טומאת מת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-#הפניה [[מיתה]]
+{{קשר חב"די}}
 '''טומאת מת''' היא אחת מסוגי ה[[טומאה]], הבאה על ידי גופת אדם מת או חלק מגופתו. טומאה זו מוגדרת '''[[אבי אבות הטומאה]]'''. המת יכול לטמא אדם, [[טומאת כלים|כלים]], [[טומאת אוכלין|אוכלין]] או [[טומאת משקין|משקין]].
@@ שורה 10: / שורה 9: @@
 ===טומאת מגע===
-אדם שמת, מטמא כל אדם הנוגע בו, בין אם המת היה [[זכר|איש]] או [[אישה]], [[גוי]] או [[יהודי]], גדול או קטן, ואפילו [[עובר]] (ש[[הריון|הריונו]] נמשך לפחות ארבעים יום){{הערה|1=משנה מסכת אהלות פרק יח משנה ז}}. אדם או כלים שנגעו במת, נקראים '''טמא מת'''. כדי להיטהר, יש [[הזאה|להזות]] על הטמא [[מי חטאת]] (מים חיים אשר בהם [[אפר פרה אדומה]]) ביום השלישי שלאחר טומאתו{{הערה|ככל שחלפו יותר משלשה ימים מהזמן בו נטמא, ייחשב תמיד היום שבא להזאה כ"יום השלישי", ולאחר ארבעה ימים יקבל את הזאת "היום השביעי".}} וביום השביעי. לאחר מכן עליו [[טבילה (יהדות)|לטבול]] ב[[מקוה]], ורק בערב ייטהר (אדם זה נקרא [[טבול יום]]), כך שתהליך הטהרה נמשך לפחות שבעה ימים מיום הנגיעה במת ("'''[[טומאת שבעה]]'''").
+אדם שמת, מטמא כל אדם הנוגע בו, בין אם המת היה [[זכר|איש]] או [[אישה]], [[גוי]] או [[יהודי]], גדול או קטן, ואפילו [[עובר]] (ש[[הריון|הריונו]] נמשך לפחות ארבעים יום){{הערה|1=משנה מסכת אהלות פרק יח משנה ז}}. אדם או כלים שנגעו במת, נקראים '''טמא מת'''. כדי להיטהר, יש [[הזאה|להזות]] על הטמא [[מי חטאת]] (מים חיים אשר בהם [[אפר פרה אדומה]]) ביום השלישי שלאחר טומאתו{{הערה|ככל שחלפו יותר משלשה ימים מהזמן בו נטמא, ייחשב תמיד היום שבא להזאה כ"יום השלישי", ולאחר ארבעה ימים יקבל את הזאת "היום השביעי".}} וביום השביעי. לאחר מכן עליו [[טבילה|לטבול]] ב[[מקוה]], ורק בערב ייטהר (אדם זה נקרא [[טבול יום]]), כך שתהליך הטהרה נמשך לפחות שבעה ימים מיום הנגיעה במת ("'''[[טומאת שבעה]]'''").
 ===טומאת אוהל===
-קיים אופן נוסף בו המת מטמא את השוהים בקרבתו, והוא [[טומאת אהל]], כאשר האדם או הכלי מאהיל על המת, או כאשר המת מאהיל על אדם או כלי, או כאשר האדם או הכלי נמצא עם המת תחת אותה קורת גג. לגבי טומאת אהל ישנה מחלוקת [[תנאים]] ו[[ראשונים]], האם היא קיימת רק במת יהודי או גם במת גוי.{{הערה|1=בתלמוד בבלי מסכת יבמות דף סא עמוד א נאמר, שלדעת [[רבי שמעון בן יוחאי]] גוי אינו מטמא באהל, וחכמים חולקים עליו. הרמב"ם בהלכות טומאת מת פרק א הלכה יג פסק כרשב"י, ואילו ה[[תוספות]] ביבמות שם פסקו כחכמים.}} גם '''קברו של המת''' מטמא את הנוגע בו או מאהיל עליו, גם אם לא האהיל מעל גופת המת שבתוכו{{הערה|1={{תנך|במדבר|יט|ט}}; {{רמב"ם|טומאת מת|ב|טו}}}}.
