לדלג לתוכן

שמואל יצחק רייצס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
משפחתו: הוספתי תוכן
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 9: שורה 9:
בזמן לימודיו בישיבה בבוברויסק ניסו לשכנעו לנסוע ללמוד בישיבה ליטאית שם יוכל לקבל הסמכה לכהן כ'רב מטעם', אך בעקבות התערבותו של אחד מחסידי חב"ד בעיר, שינה את החלטתו ונסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] לא הסכימו לקבל אותו כתלמיד מן המניין אך הוא התעקש ונעמד לבכות על יד חדרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] שיצא להתעניין במקור הבכי והחליט להורות להנהלת הישיבה לקבל אותו, והורה לו לדאוג לעצמו למצוא איפה לאכול.
בזמן לימודיו בישיבה בבוברויסק ניסו לשכנעו לנסוע ללמוד בישיבה ליטאית שם יוכל לקבל הסמכה לכהן כ'רב מטעם', אך בעקבות התערבותו של אחד מחסידי חב"ד בעיר, שינה את החלטתו ונסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] לא הסכימו לקבל אותו כתלמיד מן המניין אך הוא התעקש ונעמד לבכות על יד חדרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] שיצא להתעניין במקור הבכי והחליט להורות להנהלת הישיבה לקבל אותו, והורה לו לדאוג לעצמו למצוא איפה לאכול.


לאחר נישואיו עם רעייתו אלטע יהודית בת משה וחיה לאה פדנוס בשנת [[תרע"ב|תער"ב]] קבע את מגוריו ב[[מינסק]], וקיבל הוראה מ[[אדמו"ר הרש"ב]] לחזור חסידות בבתי כנסיות ברחבי העיר ולעשות זאת גם במקומות בהם הוא לא יהיה רצוי על באי בית הכנסת, אך לא איפה שתופסים מהצווארון וזורקים אותו.
בעת שחלה חובת גיוס לצבא הרוסי, גרם לעצמו מום כדי להיפטר מהשירות הצבאי (בעקבות המום צלע כל חייו), כשהגיע לבקש את ברכת [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לו הרבי לצעוד הלוך ושוב, הוא צעד ושאל את הרבי: "מ'ען זיך פארלאזן אויף דעם?" [=אפשר להסתמך על זה?]. הרבי הגיב: פארלאזן זיך? נאר אויפן אויבערשטען [=לסמוך? רק על הקב"ה]{{הערה|מפי נכדו, הרב [[יעקב רייצעס]], {{כפר|שלום מגידמן|חיים במחיצת הרבי|2102|3248|תשפ"ה}}}}.
 
לאחר נישואיו עם אלטע יהודית בת משה וחיה לאה פדנוס בשנת [[תרע"ב|תער"ב]] קבע את מגוריו ב[[מינסק]], וקיבל הוראה מ[[אדמו"ר הרש"ב]] לחזור חסידות בבתי כנסיות ברחבי העיר ולעשות זאת גם במקומות בהם הוא לא יהיה רצוי על באי בית הכנסת, אך לא איפה שתופסים מהצווארון וזורקים אותו.


בשנת [[תש"ו]] הצטרף לאלפי חסידי חב"ד שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזויפים במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]', ויחד עם משפחתו נדד עד שהגיע למחנה הפליטים [[פוקינג]] ושהה שם עם משפחתו במשך שנתיים ולאחר תקופה נוספת של חודשים ספורים ב[[פריז]] עבר להתגורר בסמיכות לחצר הרבי בשכונת [[קראון הייטס]], שם החל לעסוק לפרנסתו באומנות השחיטה, ושם גם נשאר להתגורר עד לפטירתו ב[[כ"ב אלול]] [[תשמ"ו]].
בשנת [[תש"ו]] הצטרף לאלפי חסידי חב"ד שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזויפים במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]', ויחד עם משפחתו נדד עד שהגיע למחנה הפליטים [[פוקינג]] ושהה שם עם משפחתו במשך שנתיים ולאחר תקופה נוספת של חודשים ספורים ב[[פריז]] עבר להתגורר בסמיכות לחצר הרבי בשכונת [[קראון הייטס]], שם החל לעסוק לפרנסתו באומנות השחיטה, ושם גם נשאר להתגורר עד לפטירתו ב[[כ"ב אלול]] [[תשמ"ו]].
שורה 20: שורה 22:


