אחדות החסידים – הבדלי גרסאות
אני סיימתי... |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ תיקון קישור |
||
| (26 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אחדות החסידים''' הינו ביטוי המתאר את האחווה המיוחדת אותה חשים החסידים בינם לבין חבריהם. רבותינו נשיאינו מיחסים לאחדות זו חשיבות מיוחדת וסגולות מיוחדות, עד ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שאחדות זו תוביל את החסידים עד ביאת משיח. | '''אחדות החסידים''' הינו ביטוי המתאר את האחווה המיוחדת אותה חשים החסידים בינם לבין חבריהם. רבותינו נשיאינו מיחסים לאחדות זו חשיבות מיוחדת וסגולות מיוחדות, עד ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שאחדות זו תוביל את החסידים עד ביאת משיח. | ||
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
מקור הביטוי 'אחדות החסידים', הינו בסיפור אותו הזכיר הרבי פעמים רבות{{הערה|ליל ב' דחה"פ תשי"ג וי"ג ניסן תשכ"ו, ועוד.}}, שכאשר [[אדמו"ר הצמח צדק]] נסע בשנת [[תר"ג]] ל[[אסיפת הרבנים תר"ג|אסיפת הרבנים]] ב[[פטרבורג]], יצא בתקיפות גדולה נגד באי כח הממשלה, כאשר ושב מהאסיפה, נשאל כיצד יתכן שהעמיד את עצמו בסכנה? אף אם אינו חושב אודות עצמו ומוכן למסור את הנפש, אך לכל הפחות היה צריך לחשוב אודות החסידים! | |||
על כך השיב הצמח צדק, ש"'''אחדות החסידים תנהיג אותם עד ביאת המשיח'''". | |||
==אחדות החסידים בדורות קודמים== | ==אחדות החסידים בדורות קודמים== | ||
| שורה 24: | שורה 19: | ||
הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות]], אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה{{הערה|שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.}}, ובכוחו של ניגון שמנגנים מתוך אחדות חסידים - לפשט את העקמומיות שבלב{{הערה|משיחת פורים תש"כ. תורת מנחם חלק כז עמוד 457 ואילך.}}, והקושי להגיע לאחדות, הוא ההוכחה לחשיבות הדבר{{הערה|אגרות קודש חלק י' אגרת ג'לח.}}. | הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות]], אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה{{הערה|שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.}}, ובכוחו של ניגון שמנגנים מתוך אחדות חסידים - לפשט את העקמומיות שבלב{{הערה|משיחת פורים תש"כ. תורת מנחם חלק כז עמוד 457 ואילך.}}, והקושי להגיע לאחדות, הוא ההוכחה לחשיבות הדבר{{הערה|אגרות קודש חלק י' אגרת ג'לח.}}. | ||
למרות השוני והחילוק שיש בין חסיד לחברו, התבטא הרבי ש"העגלה של הרבי גדול דיה, יש בה מקום לכל החסידים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1795.htm אגרות קודש חלק ו' אגרת א'תשצה].}}. | |||
דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".}}. | דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".}}. | ||
| שורה 30: | שורה 27: | ||
===בצד השלילה=== | ===בצד השלילה=== | ||
פעמים רבות כאשר התגלה פירוד הלבבות בין החסידים, ביטא הרבי את הכאב העצום שלו ואת ההפסד שנגרם מכך{{הערה|אגרות קודש חלק ה' עמוד רנז: "עד מתי יהיה זה מרקד בינינו! ובפרט אחרי שרבותינו הקדושים צועקים על ענין זה בפרט זה כמה וכמה דורות".}}, במניעת קבלת ברכות שמים, הן בעניני הכלל והן בענינים הפרטיים של כל אחד{{הערה|תשורה וילימובסקי תשע"ב.}}, והנוהג בצורה שמפרה את האחדות בין חסידים, הוא בגדר החובל בעצמו וחובל באחרים, ופוגם בקבלת הברכות וההשפעות{{הערה|אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק ז, אגרת א'תתקעא.}}, ובעיקר בענין של פרנסה{{הערה|מכתב שבהערה הקודמת, ובמכתב להנהלת כפר חב"ד, כ"ח אלול תשט"ז. "כפר חב"ד" חלק ב עמוד קנח.}}. | פעמים רבות כאשר התגלה פירוד הלבבות בין החסידים, ביטא הרבי את הכאב העצום שלו ואת ההפסד שנגרם מכך{{הערה|אגרות קודש חלק ה' עמוד רנז: "עד מתי יהיה זה מרקד בינינו! ובפרט אחרי שרבותינו הקדושים צועקים על ענין זה בפרט זה כמה וכמה דורות".}}, במניעת קבלת ברכות שמים, הן בעניני הכלל והן בענינים הפרטיים של כל אחד{{הערה|תשורה וילימובסקי תשע"ב.}}, והנוהג בצורה שמפרה את האחדות בין חסידים, הוא בגדר החובל בעצמו וחובל באחרים, ופוגם בקבלת הברכות וההשפעות{{הערה|אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק ז, אגרת א'תתקעא.}}, ובעיקר בענין של פרנסה{{הערה|מכתב שבהערה הקודמת, ובמכתב להנהלת כפר חב"ד, כ"ח אלול תשט"ז. "כפר חב"ד" חלק ב עמוד קנח.}}. בסגנון נדיר התבטא הרבי במענה משנת תשמ"ב{{הערה|ראה [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16355&CategoryID=2507 יומן ר' אהרן קורנט (התקשרות גליון א'שנא)]}}: "אילו היו כל עסקני חב"ד שיחיו מאוחדים הי' משיח בא מכבר, ולכן היצה"ר משתולל באופן ובפיתויים היפך השכל לגמרי...". | ||
