשתחרר מהצבא או לעזור להם בהשגת מוצרי אוכל וכדומה.

לאחר שהתגלו מעשיו בשנת תשי"ב, הועמד למשפט תחת עילה של אי סדר בכספים העוברים תחת ידיו, כשלמעשה הסיבה האמיתית היא פעילותו היהודית. המשפט ארך כשנה תמימה, ובסיומו יצא חף מפשע היות ואכן ניהל את הכספים ביושר ובאמונה, אך הוא ידע שהק.ג.ב. מנסה להכשילו, והוא עזב את תפקידו והסתתר מפני הק. ג. ב במשך זמן ארוך בביתם של משפחת קרוגליאק.

נפטר בברית המועצות בדמי ימיו בראש חודש אלול בשנת תשי"ט.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

גיסו הרב אפרים דמיכובסקי
גיסו הרב זאב אברהם סלאווין (וורוניז')
בנו, הרב בצלאל שיף, חבר הנהלת אגודת שמי"ר
בנו, הרב גרשון דובער (בערקע) שיף, מנהל ישיבת הבוכרים ("אור שמחה") בכפר חב"ד
בנו, הרב אריה לייב שיף, ירושלים / מודיעין
ביתו, דבורה האדא, אשת הרב חיים בן ציון חן, לוד.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב בורקה שיף זכרונות אודות אביו הרב יוסף שיף ובני משפחה נוספים, שבועון בית משיח

מעבר למסך הברזל - סיפורים וזכרונות מרוסיה הקומוניסטית מאת בנו הרב בצלאל שיף

הערות שוליים

^ מחתרת סמרקנד עמ' 657
^ ידו נפגעה במהלך הקרבות וזב ממנה דם רב, רופא-השדה שהיה במקום פסק שיש לקטוע לו את היד, ובתגובה פרצה מפיו של ר' יוסף קריאת "שמע ישראל". הקריאה גרמה לרופא שהתגלה כיהודי לסוב על עקבותיו ולהורות שלא לקטוע לו את היד אלא לשלוח אותו לסדרת ניתוחים שהצילו את ידו.

[1] מחתרת סמרקנד עמ' 657

[2] ידו נפגעה במהלך הקרבות וזב ממנה דם רב, רופא-השדה שהיה במקום פסק שיש לקטוע לו את היד, ובתגובה פרצה מפיו של ר' יוסף קריאת "שמע ישראל". הקריאה גרמה לרופא שהתגלה כיהודי לסוב על עקבותיו ולהורות שלא לקטוע לו את היד אלא לשלוח אותו לסדרת ניתוחים שהצילו את ידו.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:יוסף שיף.jpg|ממוזער|הרב יוסף חיים שיף כחייל בצבא הרוסי]]
-הרב '''יוסף חיים שיף''' ([[תרע"ט]] - [[א' אלול|ראש חודש אלול]] [[תשי"ט]]), היה חסיד חב"ד שנמנה על הגרעין הקהילתי ב[[סמרקנד]] ופעל בדרכים רבות לחיזוק הקהילה החב"דית בעיר. בנוסף לתפקידו הבכיר במלפגה הקומניסטית בעיר, הוכשר כ[[שוחט]] ו[[מוהל]], והיה מבקר בכפרים הסמוכים בחשאי ומסייע להם בצרכי היהדות השונים.
+הרב '''יוסף חיים שיף''' ([[תרס"ט]] - [[א' אלול|ראש חודש אלול]] [[תשי"ט]]), היה חסיד חב"ד שנמנה על הגרעין הקהילתי ב[[סמרקנד]] ופעל בדרכים רבות לחיזוק הקהילה החב"דית בעיר. בנוסף לתפקידו הבכיר במלפגה הקומניסטית בעיר, הוכשר כ[[שוחט]] ו[[מוהל]], והיה מבקר בכפרים הסמוכים בחשאי ומסייע להם בצרכי היהדות השונים.
 ==תולדות חיים==
-נולד בוורוניז' בשנת [[תרע"ט]] לאביו הרב אריה לייב שיף, שהיה יהודי אמיד ובעל מעמד מכובד בעיר.
+נולד בוורוניז' בשנת [[תרס"ט]]<ref>מחתרת סמרקנד עמ' 657</ref> לאביו הרב [[אריה לייב שיף (צ'רניקי, וורונז')|אריה לייב שיף]], שהיה יהודי אמיד ובעל מעמד מכובד בעיר.
 בצעירותו, נכנס ללמוד בסניפי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[רוסטוב]], ב[[נעוועל]] וב[[חרקוב]]. בתקופת לימודיו בישיבה, דיווח להוריו על התקדמותו ולימודיו, ובעקבותיו הגיעו צעירים נוספים ללמוד בישיבות אלו, והפכו לחסידי חב"ד.
+בשנת [[תרצ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מלכה, בתו של הרב [[ירחמיאל חדש]].
 לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האדום. בזמן בו שירת בצבא, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וקיבל עיטורי גבורה על אומץ רוחו ועפולתו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], במהלכה כמעט ואיבד את ידו{{הערה|ידו נפגעה במהלך הקרבות וזב ממנה דם רב, רופא-השדה שהיה במקום פסק שיש לקטוע לו את היד, ובתגובה פרצה מפיו של ר' יוסף קריאת "[[שמע ישראל]]". הקריאה גרמה לרופא שהתגלה כ[[יהודי]] לסוב על עקבותיו ולהורות שלא לקטוע לו את היד אלא לשלוח אותו לסדרת ניתוחים שהצילו את ידו.}}, ולמרות זאת המשיך להילחם.
@@ שורה 15: / שורה 17: @@
 לאחר שהתגלו מעשיו בשנת [[תשי"ב]], הועמד למשפט תחת עילה של אי סדר בכספים העוברים תחת ידיו, כשלמעשה הסיבה האמיתית היא פעילותו היהודית. המשפט ארך כשנה תמימה, ובסיומו יצא חף מפשע היות ואכן ניהל את הכספים ביושר ובאמונה, אך הוא ידע שה[[ק.ג.ב.]] מנסה להכשילו, והוא עזב את תפקידו והסתתר מפני ה[[ק. ג. ב]] במשך זמן ארוך בביתם של משפחת קרוגליאק.
-בגיל צעיר מאוד [[נישואין|נשא]] את רעייתו מלכה, בתו של הרב [[ירחמיאל חדש]]. ונפטר בברית המועצות בדמי ימיו ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] בשנת [[תשי"ט]].
+נפטר בברית המועצות בדמי ימיו ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] בשנת [[תשי"ט]].
 ==משפחתו==
+*גיסו הרב [[אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)|אפרים דמיכובסקי]]
+*גיסו הרב [[זאב אברהם סלאווין (וורוניז')]]
 *בנו, הרב [[בצלאל שיף]], חבר הנהלת אגודת [[שמי"ר]]
 *בנו, הרב [[גרשון דובער שיף|גרשון דובער (בערקע) שיף]], מנהל ישיבת הבוכרים ("אור שמחה") ב[[כפר חב"ד]]
@@ שורה 32: / שורה 36: @@
 [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
-[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]]
 [[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ט]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ט]]