לדלג לתוכן

שמשון חריטונוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ החלפת טקסט – "==תולדות חייו==" ב־"==קורות חיים=="
מ. רובין (שיחה | תרומות)
הסרת קישורים עודפים
 
(31 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שמשון חריטונוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שמשון חריטונוב]]
[[קובץ:שמשון חריטונוב.jpg|ממוזער|שמאל|הרב שמשון חריטונוב]]
הרב '''שמשון חריטונוב''' ([[ו' חשון]] [[תרע"ט]]-[[ט' כסלו]] [[תש"ע]]) היה [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד, תושב [[קראון הייטס]].
הרב '''שמשון חריטונוב''' ([[ו' בחשוון]] [[תרע"ט]] - [[ט' בכסלו]] [[תש"ע]]) היה [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד, תושב [[קראון הייטס]].


==קורות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ביום [[ו' מר חשון]] [[תרע"ט]] ב[[ניקולייב]] להוריו הרה"ח ר' [[שלום חריטונוב]]. משפחת חריטונוב הייתה בידידות קרובה עם רב העיר הרה"ג ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ובאופן מיוחד קירב את ר' שמשון בילדותו שם התחיל לקבל את חינוכו החסידי.  
נולד ב[[ו' בחשוון]] [[תרע"ט]] ב[[ניקולייב]] לרב [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]]. משפחת חריטונוב הייתה בידידות קרובה עם רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ובאופן מיוחד קירב את ר' שמשון בילדותו שם התחיל לקבל את חינוכו החסידי.


בשנות הרעב בתחילת שנות [[תר"צ]] הגרה המשפחה ל[[מוסקבה]] וכשהגיע לגיל 14 נפטר אביו בשנה ההיא אף הלך ללמוד לישיבת תומכי תמימים ברוסיא שנדדה בעיירות: סטאריא, מלחובקה, קרלביץ וזיטומיר ועוד שם למד עד שנת [[תרצ"ט]].
בשנות הרעב בתחילת שנות [[תר"צ]] הגרה המשפחה ל[[מוסקבה]] וכשהגיע לגיל 14 נפטר אביו בשנה ההיא אף הלך ללמוד לישיבת תומכי תמימים ברוסיא שנדדה בעיירות: סטאריא, מלחובקה, קרלביץ וזיטומיר ועוד שם למד עד שנת [[תרצ"ט]].


כאשר הגיע לגיל גיוס שלח ר שמשון מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בברכה שיפטר מגיוסו לצבא הרבי הריי"צ ברכו ובאופן ניסי קיבל פטור מהצבא. כאשר פרצה המלחמה ברח ר' שמשון ביחד עם מאות אלפי אזרחי [[רוסיה]] ל[[טשקנט]] בהיותו על הרכבת עברו קלגסי המשטרה על הרכבת לחפש את הצעירים העריקים שבורחים מהצבא כאשר הגיעו אליו רצו להורידו מהרכבת לגייסו לצבא, בנתיים אמרו לו לחכות בצד עד שיסיימו לבדוק את כל הקרונות, בהמשך הם פגשו בעוד חבורת צעירים גויים עריקים והתחילו לעוצרם, ובאופן ניסי הם שכחו על ר' שמשון, שהמשיך בנסיעתו עד שהגיע לטשקנט, במשך הזמן עבר ל[[סמרקנד]], גם בסמרקנד המשטרה עצרה אותו ורצתה לגייסו לצבא והוחזק במאסר במשך כל ימי חג ה[[פסח]] בעזרת חבריו החסידים הצליח להנצל גם מזה.
כאשר הגיע לגיל גיוס שלח ר שמשון מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בברכה שיפטר מגיוסו לצבא [[הרבי הריי"צ]] ברכו ובאופן ניסי קיבל פטור מהצבא. כאשר פרצה המלחמה ברח ר' שמשון ביחד עם מאות אלפי אזרחי [[רוסיה]] ל[[טשקנט]] בהיותו על הרכבת עברו קלגסי המשטרה על הרכבת לחפש את הצעירים העריקים שבורחים מהצבא כאשר הגיעו אליו רצו להורידו מהרכבת לגייסו לצבא, בנתיים אמרו לו לחכות בצד עד שיסיימו לבדוק את כל הקרונות, בהמשך הם פגשו בעוד חבורת צעירים גויים עריקים והתחילו לעוצרם, ובאופן ניסי הם שכחו על ר' שמשון, שהמשיך בנסיעתו עד שהגיע לטשקנט, במשך הזמן עבר ל[[סמרקנד]], גם בסמרקנד המשטרה עצרה אותו ורצתה לגייסו לצבא והוחזק במאסר במשך כל ימי חג ה[[פסח]] בעזרת חבריו החסידים הצליח להנצל גם מזה.


