נדב ואביהוא – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־10:37, 29 בספטמבר 2025

נדב ואביהוא היו שניים מבניו של אהרן הכהן, שנפטרו בעקבות הקרבת קטורת ב"אש זרה".

בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר ויקרא מתואר כי ביום השמיני למילואים, לאחר השראת השכינה במשכן, "ויקחו נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטורת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציווה אותם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה'" (ויקרא י', א - ב). אזכור נוסף מופיע בפרשת אחרי מות: "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו" (ויקרא ט"ז, א). וכן בספר במדבר^[1].

במדרש וחז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

חז"ל מנו כמה טעמים למעשה נדב ואביהוא^[2]:

שהורו הלכה בפני רבם משה רבנו.
שנכנסו למקדש שתויי יין.
שהקריבו אש שלא נצטוו עליה.
שלא נשאו נשים.

על פי הגמרא^[3], נשרפה נשמתם בלבד ואילו גופם נשאר שלם.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות מבואר שהם התדבקו באור ה' באהבה עצומה עד כלות הנפש – "רצוא בלא שוב"^[4].

בשיחה שאמר הרבי נאמר, שהבעיה לא הייתה בעצם התשוקה להתקרב אל ה', אלא בהיעדר החזרה לעולם כדי לפעול בו בקדושה^[5]. עבודת ה' דורשת רצוא ושוב – התלהבות והתעלות יחד עם קיום המצוות בפועל ובקבלת עול^[6].