==משפחתו==
==משפחתו==
;גיסו, [[יקותיאל שלמה קויפמן - רובין]] בעל הינדא אחות אשתו.
*גיסו, [[קדיש רומנוף|קידש רומנוף]], בעל פעשא אחות אשתו.
*גיסו, [[יקותיאל שלמה קויפמן - רובין]] בעל הינדא אחות אשתו.
*בנו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]].
*בנו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]].
*בנו, הרב [[יוסף בן ציון רייצס]], מלמד ומחנך ב[[קראון הייטס]].
*בנו, הרב [[יוסף בן ציון רייצס]], מלמד ומחנך ב[[קראון הייטס]].
*בתו מרת רבקה - נפטרה כ"ב אייר תשע"ט, אשת חתנו ר' צבי שכטר ע"ה, [[כפר חב"ד]].
*בתו מרת רבקה - נפטרה כ"ב אייר תשע"ט, אשת חתנו ר' [[צבי שכטר]] - נפטר כאייר תשע"ו -, [[כפר חב"ד]].
*בתו, מרת דאבא גיטא, אשת חתנו ר' אברהם טעוול ע"ה. [[קראון הייטס]]
*בתו, מרת דאבא גיטא, אשת חתנו ר' אברהם טעוול. [[קראון הייטס]]
*בתו מרת שרה אשת חתנו, ר' [[אברהם קיובמן]] [[קראון הייטס]].
*בתו מרת שרה אשת חתנו, ר' [[אברהם קיובמן]] [[קראון הייטס]].
*נכדו, הרב [[יעקב רייצס]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורב יישוב יסוד המעלה.
*נכדו, הרב [[יעקב רייצס]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורב יישוב יסוד המעלה.

גרסה אחרונה מ־14:52, 12 בנובמבר 2025

הרב שמואל יצחק רייצס

הרב שמואל יצחק רייצס (הרבי כינה אותו[1] בשם החיבה (ראשי תיבות של שמו): רש"י, תרנ"ב - כ"ב באלול תשמ"ו), היה חסיד חב"ד תושב קראון הייטס שזכה להימנות על תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה ניי-ביכוב שברוסיה בסביבות שנת תרנ"ב, לאביו הרב יוסף בן ציון רייצס.

בגיל שלוש עשרה נסע ללמוד בישיבה ברוגוצ'וב, ומאוחר יותר נסע ללמוד בישיבתו של האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון בבוברויסק.

בזמן לימודיו בישיבה בבוברויסק ניסו לשכנעו לנסוע ללמוד בישיבה ליטאית שם יוכל לקבל הסמכה לכהן כ'רב מטעם', אך בעקבות התערבותו של אחד מחסידי חב"ד בעיר, שינה את החלטתו ונסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. כשהגיע לליובאוויטש לא הסכימו לקבל אותו כתלמיד מן המניין אך הוא התעקש ונעמד לבכות על יד חדרו של אדמו"ר הרש"ב שיצא להתעניין במקור הבכי והחליט להורות להנהלת הישיבה לקבל אותו, והורה לו לדאוג לעצמו למצוא איפה לאכול.

בעת שחלה חובת גיוס לצבא הרוסי, גרם לעצמו מום כדי להיפטר מהשירות הצבאי (בעקבות המום צלע כל חייו), כשהגיע לבקש את ברכת אדמו"ר הרש"ב הורה לו הרבי לצעוד הלוך ושוב, הוא צעד ושאל את הרבי: "מ'ען זיך פארלאזן אויף דעם?" [=אפשר להסתמך על זה?]. הרבי הגיב: פארלאזן זיך? נאר אויפן אויבערשטען [=לסמוך? רק על הקב"ה][2].

לאחר נישואיו עם אלטע יהודית בת משה וחיה לאה פדנוס בשנת תער"ב קבע את מגוריו במינסק, וקיבל הוראה מאדמו"ר הרש"ב לחזור חסידות בבתי כנסיות ברחבי העיר ולעשות זאת גם במקומות בהם הוא לא יהיה רצוי על באי בית הכנסת, אך לא איפה שתופסים מהצווארון וזורקים אותו.

בשנת תש"ו הצטרף לאלפי חסידי חב"ד שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזויפים במסגרת 'הבריחה הגדולה', ויחד עם משפחתו נדד עד שהגיע למחנה הפליטים פוקינג ושהה שם עם משפחתו במשך שנתיים ולאחר תקופה נוספת של חודשים ספורים בפריז עבר להתגורר בסמיכות לחצר הרבי בשכונת קראון הייטס, שם החל לעסוק לפרנסתו באומנות השחיטה, ושם גם נשאר להתגורר עד לפטירתו בכ"ב אלול תשמ"ו.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מפי ר' חיים דלפין בוידאו: 'חבד עם הרב חיים דלפין #4 - להתפלל לכהפ עם מזומן' ביוטיוב.
  2. מפי נכדו, הרב יעקב רייצעס,
    • שלום מגידמן, ‏חיים במחיצת הרבי, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2102 עמוד 3248 (תשפ"ה)