בשנת [[תש"ז]] הצליח ר' שמשון לצאת מרוסיה דרך למברג במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' יחד עם מאות החסידים.
בשנת [[תש"ז]] הצליח ר' שמשון לצאת מרוסיה דרך למברג במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' יחד עם מאות החסידים.


בשנת [[תש"ט]] בא בברית הנישואין עם זוגתו שצערע, ביתו של ר' [[ישעיה מטלין]], ובשנת [[תשט"ז]] זכה להגיע ל[[ארצות הברית]] וקבע את ביתו בסמיכות לבית חיינו - [[770]].
בשנת [[תש"ט]] התחתן עם שצערע, בתו של ר' [[ישעיה מטלין]], ובשנת [[תשט"ז]] זכה להגיע ל[[ארצות הברית]] וקבע את ביתו בסמיכות לבית חיינו - [[770]].


ר שמשון היה איש צנוע ונעים הליכות חסיד פנימי ועובד ה' ומקושר ל[[רבי]] מלך המשיח ר' שמשון כצאצא למשפחת חריטונוב, הידועה ב[[ליובאוויטש]] גם בזכות ה[[ניגון|ניגונים]] החסידיים שהלחינו היה ידוע גם בזכות קולו הערב, ובמשך השנים אף הפיק קלטות עם הניגונים החסידיים.
היה איש צנוע ונעים הליכות חסיד פנימי ועובד ה' ומקושר לרבי. ר' שמשון כצאצא למשפחת חריטונוב, הידועה ב[[ליובאוויטש]] גם בזכות ה[[ניגון|ניגונים]] החסידיים שהלחינו היה ידוע גם בזכות קולו הערב, ובמשך השנים אף הפיק קלטות עם הניגונים החסידיים.


ב[[התוועדות]] דיום ב' דחג ה[[שבועות]] [[תשי"ח]], הורה הרבי לנגן את ניגון ה[[בינוני]], כאשר גמרו לנגנו, ר' שמשון שעמד על ספסל בקצה השולחנות ממול הרבי, התחיל לנגן ניגון זה שוב בעצמו (יש לו איזה שינויים בנוסח ניגון זה ששמע מאביו ר' שלום וכל הקהל החריש הרבי הקשיב קשב רב לניגונו ובגמרו חייך הרבי ואמר: "אז חריטונוב זאל מסכים זיין צו זינגען, איז עס נאר בזמן מתן תורתנו, דער אויבערשטער זאל העלפן עס זיין א התחלה טובה על כל השנים כולם". [שחריטונוב יסכים לשיר זה רק בזמן מתן תורתנו השי"ת יעזור שתהי' התחלה טובה על כל השנים כולם].
ב[[התוועדות]] דיום ב' דחג ה[[שבועות]] [[תשי"ח]], הורה הרבי לנגן את [[ניגון הבינוני]], כאשר גמרו לנגנו, ר' שמשון שעמד על ספסל בקצה השולחנות ממול הרבי, התחיל לנגן ניגון זה שוב בעצמו (יש לו איזה שינויים בנוסח ניגון זה ששמע מאביו ר' שלום) וכל הקהל החריש. הרבי הקשיב קשב רב לניגונו ובגמרו חייך הרבי ואמר: "אז חריטונוב זאל מסכים זיין צו זינגען, איז עס נאר בזמן מתן תורתנו, דער אויבערשטער זאל העלפן עס זיין א התחלה טובה על כל השנים כולם". [שחריטונוב יסכים לשיר זה רק בזמן מתן תורתנו השי"ת יעזור שתהי' התחלה טובה על כל השנים כולם].


