הבדלים בין גרסאות בדף "ועד להפצת שיחות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏הוצאה לאור: הרחבה על-מנת שיועבר לערכים נפרדים.)
שורה 35: שורה 35:
 
*סט [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]].
 
*סט [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]].
 
*סט [[ספר השיחות]].
 
*סט [[ספר השיחות]].
*חומש '''אור מנחם'''. עד [[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו לאור שלושה כרכים בסדרה, עד פרשיות וירא וחיי שרה. הספר נועד הן למי שעוד לא נכנס לטייל בפרד"ס הגדול של תורת הרבי, והן לבקיאים ורגילים בתורתו; והוא תמצות של שיחות הרבי על הפרשה. נערך על ידי הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] משלוחי הרבי לארץ הקודש ורב קהילת אנ"ש בפריז, הרב [[יעקב מאיר שמחה היילפרין]] ר"מ בישיבת תות"ל בבני ברק, הרב ישראל שולמן והרב יחיאל מאיר הלפרין.
+
*חומש '''אור מנחם''' הוא לקט מביאוריו של הרבי על [[חמישה חומשי תורה]] ו[[פירוש רש"י]]. החומש כולל שני מדורים: 'פשוטו של מקרא' על רש"י, ו'טיול בפרד"ס' - פירושים אחרים. הספר נערך בצורה שיותאם הן לבעלי ידע מוקדם בתורת הרבי, והן לאלו שאינם כאלה. עד [[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו לאור שלושה כרכים בסדרה, עד פרשיות וירא וחיי שרה. נערך על ידי הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] משלוחי הרבי לארץ הקודש ורב קהילת אנ"ש בפריז, הרב [[יעקב מאיר שמחה היילפרין]] ר"מ בישיבת תות"ל בבני ברק, הרב ישראל שולמן והרב יחיאל מאיר הלפרין.
 
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
*התהלים המבואר עם פירוש '''תהלות מנחם'''. מרכז את ביאוריו של הרבי על מזמורי ספר התהלים, בעריכה מקצועית המגישה את כל הסברי החסידות המרוכזים בביאוריו של הרבי על ספר התהלים. פורמט ההוצאה לאור של התהלים היה למראה עיני הרבי שאישר את ההוצאה. עד מנחם אב תש"ע יצאו לאור ארבעה חלקים. בספר אף מרוכזים ביאורי מפרשי התהלים [[מצודת דוד]] ומצודת ציון.
+
*התהלים המבואר עם פירוש '''תהלות מנחם''', כולל לקט של [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים של [[הרבי מלך המשיח]] על פסוקי [[ספר תהילים]], ערוכות מחדש בהשמטת כל פירוש שאינו נוגע לתהילים. כמו"כ לא נכללו פירושים לתהילים על-דרך הסוד וכיו"ב. רוב השיחות הם מתוך [[לקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]] ו[[מאמר]]י הרבי; לעיתים נכללו גם ביאורים מ[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות]], שיחות [[מוגה|לא מוגהות]] ו[[ררשימות]]. פורמט ההוצאה - בעריכת הרב [[שאול משה אליטוב]] קיבל (בשנת [[תשנ"ג]]) את אישורו של הרבי. הסדרה נערכה על ידי הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] מ[[צרפת]], כשבפועל עורך אותה הרב שניאור זלמן סג"ל מ[[ירושלים]]. עד חודש [[מנחם אב]] [[ה'פרצת]] יצאו לאור ד' חלקים.
 
[[קטגוריה:ספרות חב"ד|*]]
 
[[קטגוריה:ספרות חב"ד|*]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

גרסה מ־21:44, 12 ביולי 2010

ועד להפצת שיחות תפקידו הוא לערוך, להדפיס ולהפיץ את שיחותיו המוגהות של אדמו"ר שליט"א, הועד הוקם בשנת תשכ"ז, ועד היום פעיל בהפצת שיחות של אדמו"ר שליט"א ועריכת ספרים חדשים.

חברי הועד

בראש המערכת עומדים הרב נחמן שפירא והרב יעקב לייב אלטיין, חברי המערכת הינם הרב אלימלך צוויבל, הרב אלכסנדר סנדר פיקרסקי והרב חיים שלום דובער ליפסקר. בכמה שנים גם עזרו הרב יוסף יצחק וילשאנסקי והרב דוד אולידורט. חברים נוספים של הוועד, והממונים על ההוצאה לאור הם הרבנים שניאור זלמן חנין והרב שלום יעקבסון.

הספרים העיקריים עליהם עבדו הועד הינם ספרי הלקוטי שיחות. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בהתחלה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הועד, הועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה מגיה את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.

הקמת הועד ומהותו

הגהת השיחות של הרבי החלה לראשונה לקראת חג השבועות תשי"ח, הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה בבתי כנסיות, במסגרת ההקהלת קהילות. היוזמים היו צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית. בתחילה עבדו על השיחות ר' אוריאל צימר (חלקים א'-ב') ור' יואל כהן (חלקים ג'-ד').


בשנת תשכ"ז קרא ר' בן ציון שם טוב למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל המרכז לענייני חינוך, הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים קה"ת, לכן פעילותו לא תתוקצב על-ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על-ידי צא"ח ניתנה אחר-כך לועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.

כאשר הכניסו דוגמא לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את השער המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על-ידי הועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת (במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו 'ועד שיחות באנגלית' 'היכל מנחם' ועוד.

ר' יואל כהן עמד בראש הועד עד שנת תשל"ז.

הוצאה לאור

חומש אור מנחם
התהילים תהלות מנחם

הועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, עד לאחרונה בית הדפוס היה ממוקם בקומה העליונה של 770, לאחרונה עבר הדפוס למקום אחר בשכונה. משרדי הועד שכנו עד לאחרונה ב-770, צמוד לבית הדפוס הם פונו משם, ועברו למשרדים חדשים.

במהלך השנים, ערך הועד ספרים רבים חדשים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי.

הספרים שבהוצאת הועד: