משקיף (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ קישורים חיצוניים: תיקון פרמטרים
 
(11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
כיהן ברבנות בערים וורשן, קעמפנא, בוקרסט, [[חרסון]], לנשיץ, [[מוהילוב]] וקניגסבורג. המלבי"ם סבל מעוינות רבה מצד קרב בני קהילתו בעיירות השונות בהם כיהן ברבנות, והוא גורש ונעצר מספר פעמים.
כיהן ברבנות בערים וורשן, קעמפנא, בוקרסט, [[חרסון]], לנשיץ, [[מוהילוב]] וקניגסבורג. המלבי"ם סבל מעוינות רבה מצד קרב בני קהילתו בעיירות השונות בהם כיהן ברבנות, והוא גורש ונעצר מספר פעמים.


נפטר ב[[א' תשרי]] [[תר"מ]] בדרכו לכהן ברבנות העיר [[קרמנצו'ג]].
נפטר ב[[א' תשרי]] [[תר"מ]] בדרכו לכהן ברבנות העיר [[קרמנצו'ג]]. במקומו נבחר הרב [[יוסף זלמן תומרקין]] לרב העיר, מה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] חזה מראש{{הערה|היכל הבעש"ט שם}}


==קשריו עם רבותינו נשיאינו==
==קשריו עם רבותינו נשיאינו==
שורה 15: שורה 15:


===התייחסות לחיבוריו===
===התייחסות לחיבוריו===
ב[[רשימות הרב"ש]] ציין הכותב על דו שיח שהיה לו עם [[אדמו"ר הרש"ב]]: "והיה הדיבור מהרב הגאון מלבי"ם זלה"ה (בדרשותיו בספרו על התורה) שאין זה מספיק כלל מה שדורש בספריו בתורה"{{הערה|עמ' כ"ה.}}. על החסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] מסופר שהיה לומד את כתבי המלבי"ם, ואף אמר עליו שהוא היה גאון אמיתי{{הערה|כפר חב"ד, גיליון 491, עמ' 33.}}. הרב נחום גורלניק שדיווח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא מוסר שיעור בחומש עם פירוש המלבי"ם, נענה ב"ישר כוח וימשיך בהצלחה"{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"א.}}.
ב[[רשימות הרב"ש]] ציין הכותב על דו שיח שהיה לו עם [[אדמו"ר הרש"ב]]: "והיה הדיבור מהרב הגאון מלבי"ם זלה"ה (בדרשותיו בספרו על התורה) שאין זה מספיק כלל מה שדורש בספריו בתורה"{{הערה|עמ' כ"ה.}}. על החסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] מסופר שהיה לומד את כתבי המלבי"ם, ואף אמר עליו שהוא היה גאון אמיתי{{הערה|כפר חב"ד, גיליון 491, עמ' 33.}}. הרב [[מנחם נחום גורלניק|נחום גורלניק]] שדיווח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא מוסר שיעור בחומש עם פירוש המלבי"ם, נענה ב"ישר כוח וימשיך בהצלחה"{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"א.}}.


[[הרבי]] הזכיר פעמים רבות את כתבי המלבי"ם בשיחותיו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"ג, הערה 24.}}.
[[הרבי]] הזכיר פעמים רבות את כתבי המלבי"ם בשיחותיו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"ג, הערה 24.}}, ואגרותיו, ובאחת מהן אף מציין על דבריו בפרשת חוקת{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57959&st=&pgnum=287 פירות התורה והמצווה ריש פרשת חוקת].}} שזהו "דרוש גאוני", ומכל מקום מסייג ואומר שדווקא השוואת דבריו לביאורי תורה החסידות על אותו מאמר חז"ל, מבליטים את החידוש הייחודי של תורת החסידות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1561.htm מכתב לרב יאללעס, אגרות קודש חלק ו' אגרת א'תקסא].}}.
 
הרבי בשיחות של תקופת [[ חמשה עשר בשבט]] [[ תשנ"ב]] הזכיר את דברי המלבי"ם בקשר למספר גרעיני הרימון הקשה ע"כ מהמציאות ותירץ תירוץ שאפשר להגדירו כסנגוריה על דבריו


===קץ הגלות===
===קץ הגלות===
בפירושו 'יפח לקץ' על ספר דניאל{{הערה|ז, כה.}} הוא כותב: "ויגיע זמן הקץ בשנת תרע"ג והוא מתאחד עם יתר המועדים הבאים בספר כמו שיתבאר". יש לציין שבאותה שנה (שהייתה גם ערב [[מלחמת עולם הראשונה]]) אמר הרבי הרש"ב סדרת מאמרי חסידות המפורסמים בשם [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]], המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי [[פנימיות התורה]].
בפירושו 'יפח לקץ' על ספר דניאל{{הערה|ז, כה.}} הוא כותב: "ויגיע זמן הקץ בשנת תרע"ג והוא מתאחד עם יתר המועדים הבאים בספר כמו שיתבאר". יש לציין שבאותה שנה (שהייתה גם ערב [[מלחמת עולם הראשונה]]) אמר [[הרבי הרש"ב]] סדרת מאמרי חסידות המפורסמים בשם [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]], המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי [[פנימיות התורה]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{היברובוקס|הרב מרדכי געלערנטער|'''החסידות ועומק הפשט: השקפות שונות ביחסם של החסידים לגאון המלבי"ם ותורתו'''|65711|בתוך [[היכל הבעל שם טוב]], גיליון י"ט, עמ' קנ"ג ואילך|עמוד=148}}
*{{היברובוקס|הרב מרדכי געלערנטער|'''החסידות ועומק הפשט: השקפות שונות ביחסם של החסידים לגאון המלבי"ם ותורתו'''|65711|בתוך [[היכל הבעל שם טוב]], גיליון י"ט, עמ' קנ"ג ואילך|עמוד דיגיטלי=148}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פרשני המקרא]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"מ]][[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרכ"ז-תרמ"ב]]
[[קטגוריה:רבנים]]