בשנת [[תשכ"ג]] הפיקה חברת [[ניחוח]] תקליט, בין השירים היה גם השיר של הרבי [[סטאוו יא פיטו]] שהושר על ידי ר' שמשון, כאשר הכניסו את התקליט לרבי טרם פירסומו הרבי העביר את הערותיו לשאר הניגונים, וכאשר שמע את ר' שמשון שר את הניגון סטאוו יא פיטו, אמר הרבי שר' שמשון שר את הניגון בדיוק כפי שהרבי שמע את הניגון בשעתו. כמו כן הקליט הקלטה בשם "ניגוני שלום" שבו הוא שר ניגונים מהעיר [[ניקולייב]].
בשנת [[תשכ"ג]] הפיקה חברת [[ניח"ח]] תקליט, בין השירים היה גם השיר של הרבי [[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]] שהושר על ידי ר' שמשון, כאשר הכניסו את התקליט לרבי טרם פירסומו הרבי העביר את הערותיו לשאר הניגונים, וכאשר שמע את ר' שמשון שר את הניגון סטאוו יא פיטו, אמר הרבי שר' שמשון שר את הניגון בדיוק כפי שהרבי שמע את הניגון בשעתו.


נפטר ב[[ט' כסלו]] ה'[[תש"ע]].
כמו כן הקליט תקליט בשם "ניגוני שלום" שבו הוא שר את ניגוני אביו ר' שלום חריטונוב ה[[שו"ב]] של העיר [[ניקולייב]], ידוע כתקליט אותנטי במיוחד.
 
במשך שנים רבות ר' שמשון שימש כמשגיח במאפיית מצות בשכונת קראון הייטס.
 
נפטר ב[[ט' בכסלו]] [[תש"ע]] והוא בן 91.


==משפחתו==
==משפחתו==
'''בניו''':
*בנו, הרב [[יוסף יצחק חריטונוב]]{{הערה|נפטר [[ט' באדר]] [[תשפ"א]] בגיל 70.}} - [[קראון הייטס]]
* הרב [[יוסף יצחק חריטונוב]] - [[קראון הייטס]].
*בנו, הרב [[שלום חריטונוב (אוהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]] ב[[אהלי תורה]] וחבר בצוות ה[[חוזר]]ים של הרבי
* הרב [[שלום חריטונוב (אוהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]] ב[[אהלי תורה]] וחבר בצוות ה[[חוזר]]ים של הרבי.
*בנו, הרב [[שמריהו חריטונוב]] - [[שליח|משלוחי]] הרבי בבופולו, ארה"ב
* הרב [[שמריהו חריטונוב]] - [[שליח|משלוחי]] הרבי בבופולו, ארה"ב.
*בנו, הרב [[אברהם חריטונוב (קראון הייטס)]] - [[קראון הייטס]]
* הרב [[אברהם חריטונוב]] - [[קראון הייטס]].


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חריטונוב, שמשון}}
{{מיון רגיל:חריטונוב, שמשון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]
[[קטגוריה:משפחת דיסקין]]

גרסה אחרונה מ־14:54, 28 בספטמבר 2025

הרב שמשון חריטונוב

הרב שמשון חריטונוב (ו' בחשוון תרע"ט - ט' בכסלו תש"ע) היה בעל מנגן חסיד חב"ד, תושב קראון הייטס.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בו' בחשוון תרע"ט בניקולייב לרב שלום חריטונוב. משפחת חריטונוב הייתה בידידות קרובה עם רב העיר הרב מאיר שלמה ינובסקי ובאופן מיוחד קירב את ר' שמשון בילדותו שם התחיל לקבל את חינוכו החסידי.

