לדלג לתוכן

שמעיה הכט – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
קידוד קישורים
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב שמעיה הכט תשפ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב שמעיה הכט תשפ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (תשפ"ד)]]
[[קובץ:שמעיה העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט]]
[[קובץ:שמעיה העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט]]
הרב '''שמעיה העכט''' (יליד שנת [[תשמ"ט]], 1989), משמש כרב קהילת בית כנסת המאור, ראש כולל ומנהל 'בית חב"ד 770' ביפו. סופר חב"די ומייסד בית ההוצאה לאור 'אשכילה'.
הרב '''שמעיה העכט''' (יליד שנת [[תשמ"ט]], 1989), משמש כרב בית כנסת המאור ביפו. סופר חב"די ומייסד בית ההוצאה לאור 'אשכילה'.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשמ"ט]] לאביו הרב [[יוסף העכט]], נקרא על שם אבי זקנו ר' [[שמעיה קרינסקי]].
נולד בשנת [[תשמ"ט]] לרב [[יוסף העכט]], נקרא על שם אבי זקנו ר' [[שמעיה קרינסקי]].


בין השנים [[תשס"ו]] - [[תשס"ט]] למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
בין השנים [[תשס"ו]] - [[תשס"ט]] למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].


בשנת [[תשס"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
בשנת [[תשס"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.


לאחר שנת הקבוצה נסע לשליחות לישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]. בהמשך החל לשמש כמגיד שיעור בנגלה, מגיד שיעור בחסידות ומשפיע.
לאחר שנת הקבוצה נסע לשליחות לישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]. בהמשך החל לשמש כמגיד שיעור בנגלה, מגיד שיעור בחסידות ומשפיע.
שורה 14: שורה 14:
עוד טרם נישואיו החל לכתוב ספרים יחד עם חבריו התמימים הבולטים שבהם (שמות עט): דב סיני ומנחם זאבי.
עוד טרם נישואיו החל לכתוב ספרים יחד עם חבריו התמימים הבולטים שבהם (שמות עט): דב סיני ומנחם זאבי.


בשנת [[תשע"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] רב העיר בני ברק{{הערה|[https://col.org.il/news/71847 לגלריה מחתונתו] {{col}}}}
בשנת [[תשע"ב]] [[נישואין|נשא]] את בת הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] רב העיר בני ברק{{הערה|[https://col.org.il/news/71847 לגלריה מחתונתו] {{col}}}}.


בשנת [[תשע"ג]] ייסד את בית ההוצאה לאור '[[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]]', תחתיו ערך והוציא לאור מספר ספרים תחת שם העט "זאב גינוסר". יחד עם כמה מידידיו עמל על כתיבת ספרים על ההוויה החסידית בהתאמה לקהל הישראלי,
בשנת [[תשע"ג]] ייסד את בית ההוצאה לאור '[[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]]', תחתיו ערך והוציא לאור מספר ספרים תחת שם העט "זאב גינוסר". יחד עם כמה מידידיו עמל על כתיבת ספרים על ההוויה החסידית בהתאמה לקהל הישראלי,
שורה 23: שורה 23:
פעל בשליחות הרבי בישוב קלע שבצפון.
פעל בשליחות הרבי בישוב קלע שבצפון.


בשנת [[תשפ"ב]] נבחן על [[סמיכה]] ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] ועבר בהצלחה מרובה, את כל המבחנים.
בשנת [[תשפ"ב]] קיבל [[סמיכה|סמיכה לרבנות]] מה[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]].


ב[[אלול]] [[תשפ"ד]] הוכתר לרב בית הכנסת המאור שביפו{{הערה|[https://chabad.info/news/1135852/ בלב יפו: הרב שמעיה הכט הוכתר כרב בית הכנסת ורב הקהילה] {{אינפו}}}}.
ב[[אלול]] [[תשפ"ד]] הוכתר לרב בית הכנסת המאור שביפו{{הערה|[https://chabad.info/news/1135852/ בלב יפו: הרב שמעיה הכט הוכתר כרב בית הכנסת ורב הקהילה] {{אינפו}}}}.
==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/הרב-שמעיה-הכט/ תגיות: שמעיה הכט] {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 35: שורה 38:
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים ביפו]]
[[קטגוריה:אישים ביפו]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]

גרסה אחרונה מ־22:37, 4 במרץ 2026

הרב הכט (תשפ"ד)
הרב הכט

הרב שמעיה העכט (יליד שנת תשמ"ט, 1989), משמש כרב בית כנסת המאור ביפו. סופר חב"די ומייסד בית ההוצאה לאור 'אשכילה'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תשמ"ט לרב יוסף העכט, נקרא על שם אבי זקנו ר' שמעיה קרינסקי.

בין השנים תשס"ו - תשס"ט למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

בשנת תשס"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר שנת הקבוצה נסע לשליחות לישיבת תומכי תמימים נתניה. בהמשך החל לשמש כמגיד שיעור בנגלה, מגיד שיעור בחסידות ומשפיע.

עוד טרם נישואיו החל לכתוב ספרים יחד עם חבריו התמימים הבולטים שבהם (שמות עט): דב סיני ומנחם זאבי.

בשנת תשע"ב נשא את בת הרב חיים יצחק אייזיק לנדא רב העיר בני ברק[1].

בשנת תשע"ג ייסד את בית ההוצאה לאור 'אשכילה', תחתיו ערך והוציא לאור מספר ספרים תחת שם העט "זאב גינוסר". יחד עם כמה מידידיו עמל על כתיבת ספרים על ההוויה החסידית בהתאמה לקהל הישראלי, הבולט שבהם הוא הספר "איש האמונה" - אגרות ומכתבים מהרבי בנושא אמונה ומדע אותו כתב יחד עם ידידו דב סיני. הספר זכה לתפוצה רחבה במיוחד בבתי חב"ד מסביב לעולם.

בשנת תשע"ז סיים את תפקידו בישיבת תות"ל נתניה.

פעל בשליחות הרבי בישוב קלע שבצפון.

בשנת תשפ"ב קיבל סמיכה לרבנות מהרבנות הראשית.

באלול תשפ"ד הוכתר לרב בית הכנסת המאור שביפו[2].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים