בכל דרכיך דעהו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-"'''בכל דרכיך דעהו'''"<ref>משלי ג, ו</ref> הוא אחד מיסודות [[עבודת ה']] וה[[חסידות]]. ענינו, שכיוון שהקב"ה מצוי בכל מקום, הרי שבכל דבר שאדם עושה עליו לכוון לעשותו לשם ה'. מבואר שגם לאחר ה[[תפילה]], כאשר אדם עוסק בצרכיו, יהיה "בכל דרכיך דעהו", שימשיך גם בדרכיו את ההתקשרות באלקות שבשעת התפילה.
+"'''בכל דרכיך דעהו'''"{{הערה|משלי ג, ו}} הוא אחד מיסודות [[עבודת ה']] וה[[חסידות]]. ענינו, שכיוון ש[[הקב"ה]] מצוי בכל מקום, הרי שבכל דבר שאדם עושה עליו לכוון לעשותו לשם ה'. מבואר שגם לאחר ה[[תפילה]], כאשר אדם עוסק בצרכיו, יהיה "בכל דרכיך דעהו", שימשיך גם בדרכיו את ההתקשרות ב[[אלוקות|אלקות]] שבשעת ה[[תפילה]].
-==הערות שוליים==
+== פירוש הפסוק ==
-<references/>
+בכל דרכיך דעהו - על ידי כל פרט מחייך תעבוד את ה', ועוד יותר - תגיע לידיעת ה' (דע את אלוקי אביך) על ידי דרכיך עצמם - חייך עצמם.
-[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
+וכלשון הרמב"ם{{הערה|פרק ה' מהלכות דעות הלכה א'.}}: "כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו, והוא מובדל בהם משאר העם - כך צריך שיהיה ניכר: במעשיו, במאכלו, ובמשקהו, ובבעילתו. ובעשיית צרכיו, ובדבורו, ובהילוכו, ובמלבושו, ובכלכול דבריו, ובמשאו ובמתנו ויהיו כל המעשים האלו נאים ומתוקנים ביותר. כיצד...".
+== החילוק בין דרך עבודה זו ל"כל מעשיך יהיו לשם שמיים" ==
+אנחנו מוצאים משנה במסכת אבות{{הערה|פרק ב' משנה י"ב.}} האומרת: וכל מעשיך יהיו לשם שמיים. לכאורה זהו אותה המשמעות של הפסוק דלעיל.
+אך הרבי בשיחות מוצא חילוק עמוק בעניין זה, המשליך על כל חיי היהודי.
+כשאומרים "כל מעשיך יהיו לשם שמיים" - המשמעות היא שהחיים הגשמיים בעולם הזה הם בשביל מטרה חיצונית, שלא מתבצעת עכשיו. אנחנו עובדים 'לשם שמיים', אך בעבודה עצמה לא ניכר החיבור לאלוקות.
+בכל דרכיך דעהו - משמעו שהדרכים עצמם (החיים עצמם) לא רק שאינם מפריעים לעבודת ה', ולא רק שהם מסייעים לעבודת ה', אלא אדרבה הם מרוממים את היהודי למקום שהוא לא יכל להגיע בלעדיהם.
+וזה נובע מהבנה עמוקה של חסידות - בעניין אחדות ה'. לא רק שהעולם לא מנגד לגילוי רצון ה' בעולם, אלא כל מציאותו מתחדשת ע"י הבורא בכל רגע. ולכן מובן שע"י 'כל דרכיך' אפשר לגלות אלוקות.
+== [[שמחה]] ==
+יוצא מהפסוק "בכל דרכיך דעהו" ש[[עבודת השם]]{{הערה|עבודת השם עצמה לא רק מה שהוא לשם שמים.}} היא כל רגע מהיום. ישנו ציווי "עבדו את השם בשמחה" שעבודת השם צריכה להיות בשמחה. על פי זה צריכים להיות בשמחה כל היום כי בכל רגע עובדים את השם{{הערה|כמה מאגרות הרבי{{מקור}}.}}.
+== עוד ==
+[[אדמו"ר הזקן]] אמר ל[[צמח צדק]]{{הערה|ב[[ו' אלול]] [[תקס"ד]], יום שני לפרשת כי תצא, כשהיה ה[[צמח צדק]] ב[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הזקן]]}}, כי בשבת [[פרשת תבוא]] [[תקכ"ח]] אמר [[המגיד ממעזריטש]] [[תורה]] על הפסוק "ושבת עד [[הוי"ה]] [[אלוקיך]]". תוכן התורה הוא ביאור על כך שעבודת ה[[תשובה]] צריכה להיות גבוהה כל כך, עד שדרגת '[[הוי"ה]]', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', [[אלהי"ם|אלוקים]] ב[[גמטריא]] ה[[טבע]]. כלומר: שהאור האלוקי שלמעלה מהעולם, יומשך ויאיר בתוך העולם.
+כל ה[[חבריא קדישא]] היו בהתעוררות גדולה מתורה זו. ר' [[משולם זושא מאניפולי]] אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת [[תשובה]] כזו. לכן יחלק את העבודה לחלקים, על פי ראשי תיבות של המילה "[[תשובה]]":
+'''ת''', "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך".
+'''ש''', "[[שויתי הוי"ה לנגדי תמיד]]".
+'''ו''', "[[ואהבת לרעך כמוך]]".
+'''ב''', "[[בכל דרכיך דעהו]]".
+'''ה''', "הצנע לכת עם אלוקיך"{{הערה|[[תבנית:היום יום/ג' תשרי|היום יום ג' תשרי]].}}.
+משמעות ה[[עבודת השם|עבודה]] של "בכל דרכיך דעהו" היא, ש[[יהודי]] ששם לב שקרה עימו או סביבו דבר כל שהוא, רואה הוא בכך [[אלוקות]] במוחש. שברור לו שדבר זה לא אירע סתם, והוא רואה בכך את ה[[השגחה פרטית]] שיש במקרה זה. בדומה לכך אמר [[אדמו"ר האמצעי]] שיש יתרון אצל [[בעלי עסקים]], שאין אצל מי שלומד תורה כל חייו. כי בזמן עיסוק עם אנשים, רואים אלוקות במוחש יותר מאשר בזמן לימוד. מהתבוננות זו בהשגחה פרטית, מגיעה עבודת ה[[תשובה]], המקרבת את ה[[יהודי]] לה', וגורמת שכל מעשיו יהיו חלק ממצוות [[ידיעת ה']] {{הערה|[[תבנית:היום יום/ז' תשרי|היום יום ז' תשרי]].}}.
+== לקריאה נוספת ==
+* לקוטי שיחות חלק ג' שיחה לפרשת תרומה, ויקהל.
+* מאמר ד"ה השם נפשנו בחיים תשח"י
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:עבודת ה']]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]