==התעוררות להוספה באחדות החסידים== | ==התעוררות להוספה באחדות החסידים== | ||
[[קובץ:ספר אחדות.jpg|ממוזער|ספר שיצא בתקופת ההתעוררות בעקבות [[נגיף הקורונה]], עם מכתבים ומענות של הרבי אודות אחדות]] | |||
לאור החשיבות הרבה שהרבי מייחס לאחדות החסידים, נעשו פעולות רבות לאורך השנים להוסיף באחדות בין החסידים. | לאור החשיבות הרבה שהרבי מייחס לאחדות החסידים, נעשו פעולות רבות לאורך השנים להוסיף באחדות בין החסידים. | ||
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] נרשמו | לאחר [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] ו[[ג' תמוז תשנ"ד]] נרשמו חילוקי דעות בין החסידים על דרכי הפעולה וההתייחסות לענינים רבים, דבר שגרם לחיכוכים ומריבות, ובשל כך נדרשים החסידים למאמץ רב יותר להוספה באחדות החסידים על אף הדעות השונות. | ||
לאחר הטרגדיה של משפחת חסידי חב"ד בשנת [[תשס"ז]] כאשר שלושה תלמידי ישיבה נהרגו בתאונה בדרכם ל[[מבצע חנוכה]], הוקמה על ידי [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות|ועדת האחדות]] שפעלה לכינוסם של כלל תלמידי ישיבות חב"ד מרחבי הארץ, וכן שורה של יוזמות נוספות לחיזוק האחדות. | לאחר [[תאונת התמימים (חנוכה תשס"ז)|הטרגדיה של משפחת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשס"ז]] כאשר שלושה תלמידי ישיבה נהרגו בתאונה בדרכם ל[[מבצע חנוכה]], הוקמה על ידי [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות|ועדת האחדות]] שפעלה לכינוסם של כלל תלמידי ישיבות חב"ד מרחבי הארץ, וכן שורה של יוזמות נוספות לחיזוק האחדות. | ||
בשנת [[תשע"א]], נרשמה התעוררות מיוחדת בין החסידים, כאשר אחד הביטויים הבולטים לכך היה ראיון משותף של יו"ר ארגון [[התאחדות החסידים]] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שהוביל את קמפיין 'אייכה' יחד עם קבוצת עסקנים, שפעלו להתעוררות משותפת של חסידי חב"ד סביב נקודות שעליהם יש הסכמה רחבה. | בשנת [[תשע"א]], נרשמה התעוררות מיוחדת בין החסידים, כאשר אחד הביטויים הבולטים לכך היה ראיון משותף של יו"ר ארגון [[התאחדות החסידים]] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שהוביל את קמפיין 'אייכה' יחד עם קבוצת עסקנים, שפעלו להתעוררות משותפת של חסידי חב"ד סביב נקודות שעליהם יש הסכמה רחבה. | ||
בשנת [[תש"פ]] בעקבות [[נגיף הקורונה]] שגרם לפטירתם של חסידים רבים ברחבי תבל, וביניהם שלוחים רבים, התפשטה יוזמה נרחבת של אחדות בין השלוחים, אותה הוביל הרב [[ | בשנת [[תש"פ]] בעקבות [[נגיף הקורונה]] שגרם לפטירתם של חסידים רבים ברחבי תבל, וביניהם שלוחים רבים, התפשטה יוזמה נרחבת של אחדות בין השלוחים, אותה הוביל הרב [[בערל לזר]], רבה הראשי של רוסיה. | ||
בשנת [[תשפ"ב]] לכבוד מאה ועשרים שנה התקיימה אחדות בשיירת ה[[טנקים]] שמתקיימת מידי שנה ברחבי ניו יורק - לקבלת פני משיח צדקנו. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''העגלה של הרבי | *'''העגלה של הרבי גדולה דיה, יש בה מקום לכל החסידים''', במדור 'חיי רבי', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1857 עמוד 36 | ||
*'''הושיבו אותי על הכסא לאחד בין יהודים''', שבועון בית משיח 1213 עמוד 31 | |||
*'''בטח יסייעו איש לרעהו ככל האפשרי''', במדור חיי רבי שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 42 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https:// | *'''[https://drive.google.com/file/d/18WUbPCzzNLaq6Z378Ki5e6MptgFz9cme/view כולנו כאחד]''', ספר המלקט באופן מקיף את שיחות והתייחסויות הרבי לנושא {{חב"ד און ליין}} | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=499&CategoryID=405 כמשפחה אחת]''', בתוך שיחת השבוע גליון 881 | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=499&CategoryID=405 כמשפחה אחת]''', בתוך שיחת השבוע גליון 881 | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA תגית: אחדות החסידים]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | |||
[[en:Unity of Chassidim]] | |||