+קיים אופן נוסף בו המת מטמא את השוהים בקרבתו, והוא [[טומאת אהל]], כאשר האדם או הכלי מאהיל על המת, או כאשר המת מאהיל על אדם או כלי, או כאשר האדם או הכלי נמצא עם המת תחת אותה קורת גג. לגבי טומאת אהל ישנה מחלוקת [[תנאים]] ו[[ראשונים]], האם היא קיימת רק במת יהודי או גם במת גוי.{{הערה|1=בתלמוד בבלי מסכת יבמות דף סא עמוד א נאמר, שלדעת [[רבי שמעון בן יוחאי]] גוי אינו מטמא באהל, וחכמים חולקים עליו. הרמב"ם בהלכות טומאת מת פרק א הלכה יג פסק כרשב"י, ואילו ה[[תוספות]] ביבמות שם פסקו כחכמים.}} גם '''קברו של המת''' מטמא את הנוגע בו או מאהיל עליו, גם אם לא האהיל מעל גופת המת שבתוכו{{הערה|1=במדבר יט,ט; רמב"ם הל' טומאת מת ב, טו.}}.
 ===טומאת משא===
@@ שורה 34: / שורה 33: @@
 אדם וכלים (פרט לכלי חרס) שנוגעים במת נקראים "טמא מת" ונעשים בעצמם "[[אב הטומאה]]", המטמא אדם וכלים{{הערה|1=משנה מסכת כלים פרק א משנה א}}, ולפיכך המת נקרא "[[אבי אבות הטומאה]]". כינוי זה אינו מופיע בדברי [[חז"ל]], אלא לראשונה בפירוש [[רש"י]]{{הערה|1=כגון בבמדבר יט, כב}} שיצר את המינוח הזה לבטא את הדין המוסכם.
-במקרים מסוימים גם הכלי הנוגע במת נעשה "אבי אבות הטומאה", ודין זה נקרא "חרב הרי הוא כחלל". קיימת מחלוקת ב[[ראשונים]] בפרטי דין זה: האם מדובר על כלי מתכת בלבד{{הערה|רש"י ב{{גמרא|פסחים|יד|ב}}}} או על כל הכלים פרט לכלי חרס.{{הערה|{{רמב"ם|טומאת מת|ה|ג}}}} מחלוקת נוספת, מהם הדרכים שבהן ה"חרב" מטמאת: האם רק במגע{{הערה|רמב"ם שם הלכה יג}} או גם במשא.{{הערה|[[רמב"ן]] על {{תנך|במדבר|יט|טז}}}} או אפילו באהל.{{הערה|[[תוספות]] נזיר נד ע"ב ד"ה תא שמע}} הכלי שנטמא מן המת מטמא כמת אפילו לאחר שנפרד מן המת.
+במקרים מסוימים גם הכלי הנוגע במת נעשה "אבי אבות הטומאה", ודין זה נקרא "חרב הרי הוא כחלל". קיימת מחלוקת ב[[ראשונים]] בפרטי דין זה: האם מדובר על כלי מתכת בלבד{{הערה|רש"י ב{{גמרא|פסחים|יד|ב}}}} או על כל הכלים פרט לכלי חרס.{{הערה|{{רמב"ם|טומאת מת|ה|ג}}}} מחלוקת נוספת, מהם הדרכים שבהן ה"חרב" מטמאת: האם רק במגע{{הערה|רמב"ם שם הלכה יג}} או גם במשא.{{הערה|[[רמב"ן]] במדבר יט, טז.}} או אפילו באהל.{{הערה|[[תוספות]] נזיר נד ע"ב ד"ה תא שמע}} הכלי שנטמא מן המת מטמא כמת אפילו לאחר שנפרד מן המת.
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4025&CategoryID=991 ביאור הרבי מדוע משה חשש דווקא מטומאת מת] {{בית חבד}}
+*[https://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=947&CategoryID=78&ParashaID=39 ביאור הרבי אודות טומאת מת והדרך לינצל ממנה - בעבודת ה'] {{בית חבד}}
-==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
-{
 [[קטגוריה:טומאות]]