אורות וכלים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=אורות וכלים|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=אורות וכלים|אחר=המושג החסידי אורות בכלים|ראו=[[אורות בכלים]]}}
+'''אורות וכלים''' הינו רעיון ומושג כללי בתורת החסידות, רעיון זה של אורות וכלים ניתן למצוא ולהבחין בכל דבר. אור - הוא שם כללי להתגלותו של דבר מעצמותו (כמו עד"מ אור גשמי המתפשט מהמאור). כלי - הוא שם כללי לכל דבר שמקבל מדבר אחר - על ידי שהכלי תופס את ההתגלות לפי הגדרותיו שלו, מציאות זולת המקבל את האור (ובדרך ממילא האור מתגלה במקום אחר על ידי הכלי).
-'''אורות וכלים''' הינו רעיון ומושג כללי בתורת החסידות, רעיון זה של אורות וכלים ניתן למצוא ולהבחין בכל דבר. אור - הוא שם כללי להתגלותו של דבר מעצמותו. כלי - הוא שם כללי לכל דבר שמקבל מדבר אחר - על ידי שהכלי תופס את ההתגלות לפי הגדרותיו שלו, מציאות זולת המקבל את האור (ובדרך ממילא האור מתגלה במקום אחר על ידי הכלי).
 אמנם, המונח אורות וכלים מיוחס בעיקר לאורות וכלים של [[ספירות]] עולם ה[[אצילות]] (אלא שיש בו פרטים השייכים בכל סוגי האורות וכלים), בו האור הוא ההתגלות האלקית הנמשכת מ[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא להאיר ולפעול את פעולתה על ידי הכלים שהם ה[[ספירות]], אשר ענינם להגדיר ולהגביל את האור האלוקי בפעולתו ובצורתו. כלים אלו (על אף היותם מציאות נפרדת, הנחשבת זולת כלפי האור האלוקי) הם מציאות אלוקית גם כן, והם מכח הגבול של עצמות אור אין סוף.
@@ שורה 8: / שורה 7: @@
 ==שרש האורות ושרש הכלים==
-אורות וכלים מסמלים שני הפכים, שכן אור במהותו הוא בלי גבול הן בהתפשטותו שאין לה סוף והן בתוכן מהותו - אין לו הגבלה הקובעת את אופן ציורו אלא הוא במהותו מופשט, ואף שיש בו ציור קצת שהרי יש אור ה[[ספירת החסד|חסד]] ואור ה[[ספירת הגבורה|גבורה]], מכל מקום אופן הגבלה זו אינה כמו ההגבלה בכלים וביחס לכלים נחשב פשוט מהגדרות (ועד ששייך שיהיה מצב של "[[אחליפו דוכתייהו]]" - שיתחלפו האורות בכלים שונים שזה מראה שהאור אינו באמת מצויר באופן אחד ויכלו להתלבש בכל סוגי הכלים), אמנם הכלי מצד שני הוא מוגבל הן בהתפשטותו{{הערה|כמאמר רז"ל (בפרקי היכלות) "שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות" ושיעור זה מדבר בכלים.}} והן בתוכן מהותו הוא מצויר ומוגבל בגדריו.
+אורות וכלים מסמלים שני הפכים, שכן אור במהותו הוא בלי גבול בהתפשטותו שאין לה סוף והוא מאחר שאין לו הגבלה הקובעת את אופן ציורו אלא הוא במהותו מופשט, ואף שיש בו ציור קצת שהרי יש אור ה[[ספירת החסד|חסד]] ואור ה[[ספירת הגבורה|גבורה]], מכל מקום אופן הגבלה זו אינה כמו ההגבלה בכלים וביחס לכלים נחשב פשוט מהגדרות (ועד ששייך שיהיה מצב של "[[אחליפו דוכתייהו]]" - שיתחלפו האורות בכלים שונים שזה מראה שהאור אינו באמת מצויר באופן אחד ויכלו להתלבש בכל סוגי הכלים), אמנם הכלי מצד שני הוא מוגבל בהתפשטותו{{הערה|כמאמר רז"ל (בפרקי היכלות) "שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות" ושיעור זה מדבר בכלים.}} מאחר שהוא מצויר ומוגבל בגדריו.
 בכללות, דבר זה מבטא שני קווים - האורות הם קו הגילוי והכלים הם קו ההעלם (אמנם יש מקומות שמבואר שהאור הוא קו ההעלם משום שטבע האור לעלות לשרשו ומקורו ולא להתגלות והכלי הוא קו הגילוי משום שטבעו לרדת ולגלות את מה שבתוכו).
@@ שורה 59: / שורה 58: @@
 ==התהוות הכלים מהאורות==
+{{ערך מורחב|ערך=[[התעבות האורות]]}}
 למרות העובדה שהכלים באים מה[[רשימו]], מכל מקום הכלים לא יכלו להתהוות מהרשימו לבד משום שכל התהוות הוא ענין של עשיה חיובית וצריך לכח של גילוי, וענינו של הרישמו הוא כח שלילי - כח של העלמת האור שממנו אינם יכולים להתהוות בגילוי הכלים, ולכן יש לכלים מקור נוסף והוא מ'התעבות האורות'{{הערה|ראה מאמר ד"ה כבוד מלכותך תרס"א, חסידים עת"ר, ויחן תרע"ב, ועוד.}}.
 ומה שבאורות יש ענין ששייך לכלים, הרי זה משום שגם אור ה[[קו]] ממנו באים האורות, נמשך על ידי הרשימו ולכן נכלל באורות בהעלם הכח של הרשימו והגבלה שזהו הכח של הכלים וזה נקרא ה'עביות שבאורות', אלא שבזמן שהוא עדיין באור יש לו הגדרות של אור שדבוק בתכלית, והתהוות הכלים היא כאשר האור מתעבה עוד יותר.
-התהוות הכלים מהאורות הוא דבר חידוש - ובלשון החסידות [[יש מאין]], והכלל הוא שכל דבר שמציאותו היא מחודשת, התנאי לקיומו הוא שהדבר המחדש ימצא במתחדש, וגם בעניננו, באם האורות יסתלקו מהכלים יבטלו הכלים ממציאותם{{הערה|מאמר ד"ה ואל מי תדמיוני תרס"ה.}}.
+התהוות הכלים מהאורות הוא דבר חידוש - ובלשון החסידות [[יש מאין]], והכלל הוא שכל דבר שמציאותו היא מחודשת, התנאי לקיומו הוא שהדבר המחדש ימצא במתחדש, וגם בעניננו, באם האורות יסתלקו מהכלים יבטלו הכלים ממציאותם{{הערה|מאמר ד"ה ואל מי תדמיוני תרס"ה.}} וזהו שמובא בחסידות שאמיתית בריאת היש מאין הוא דווקא בכלים, מאחר שאור עניינו הוא התפשטות המאור שקיים כבר, ואפי' האורות שאינם בעולם האצילות אזי אמנם נעשה התעבות האור, אך סו"ס האור הוא '''התפשטות''' ממקורו, משא"כ הכלי הינו מציאות חדשה שעניינה להעלים והוא מתהווה ע"י האור, וזוהי אמיתית בריאת היש מהאין (אך גם האור הוא יש מאין, מאחר שלגבי למעלה מהצמצום הרי שלא תופס מקום כלל וז"ש "קונה (פי' בורא כידוע) הכל (כולל האורות)).
 משל המובא לדבר זה הוא מאותיות, שאף שהם מושרשות בדרגה נעלית ביותר - ב[[עצם הנפש]], אף על פי כן המקור הגלוי של האותיות הוא מה[[כוחות הגלויים]] - שכל ומדות וכפי שנראה במוחש שהאותיות מבטאות את תוכן השכל ומדות, ואם כן נראה שנוצרו מהם, וזה משום שהשרש של האותיות בעצם הנפש אינו מספיק בשביל להיות מציאות גלויה של אותיות, ומה שמהשכל ומדות יכולים להתהוות אותיות בגילוי, זהו משום שבהם בהעלם ישנו ענין האותיות בו מתלבש הענין השכלי או רגשי קודם שמתגלה, וגם במשל, באם יבטל המחדש - השכל או המדות, יתבטלו האותיות ממציאותם.
@@ שורה 83: / שורה 83: @@
 החילוק שבין שני האופנים הוא, שלפי האופן הראשון לא מתגלה כל כך האור אל הנבראים אמנם ייתכן שנמשך האור למטה אבל באופן השני האור אינו נמשך כלל משום שהוא מתכלל במקורו.
-אף על פי שהאורות וכלים הם הפכיים זה מזה, מכל מקום התלבשות האורות בכלים הוא באופן פנימי, דבר זה הוא בדוגמת הנפש והגוף, שאף הם שני הפכים גמורים ובכל זאת הנפש מתלבש בגוף באופן פנימי.
+למרות שאורות וכלים הם הפכיים זה מזה, האורות מתלבשים בכלים באופן פנימי. זאת בדומה לנפש וגוף, שאף הם שני הפכים גמורים ובכל זאת הנפש מתלבש בגוף באופן פנימי.
 ===הכלי מסתיר על הפנימיות ומגלה את החיצוניות===
@@ שורה 116: / שורה 116: @@
 נמצא אפוא, שכל הגבול שבנבראים הוא מבחינת הכלים. והכלים מאוחדים באין סוף ב"ה, והן אלקות ממש לברוא [[יש מאין]]. ואם-כן כל הנבראים מאוחדים ב[[עצמותו]] יתברך.
-==מקורות לעיון:==
+==ראו גם==
+* [[אורות בכלים]]
+==מקורות להרחבה==
 * [[תניא]] לח.
@@ שורה 123: / שורה 126: @@
 * [[תניא]] קונטרס אחרון - סימן ד.
 * [[דרך מצוותיך]] מצוות האמנת אלקות{{מקור|איזה פרק?}}, שרש מצות התפילה.{{מקור|איזה פרק?}}
-* [[ספר המאמרים תרצ"ה]] [[ד"ה]] ויקח ה' אלוקים וד"ה צהר תעשה.
+* [[ספר המאמרים תרצ"ה]] - [[ד"ה]] ויקח ה' אלוקים וד"ה צהר תעשה.
 * [[ספר המאמרים תש"ד]] ד"ה בסוכות תשבו.
-* ספר המאמרים מלוקט - חלק ד' מאמר דיבור המתחיל אתה הראת לדעת.
+* [[ספר המאמרים מלוקט]] - חלק ד' מאמר דיבור המתחיל אתה הראת לדעת.
-* ספר המאמרים מלוקט - חלק ה' מאמר דיבור המתחיל בשעה שעלה משה.
+* [[ספר המאמרים מלוקט]] - חלק ה' מאמר דיבור המתחיל בשעה שעלה משה.
+{{אור}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ספירות]]
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]
 [[קטגוריה:אורות וכלים]]
+[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]