613770 (שיחה | תרומות)
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 2: שורה 2:


==מהותו: רוחניות הגוף==
==מהותו: רוחניות הגוף==
ישנם שני סוגי [[רגש|רגשות]] כלליים: רגש של [[הבנה והשגה|הבנה]] ורגש של מגע. ה[[דעת]] הוא רגש של הבנה המאמת אצל ה[[אדם]] את כל העניינים הרוחניים, והמישוש הוא רגש של מגע המאמת את כל העניינים הגשמיים.
ישנם שני סוגי [[רגש|רגשות]] כלליים: רגש של [[הבנה והשגה|הבנה]] ורגש של מגע. ה[[דעת]] הוא רגש של הבנה המאמת אצל ה[[אדם]] את כל העניינים הרוחניים, והמישוש הוא רגש של מגע המאמת את כל העניינים הגשמיים.


וביאור העניין: [[גוף]] מצד עצמו אינו [[חי]] ואינו מרגיש, כל חיות הגוף באה אך ורק מצד ה[[נפש]]. אך יחד עם זאת - חלק התחתון שבנפש (שתפקידו להחיות את הגוף) [[התלבשות|מתלבש]] בגוף באופן שהגוף עצמו מרגיש, הוא עצמו רואה והוא עצמו שומע{{הערה|אמר ר' יהושע בן לוי בכל יום ויום, סיון תד"ש.}}.
וביאור העניין: [[גוף]] מצד עצמו אינו [[חי]] ואינו מרגיש, כל חיות הגוף באה אך ורק מצד ה[[נפש]]. אך יחד עם זאת - חלק התחתון שבנפש (שתפקידו להחיות את הגוף) [[התלבשות|מתלבש]] בגוף באופן שהגוף עצמו מרגיש, הוא עצמו רואה והוא עצמו שומע{{הערה|אמר ר' יהושע בן לוי בכל יום ויום, סיון תד"ש.}}.
שורה 10: שורה 10:


==פחיתותו==
==פחיתותו==
כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|מו"נ ח"א רפמ"ז.}} שלא מצאנו ב[[תורה]] לשון "מישוש" לגבי הקב"ה (אף שבנוגע לשאר ה[[חושים]] - [[ראיה]], [[שמיעה]] ו[[ריח]] - "דברה תורה כלשון בני אדם{{הערה|ברכות ל"א ע"ב וש"נ, וראה גם רמבם הל' יסוה"ת פ"א ט'.}}), לפי שחוש המישוש הוא תחתון ופחות הערך כל כך עד ש"אי אפשר לציירו בחק ה' יתעלה", ואפילו לא בשם המושאל לבד (שאינו יכול להיות אפילו משל לאלוקות).
כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|מו"נ ח"א רפמ"ז.}} שלא מצאנו ב[[תורה]] לשון "מישוש" לגבי הקב"ה (אף שבנוגע לשאר ה[[חושים]] - [[ראיה]], [[שמיעה]] ו[[ריח]] - "דברה תורה כלשון בני אדם{{הערה|ברכות ל"א ע"ב וש"נ, וראה גם [[רמב"ם]] הל' יסוה"ת פ"א ט'.}}), לפי שחוש המישוש הוא תחתון ופחות הערך כל כך עד ש"אי אפשר לציירו בחק ה' יתעלה", ואפילו לא בשם המושאל לבד (שאינו יכול להיות אפילו משל לאלוקות).


==משל לריחוק אלוקות מרוחניות==
==משל לריחוק אלוקות מרוחניות==