הבדלים בין גרסאות בדף "ישעיהו הנביא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ישעיהו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון המיוחס בטעות לישעיה בן אמוץ{{הערת שוליים|בסדר הדורות כתוב על ישעיה הנביא שנקבר בברעם, במקום על עובדיה הנביא. במהדורות הישנות של הספר לא נמצא טעות זו.]]
+
[[קובץ:ישעיהו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון המיוחס בטעות לישעיה בן אמוץ{{הערת שוליים|בסדר הדורות כתוב על ישעיה הנביא שנקבר בברעם, במקום על עובדיה הנביא. במהדורות הישנות של הספר לא נמצא טעות זו.}}]]
 
'''ישעיהו בן אמוץ''' היה מגדולי ה[[נביאים]], שנודע במיוחד עקב השגותיו הנוראות בהשי"ת, והיה מהיחידים שראו את ה[[מרכבה]].
 
'''ישעיהו בן אמוץ''' היה מגדולי ה[[נביאים]], שנודע במיוחד עקב השגותיו הנוראות בהשי"ת, והיה מהיחידים שראו את ה[[מרכבה]].
  

גרסה מ־22:21, 28 ביולי 2010

ציון המיוחס בטעות לישעיה בן אמוץ[1]

ישעיהו בן אמוץ היה מגדולי הנביאים, שנודע במיוחד עקב השגותיו הנוראות בהשי"ת, והיה מהיחידים שראו את המרכבה.

לנביא ישעיה היתה השגה בנהי"ם של בריאה[2], ולכן בניגוד ליחזקאל שהבנתו היתה בעולם היצירה ונקרא בן כפר, הוא נקרא בן כרך.

הבעל שם טוב[3] פירש את הפסוק "סור מרע ועשה טוב", שבניגוד לירמיה הנביא נענש מה שהושלך לבור וכיוצא לפי שלא התפלל על ישראל כששמע הנבואה לרעה על ישראל, אך ישעיה הוא לשון ישועה, שכן הוא התפלל על ישראל.

ישעיה היה מעורר את האמונה בה' על ידי ההתבוננות בצבא השמים, הכוכבים המסודרים בסדר מסוים שניכר כי יש בורא שבכראם, ואמר: שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה.[4]

החילוק בין פרשת האזינו לנבואת ישעיהו

פרשת האזינו פותחת במלים: "האזינו השמים גו' ותשמע הארץ גו'". לשתי המלים "האזינו" ו"תשמע" יש משמעות של שמיעה (וציות), ברם, קיים הבדל ביניהן ביחס לאופן השמיעה: המובן של "האזינו" הוא להקשיב לדברים הנאמרים מקרוב ("האזינו" מלשון אזניים234 — כלומר, בהתייחסות לדברים הנלחשים לאוזן), ואילו הביטוי "תשמע" מתייחס לדברים הנשמעים מרחוק.

הרבי מקשה, כי על פי המשמעות של שתי מלים אלה היה מתאים יותר להשתמש בהן בסדר הפוך: בקשר לשמים, הנמצאים מרחוק, היה צריך להיאמר הביטוי "שמעו שמים", ואילו בקשר לארץ, שהיא קרובה — "האזיני ארץ", כפי שאכן אנו מוצאים אצל ישעיהו הנביא את הלשון[5]: "שמעו שמים והאזיני ארץ".

הרבי[6] מסביר, כי כשיהודי עובד את הקב"ה בכל חלקי נשמתו[7] עד שמתגלית אצלו בשלימות הקדושה של "חלק אלוקה ממעל ממש" שבו, אזי ענייני הקדושה הרוחניים שמימיים קרובים אצלו ואילו הענינים הארציים — רחוקיים: "האזינו" — "השמים", ו"תשמע" — "הארץ".

משום כך אמר ישעיהו הנביא את הלשון: "שמעו שמים והאזיני ארץ", כי בזמנו כבר לא היה מצב של "כל יושביה עליה" — עשרה שבטים כבר גלו מארץ ישראל, וממילא כבר נחסר בהקדושה המלאה של ישראל וארץ ישראל, ולכן אמר בדברי נבואתו לבני ישראל: "שמעו שמים", שכן הקדושה השמימית אינה קרובה כל כך.

הערות שוליים

  1. בסדר הדורות כתוב על ישעיה הנביא שנקבר בברעם, במקום על עובדיה הנביא. במהדורות הישנות של הספר לא נמצא טעות זו.
  2. אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, מצוות חמץ ומצה.
  3. הבעל שם טוב, כתר שם טוב חלק ראשון מא.
  4. אדמו"ר ה"צמח צדק" ספר החקירה דרך אמונה חקירה ל' רס"ג כ"א פרקים > יד, א.
  5. ישעיה א, ב.
  6. לקוטי שיחות כרך לט מכתב כללי.
  7. באופן של "כל יושביה עליה".