גשם וחומר – הבדלי גרסאות

ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


==התארים והחילוק בניהם==
==התארים והחילוק בניהם==
מקור ביטויים אלו הינו ב[[תניא]] (פרק ל"ו), והרבה להשתמש בו [[הרבי הריי"ץ]]{{הערה|ראו לדוגמא ד"ה אחרי ה' אלוקיכם תלכו ב' דר"ח [[אלול]] [[תרצ"ז]].}} ובעיקר [[הרבי נשיא דורינו]]{{הערה|ראו לדוגמא תורת מנחם תשמ"ב א, בשיחת ו' תשרי (עמ' 54).}}.
מקור ביטויים אלו הינו ב[[תניא]] (פרק ל"ו), והרבה להשתמש בו [[הרבי הריי"ץ]]{{הערה|ראו לדוגמא ד"ה אחרי ה' אלוקיכם תלכו ב' דר"ח [[אלול]] [[תרצ"ז]].}} ובעיקר [[הרבי נשיא דורינו|הרבי]]{{הערה|ראו לדוגמא תורת מנחם תשמ"ב א, בשיחת ו' תשרי (עמ' 54).}}.


ההבדל בין שני המושגים הוא שהתואר "חומרי" (המוסב על העוה"ז, משורש חומר) הוא גס, עבה ומגושם יותר מאשר "גשמי" (גשם){{מקור}}.
ההבדל בין שני המושגים הוא שהתואר "חומרי" (המוסב על העוה"ז, משורש חומר) הוא גס, עבה ומגושם יותר מאשר "גשמי" (גשם){{מקור}}.
שורה 8: שורה 8:
באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץ{{הערה|מכתב ללעזראוויטש, [[ד' כסלו]] [[תש"ב]]. נדפס באג"ק אדמו"ר הריי"ץ ח"ו עמ' קיב, והובא ב"היום יום" (בשני מקומות: [[כ"ט תשרי]], ו[[י"ג חשון]]).}}מוגדר החילוק במילים אחרות: '''חומרי''' - דבר שאפשר לקחתו ו[[מישוש|למששו]] בידיים, '''גשמי''' - דבר הנתפס בחושים גשמיים אך נעלים יותר, כגון [[טעם]] או [[ריח]], אך לא במישוש.
באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץ{{הערה|מכתב ללעזראוויטש, [[ד' כסלו]] [[תש"ב]]. נדפס באג"ק אדמו"ר הריי"ץ ח"ו עמ' קיב, והובא ב"היום יום" (בשני מקומות: [[כ"ט תשרי]], ו[[י"ג חשון]]).}}מוגדר החילוק במילים אחרות: '''חומרי''' - דבר שאפשר לקחתו ו[[מישוש|למששו]] בידיים, '''גשמי''' - דבר הנתפס בחושים גשמיים אך נעלים יותר, כגון [[טעם]] או [[ריח]], אך לא במישוש.


הרבי ב[[דבר מלכות בראשית]] מבאר כי "גשם" הוא החלק שאפשר לזכך ול[[עבודת הבירורים|ברר]], לעומת החומר - [[ג' קליפות הטמאות]].
הרבי ב[[דבר מלכות בראשית]] מבאר כי "גשם" הוא החלק בגוף בו יכול להתבטא אף בחיצוניות זיכוך רוחני (והחילוק בינו לבין גשם שלא נפעל בו כן), לעומת החומר, בו לא נרגש ונפעל שינוי וזיכוך חיצוני כתוצאה מכך.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}