שיחה:ניגונים – הבדלי גרסאות

'''ניגונים חסידיים''', הם [[מוזיקה|יצירות מוזיקליות]] השייכות למוזיקה היהודית. כלומר ניגונים ושירים שהושרו ב[[תנועת החסידות]], בה יוחס לניגון תפקיד חשוב בעבודת השם.

בחסידות, הכללית רואים עניין גדול בניגון החסידי. רבי ישראל מ[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]] אמר: ש"אומרים שקרוב עולם הנגינה אצל עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה עצמו". בחסידויות שונות מקובל, שהאדמו"ר מבקש להלחין ניגון על מילים מסוימות.

בחסידויות מסוימות, מקובלת מסורת על ניגונים. למשל ב[[חסידות רופשיץ|רופשיץ]], מקובל על ניגון שהושר ב[[קריעת ים סוף]]. ב[[חסידות רוז'ין]] ישנה מסורת על הניגון ששר [[יעקב אבינו]] כשרעה את הצאן, בחסידות ויזניץ מקובל ניגון  על "ותגלה ותראה" ש[[ישראל מרוז'ין|רבי ישראל מרוז'ין]] שמע מהמלאכים, וב[[חסידות ביאלא|ביאלא]], מקובל הניגון ששרו [[מלאך|המלאכים]] בעת [[מתן תורה|קבלת התורה]].

ב[[חסידות חב"ד]] הניגון הוא אחד מיסודות החסידות, אותו מנגנים ב[[התוועדות|התוועדויות]], לפני ואחרי אמירת [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] ובהזדמנויות רבות. ישנם ניגונים מיוחדים המיוחסים לאדמור"י חב"ד חלק גדול מניגוני חב"ד חוברו בידי גדולי חסידי חב"ד. הניגון הנעלה ביותר הוא [[ארבע בבות]] אותו חיבר רבי [[שניאור זלמן מליאדי]] (מייסד חסידות חב"ד ובעל ה[[ספר התניא|תניא]] ו[[שולחן ערוך הרב]]), את הניגון מנגנים בהזדמנויות מיוחדות בלבד, בתאריכים חסידיים ובהם [[י"ט בכסלו]] ובמעמד החופה (חצרות חסידיות רבות מנגנים גם ניגון זה בחופה). לניגוני חב"ד סגנונות רבים.

מקובל מרבותינו נשיאינו בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו{{הערה|'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.}}.

מה דעת העורכים? [[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:א גרויסע חסיד|שיחה]] '''היום [[כ"ו באב]] [[ה'תשפ"ה]] [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 15:37, 20 באוגוסט 2025 (IDT)