בשנות הרעב בתחילת שנות תר"צ הגרה המשפחה למוסקבה וכשהגיע לגיל 14 נפטר אביו בשנה ההיא אף הלך ללמוד לישיבת תומכי תמימים ברוסיא שנדדה בעיירות: סטאריא, מלחובקה, קרלביץ וזיטומיר ועוד שם למד עד שנת תרצ"ט.

כאשר הגיע לגיל גיוס שלח ר שמשון מכתב לאדמו"ר הריי"צ בברכה שיפטר מגיוסו לצבא הרבי הריי"צ ברכו ובאופן ניסי קיבל פטור מהצבא. כאשר פרצה המלחמה ברח ר' שמשון ביחד עם מאות אלפי אזרחי רוסיה לטשקנט בהיותו על הרכבת עברו קלגסי המשטרה על הרכבת לחפש את הצעירים העריקים שבורחים מהצבא כאשר הגיעו אליו רצו להורידו מהרכבת לגייסו לצבא, בנתיים אמרו לו לחכות בצד עד שיסיימו לבדוק את כל הקרונות, בהמשך הם פגשו בעוד חבורת צעירים גויים עריקים והתחילו לעוצרם, ובאופן ניסי הם שכחו על ר' שמשון, שהמשיך בנסיעתו עד שהגיע לטשקנט, במשך הזמן עבר לסמרקנד, גם בסמרקנד המשטרה עצרה אותו ורצתה לגייסו לצבא והוחזק במאסר במשך כל ימי חג הפסח בעזרת חבריו החסידים הצליח להנצל גם מזה.

בשנת תש"ז הצליח ר' שמשון לצאת מרוסיה דרך למברג במסגרת 'הבריחה הידועה' יחד עם מאות החסידים.

בשנת תש"ט התחתן עם שצערע, בתו של ר' ישעיה מטלין, ובשנת תשט"ז זכה להגיע לארצות הברית וקבע את ביתו בסמיכות לבית חיינו - 770.

היה איש צנוע ונעים הליכות חסיד פנימי ועובד ה' ומקושר לרבי. ר' שמשון כצאצא למשפחת חריטונוב, הידועה בליובאוויטש גם בזכות הניגונים החסידיים שהלחינו היה ידוע גם בזכות קולו הערב, ובמשך השנים אף הפיק קלטות עם הניגונים החסידיים.

בהתוועדות דיום ב' דחג השבועות תשי"ח, הורה הרבי לנגן את ניגון הבינוני, כאשר גמרו לנגנו, ר' שמשון שעמד על ספסל בקצה השולחנות ממול הרבי, התחיל לנגן ניגון זה שוב בעצמו (יש לו איזה שינויים בנוסח ניגון זה ששמע מאביו ר' שלום) וכל הקהל החריש. הרבי הקשיב קשב רב לניגונו ובגמרו חייך הרבי ואמר: "אז חריטונוב זאל מסכים זיין צו זינגען, איז עס נאר בזמן מתן תורתנו, דער אויבערשטער זאל העלפן עס זיין א התחלה טובה על כל השנים כולם". [שחריטונוב יסכים לשיר זה רק בזמן מתן תורתנו השי"ת יעזור שתהי' התחלה טובה על כל השנים כולם].

בשנת תשכ"ג הפיקה חברת ניח"ח תקליט, בין השירים היה גם השיר של הרבי סטאוו יא פיטו שהושר על ידי ר' שמשון, כאשר הכניסו את התקליט לרבי טרם פירסומו הרבי העביר את הערותיו לשאר הניגונים, וכאשר שמע את ר' שמשון שר את הניגון סטאוו יא פיטו, אמר הרבי שר' שמשון שר את הניגון בדיוק כפי שהרבי שמע את הניגון בשעתו.

כמו כן הקליט תקליט בשם "ניגוני שלום" שבו הוא שר את ניגוני אביו ר' שלום חריטונוב השו"ב של העיר ניקולייב, ידוע כתקליט אותנטי במיוחד.

במשך שנים רבות ר' שמשון שימש כמשגיח במאפיית מצות בשכונת קראון הייטס.

נפטר בט' בכסלו תש"ע והוא בן 91.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. נפטר ט' באדר תשפ"א בגיל 70.