מעמד הברכות והקללות – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה"
מ שוחזר מעריכה של חשיבות (שיחה) לעריכה האחרונה של חב"דפדי גאולתי
תגית: שחזור
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 86: שורה 86:
וכתב רבינו סעדיה גאון{{הערה|והובא במפרשים על התורה ועל ספר יהושע.}}: שלא נראה שכתב ממש את כל התורה, אלא שכתבו עליהם את מנין המצות כמו שהן כתובות בספר הלכות גדולות, דהיינו, כעין אזהרות.  
וכתב רבינו סעדיה גאון{{הערה|והובא במפרשים על התורה ועל ספר יהושע.}}: שלא נראה שכתב ממש את כל התורה, אלא שכתבו עליהם את מנין המצות כמו שהן כתובות בספר הלכות גדולות, דהיינו, כעין אזהרות.  


ו[[הרמב"ן]] הביא{{הערה|[[פרשת כי תבוא]] כז, ג.}}, שמצינו ב'ספר תאגי', שכל התורה הייתה כתובה בהן מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל' "{{מונחון|בתאגיה וזיוניה|עם התגים שעושים על האותיות}}", ומשם נעתקו התגין בכל התורה. ואומר, שאף שזה לא הגיוני, יתכן שהאבנים היו גדולות מאוד, או שהיה ממעשה הנסים.
ו[[הרמב"ן]] הביא{{הערה|[[פרשת כי תבוא]] כז, ג.}}, שמצינו ב'ספר תאגי', שכל התורה הייתה כתובה בהן מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל' "{{מונחון|בתאגיה וזיוניה|עם התגים שעושים על האותיות}}", ומשם נעתקו התגין בכל התורה. ואומר, שאף שזה לא הגיוני, ייתכן שהאבנים היו גדולות מאוד, או שהיה ממעשה הנסים.


אולם המצודות כותב על פשטות הפסוק - שהוא כתב רק את ספר דברים הכולל את כל התורה כולה.
אולם המצודות כותב על פשטות הפסוק - שהוא כתב רק את ספר דברים הכולל את כל התורה כולה.
שורה 114: שורה 114:
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&st=&pgnum=401 שיחת ש"פ תבוא תשל"ג ס"ה (שיחות קודש ח"ב עמ' 371 ואילך)].
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&st=&pgnum=401 שיחת ש"פ תבוא תשל"ג ס"ה (שיחות קודש ח"ב עמ' 371 ואילך)].


{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{הערות שוליים}}
{{יהושע}}
{{יהושע}}
[[קטגוריה:חומש דברים]]
[[קטגוריה:חומש דברים]]
[[קטגוריה:ספר יהושע]]
[[קטגוריה:ספר יהושע]]