לדלג לתוכן

בית רבי (ספר) – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אמינותו: עדכון
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
ראו בפסקה "אמינותו"
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
במשך שנים ארוכות היה הספר מהמקורות העיקריים לתולדות בית רבינו הזקן.
במשך שנים ארוכות היה הספר מהמקורות העיקריים לתולדות בית רבינו הזקן.


למרות שהספר לוקה באי-דיוקים רבים ומהותיים, הוא מהווה בסיס ומקור לספרי היסטוריה רבים ובמיוחד לספרי היסטוריה חב"דיים ובראשם [[ספר התולדות|ספרי ה'תולדות']] של הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].  
הספר מהווה בסיס ומקור לספרי היסטוריה רבים ובמיוחד לספרי היסטוריה חב"דיים ובראשם [[ספר התולדות|ספרי ה'תולדות']] של הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].  


הספר יצא במקור בשנת [[תרס"ב]] ב[[לשון הקודש]]. לאחמ"כ בהוצאת וילנא תרס"ה תורגם הספר ל[[אידיש]] ונוקד.
הספר יצא במקור בשנת [[תרס"ב]] ב[[לשון הקודש]]. לאחמ"כ בהוצאת וילנא תרס"ה תורגם הספר ל[[אידיש]] ונוקד.
שורה 17: שורה 17:


==אמינותו==
==אמינותו==
[[הרבי]] ציטט את [[אדמו"ר הריי"צ]] שהעיד בטעות אשר הסיפורים של הרב חיים מאיר הילמן הם מדוייקים{{הערה|בשיחת יום ב' דחגה"ש תשל"ב}}, וכן ציטט מהספר בשיחותיו{{הערה|כמו בלקוטי שיחות חלק ל' בשיחה לי"ט כסלו.}}.
[[הרבי]] ציטט את [[אדמו"ר הריי"צ]] שהעיד אשר הסיפורים של הרב חיים מאיר הילמן הם מדוייקים{{הערה|בשיחת יום ב' דחגה"ש תשל"ב}}, וכן ציטט מהספר בשיחותיו{{הערה|כמו בלקוטי שיחות חלק ל' בשיחה לי"ט כסלו.}}.


עורך הספר ומלקטו - הרב [[חיים מאיר הילמן]], כתב שכשלוש-עשרה שנה עמלו ויגעו על אמיתות הסיפורים{{הערה|הרב [[שמואל קראוס]] פירסם ב[[שבועון בית משיח]] מספר מאמרים המצביעים על אי דיוקים בספר.}}, ולמרות כל זאת הספר עשיר בסילופים.
עורך הספר ומלקטו - הרב [[חיים מאיר הילמן]], כתב שכשלוש-עשרה שנה עמלו ויגעו על אמיתות הסיפורים{{הערה|הרב [[שמואל קראוס]] פירסם ב[[שבועון בית משיח]] מספר מאמרים המצביעים על אי דיוקים בספר.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־17:51, 5 באוקטובר 2025

המונח "בית רבי" מפנה לכאן. לערך העוסק במשפחת רבותינו נשיאינו, ראו פורטל בית רבי.
שער הספר

הספר בית רבי נכתב על ידי החסיד הרב חיים מאיר היילמאן מליעפעלי, הספר סוקר ממקורות ראשונים ושניים, את תולדות שלושת אדמו"רי חב"ד הראשונים בשושלת; אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק - בניהם ותלמידיהם.

אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך שנים ארוכות היה הספר מהמקורות העיקריים לתולדות בית רבינו הזקן.

הספר מהווה בסיס ומקור לספרי היסטוריה רבים ובמיוחד לספרי היסטוריה חב"דיים ובראשם ספרי ה'תולדות' של הרב אברהם חנוך גליצנשטיין.

הספר יצא במקור בשנת תרס"ב בלשון הקודש. לאחמ"כ בהוצאת וילנא תרס"ה תורגם הספר לאידיש ונוקד.

הספר יצא לאור אף בהוצאת קה"ת כולל הערות מהרבי בשולי הגיליון.

בגליון היכל הבעש"ט פרסם הרב יהושע מונדשיין מהדורה ראשונית של הספר, עם הערות.

בשנת תשע"ד יצאה לאור מהדורה מתורגמת, מתוקנת ומוערת של הספר. את המהדורה ערך הרב לוי יצחק הולצמן, ויצאה על ידי תורת חב"ד לבני הישיבות. שלוש שנים לאחר-מכן, בחודש כסלו תשע"ז, יצא הספר במהדורה נוספת, לרגל התוועדות י"ט כסלו בירושלים.

אמינותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי ציטט את אדמו"ר הריי"צ שהעיד אשר הסיפורים של הרב חיים מאיר הילמן הם מדוייקים[1], וכן ציטט מהספר בשיחותיו[2].

עורך הספר ומלקטו - הרב חיים מאיר הילמן, כתב שכשלוש-עשרה שנה עמלו ויגעו על אמיתות הסיפורים[3].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בשיחת יום ב' דחגה"ש תשל"ב
  2. כמו בלקוטי שיחות חלק ל' בשיחה לי"ט כסלו.
  3. הרב שמואל קראוס פירסם בשבועון בית משיח מספר מאמרים המצביעים על אי דיוקים בספר.